אונס, תקיפות מיניות והטרדות מיניות
זו הייתה השנה שבה המילה ״פמיניסטית״ התקשרה מיד לדיון על אונס, תקיפות מיניות והטרדות מיניות. מדובר בהמשך המגמה של השנתיים האחרונות, שבמהלכן הדיון על הסוגיות האלו תפס יותר ויותר מקום בשיח הציבורי. נכון, זה דפוק כחברה שהדיונים העיקריים שלנו על מיניות הם או פורנוגרפיים (למשל, פרסומות שמציגות דוגמניות כחפצים מיניים וכו') או עוסקים באונס, כי שניהם הם לא מה שמיניות אמורה להיות. ובכל זאת, העובדה שדיכוי מיני של נשים נשאר במקום גבוה בכותרות היא דבר חיובי שבהמשך כנראה גם יפלס את הדרך לדיון על מיניות בריאה. הנה הסיפורים המרכזיים שהיו השנה:
1. אופק בוכריס
פרשה שנפתחה בחיילת וקצינה שסיפרו על אונס ותקיפות מיניות, בעוד בוכריס, שהיה אז תא״ל, מכחיש שהיה בכלל מגע - והסתיימה בעסקת טיעון מבישה שבה הוא מודה בבעילה אסורה בהסכמה ומסיים כאלוף משנה.
הפרשה הציתה את מחאת #יותר_מבוכריס ביוזמת המגזין ״פוליטיקלי קוראת״ שבה נשים וגברים סיפרו על עונשים גדולים יותר שהם קיבלו מצה״ל עבור מעשים חמורים פחות, את השיר ״הבנות של בוכריס״ והפגנה גדולה אליה הגיעו מאות נשים וגברים. ושום מילה על זה שבוכריס בעצם שיקר כל הזמן.
2. משה איבגי
יותר מ-15 נשים העידו שאיבגי תקף והטריד אותן מינית. בחודש מאי המשטרה המליצה להעמיד אותו לדין, ונכון למה שמפורסם כרגע התיק שלו נמצא בפרקליטות חיפה. למרות זאת, איבגי זכה בפרס ״שחקן השנה״ בפסטיבל הסרטים בחיפה.
3. גנדי (רחבעם זאבי)
מערכת "עובדה" הרימה תחקיר מרשים על מעשי אונס ותקיפה מינית לכאורה בידי מי שהיה אלוף בצה״ל ושר בממשלה. חבל שהיום, כמו אז, זה לא מפריע לחבק אותו בטקסים, להנציח אותו (הצעת חוק של ח״כ זהבה גלאון לביטול ההנצחה, נפלה) ולראיין את בני משפחתו שמציגים אותו כקרבן.
4. הרב ברלנד
ראש קהילת ״שובו בנים״ הואשם במעשי אונס ותקיפות מיניות, בשלוש נשים ועוד קטינה, ואחרי עסקת טיעון הורשע בעבירות מרוככות יותר בשתיים מתוך הארבע. נגזרה עליו שנה וחצי של מאסר בפועל. הנפגעות, אם שאלתם את עצמכם, התנגדו לעסקת הטיעון.
5. יניב נחמן
ב-2015 נחמן הורשע באונס של רוני ריבר וקיבל עונש של חצי שנה של עבודות שירות. ב-2016, ריבר לוותה על-ידי ההתארגנות ״צדק צדק רודפות״ שהוקמה סביב הפרשה, ונערכו הפגנות בדרישה לערעור על גזר הדין. בסוף, הפרקליטות באמת ערערה לבית המשפט העליון שהחמירה את גזר הדין לשנה וחצי מאסר בפועל, מינוס חצי שנת המאסר שכבר ריצה.
6. הפצת תמונות עירום של שרון פרי
הטלפון של שדרנית הספורט שרון פרי נגנב ותמונות עירום שלה שהיו עליו הופצו ברשת. השר לביטחון פנים ארדן התערב והחשוד נתפס. זו הזדמנות טובה להזכיר שהפצת תמונות עירום זו גם תקיפה מינית, שהפצה כזו היא מנוגדת לחוק ושלנשים יש זכות לצלם את עצמן בעירום - וזה אפילו פמיניסטי.
7. ארי שביט
העיתונאית האמריקאית דניאל ברין חשפה שעיתונאי ׳הארץ׳ ארי שביט תקף אותה מינית, ולאחר התנצלות רפה שהתקבלה בצורה מפקפקת מצד הקהילה הפמיניסטית, שביט התנצל שוב והתפטר מתפקידו.
8. אלון קסטיאל
איש הנדל״ן וחיי הלילה חשוד באונס תוך שימוש בסם אונס ובתקיפה מינית, כשיותר מ-10 נשים כבר העידו במשטרה וכתב אישום אמור להיות מוגש לפני ששנת 2016 מסתיימת.
מדובר בחשיפה שהיא תוצאה של שיתוף פעולה פמיניסטי נרחב, החל מהצלבת שמות ממאגר התוקפים של ״אחת מתוך אחת״, דרך חשיפה של שרון שפורר ב״המקום הכי חם בגיהנום״ במקביל לכתבות של עיתונאיות נוספות, ליווי חלק מהמתלוננות למשטרה על-ידי ״צדק צדק רודפות״, ולבסוף הקמת קואליציית ״חזית התנגדות נשית״.
9. ח"כ ניסן סלומינסקי
שורה של נשים העידו שסלומינסקי תקף אותן מינית. בינתיים הוא עוד בכנסת, אבל אולי גם הוא ילך בדרכו של ינון מגל, שבינתיים כותב סטטוסים שונאי נשים בפייסבוק שלו. בכלל, ההתמודדות עם הטרדות מיניות נהיית הרבה יותר מרכזית בקרב הנשים הדתיות, ואנחנו רואות גם את תגובת הנגד הקשה, של פרשנים כמו דב הלברטל ופנינים באתר של ערוץ 7.
10. משה קצב
האנס והנשיא לשעבר השתחרר מהכלא אחרי חמש שנים במקום שבע, אחרי שבקשתו לשחרור מוקדם כבר נדחתה השנה (בין השאר בעקבות ביקורת פמיניסטית). מה שמראה, גם אם כבר הורשעת, מספיק שתראה בדל של הכרה שעשית משהו לא בסדר ואתה יכול ללכת לדרכך. בינתיים נפגע האונס יונתן היילו, עדיין בכלא, ואתי אלון, ששוחררה לפני מספר חודשים אחרי שהורשעה במעילה בבנק למסחר כי לאחיה היו חובות, ישבה 14.5 שנים, כמעט פי 3 ממנו.
11. חיים יבין
מהר מהר לפני ששנת 2016 הסתיימה, חיים יבין בחר לבוא בטענות לנשים על האופן שבו הן מתמודדות עם תקיפות מיניות (״פעם היית צובט מישהי בתחת היא הייתה מורידה לך סטירה. היום רצים לעורך דין״), מה שהוביל לחשיפה של שורת מקרי תקיפה והטרדה שהוא ביצע. מה שנקרא – מהפך.
12. משטרת ישראל
משטרת ישראל מקבלת רובריקה מיוחדת. מצד אחד הביקורת הרבה על ההתנהלות שלה עם נפגעות תקיפה מינית עושה את שלה ונעשים מאמצים להשתנות כמו השתלמויות על הטרדות מיניות והקמת צוות מיוחד לפרשת קסטיאל. מצד שני, מפכ״ל המשטרה רוני אלשיך טען שתלונות אנונימיות של נשים הן חמורות לא פחות מהטרדות מיניות, וכך התיר דה פקטו פגיעה מינית בשוטרות שחוששות להתלונן אנונימית. אלשיך גם השאיר בתפקידו את ניצב רוני ריטמן שמח״ש המליצו להעמיד לדין על תקיפה והטרדה מינית. מעבר לזה, שוטרים ממשיכים לנצל את כוחם כדי להטריד ולתקוף נשים. כל אלה לא ממש נותנים ביטחון לנשים שהמשטרה תעזור להן.
13. על רצפת חדר העריכה
היו עוד מקרים רבים - בלי שמות או כאלה שתפסו פחות כותרות – כמו איתמר שמעוני ראש עיריית אשקלון שנעצר בחשד לאונס, הגיניקולוג שנעצר בחשד לאונס ותקיפה מינית של שלוש נשים, ההטרדות במד״א והקמפיין #אין_חסינות_למדים של שני שטלריד, הבכיר ב׳רמי לוי׳ שהטריד מינית עובדת, אלנבי 40 טייק 2 והפעם חשד לאונס נערה בת 17, ציון קינן שהטריד מינית עובדת, אליאור גיל מערוץ 10 שתקף ואנס נערות, אראל סג״ל מערוץ 20 שהטריד מינית את סתיו שפיר כשהתייחס לרכיבה שלה על אופניים בלי מושב, אדר אביטל שדיבר על תקיפה מינית שעבר בצבא כגבר, בני ציפר שהצדיק אונס בשם האמנות ואז התחרט והתפטר, ועוד ועוד.
14. אבל - היו גם הרבה פעולות מחאה כלליות
למשל, השער של עיתון ׳לאשה׳ עם נפגעות תקיפה מינית בפנים גלויות, הקהל שיצא מההופעה של ״הטיש הגדול״ כשחנן גולדבלט עלה לבמה, צעדת השרמוטות, חלוקת מדבקות למניעת הטרדות בפסטיבל המד״ב אייקון, ניסוח אמנה למניעת הטרדות מיניות של איגודי היוצרים של הקולנוע והטלוויזיה, תחילת גיבוש נוהל לאנשי מערכת הבריאות למניעת פגיעה מינית בזמן טיפול רפואי וגם איסוף נתונים יזום של משרד הבריאות על הנושא, קמפיין #לא_לבושה של שטלריד, הדלקת משואה ביום העצמאות על-ידי רותם אלישע נפגעת אונס, וכמובן פעילויות של עמותות רבות לתמיכה בנפגעות ובדרישה פוליטית לשינוי כמו איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית (טל׳ 1202) ועמותת יחד מחושך לאור.
15. סוגיית התקיפות המיניות זכתה לגיבוי מחברות הכנסת
החל מהבעות תמיכה בנפגעות, דרך דיונים בוועדה לקידום מעמד האשה ושוויון מגדרי ברשות עאדיה תומא-סולימאן והשגת תקציב עבור מרכז הסיוע בנגב בידי שלי יחימוביץ׳, ועד לחקיקה כמו של מיכל רוזין שהסדירה שגם פגיעה של מנהיג רוחני היא בעילה אסורה בהסכמה, והצעת חוק של יעל גרמן להרחקת עבריין מין ממקום הלימודים של הנפגעת, שעבר טרומית.
זנות: לגיטימי להגיד שח״כ אורן חזן סרסר בנשים
זנות, בת הדודה המוסתרת במחשכים של תרבות האונס, היא פעולה שבה אונסים נשים - אבל אומרים שזה בסדר כי נותנים להן כסף. גם השנה זנות המשיכה להתקיים כמעט בלי הפרעות, אבל ראינו גם מחאות ברשתות החברתיות והפגנות. הנה מה שהיה:
16. העיתונאית שרון שפורר חשפה את תביעת ההשתקה נגדה בידי סוחר נשים
שפורר נתבעה על-ידי חברת אורבן נדל״ן (לשעבר מיזמים), כי כתבה בפוסטים שמדובר בחברה מפוקפקת. הסיבה לפקפוק? בראשה עמד דודו דגמי שסחר במאות נשים במזרח אירופה וגם נפתחו נגדו תיקים של אונס. רק מה, דגמי הפך לעד מדינה, האישומים נגדו נמחקו, והוא גם שינה את שמו. למקרה שתפסיד בתביעת הדיבה, שפורר זוכה לתמיכה כספית של אלפי אנשים ביוזמת ארגון העיתונאים.
17. עצרת לזכרן של נשים בזנות שנרצחו
ג׳, אשה בזנות, התאבדה ב-2015 בבית בו עבדה ונאנסה ברחוב הירקון בתל-אביב. כמחאה ולזכרה נערכו בשנה שעברה וגם השנה עצרת לזכרן של כל הנשים והגברים בזנות שנרצחו בצורות שונות.
18. טלי קורל נחסמת מהפייסבוק
מפעילת העמוד When He Pays, שחושף שיחות אמיתיות של זנאים מפורומים שבהם הם משווים את השירות המיני שהם מקבלים מנשים בזנות, נחסמה לכמה ימים מהפייסבוק כי ״הפרה סטנדרטים קהילתיים״. מה נגיד, יופי של קהילה, אונסים נשים ומשתיקים את מי שמתנגדת.
19. אורן חזן
בית המשפט קובע שאמירה של כתב חדשות 2 עמית סגל, שחשף שחזן סרסר בנשים בזמן שניהל קזינו בבולגריה, היא תוצאה של תחקיר רציני ואחראי ושיקפה דברים כהוויתם. בזמנו, התחקיר עורר רעש ציבורי גדולה והוביל להעברתו של חזן מתפקיד סגן יו״ר הכנסת.
20. חוק להפללת לקוחות זנות
זה חוק שזהבה גלאון מנסה לקדם כבר עשור., כעת גם עם חברת הכנסת שולי מועלם. כיום קיימת הסכמה מצד משרד המשפטים, הרווחה וביטחון הפנים על נוסח החוק והוא אמור לעלות בקרוב לועדת שרים לענייני חקיקה.
21. מחאת ״באים לזנאים״
הפגנות מול מועדוני חשפנות שכוללות הקראת עדויות של נשים בזנות לנכנסים למקום. מיהם הזנאים? יותר מדי אנשים סביבנו שמתנהגים בדיסקרטיות, אבל הולכים לנשים בזנות כעניין שבשגרה.
תהי רזה, ויפה וגם תתפשטי
ברור לכולנו (אני מקווה) שלאנוס זה לא סבבה, אבל יש גם דרכים מתוחכמות יותר להפוך נשים לאובייקטים מיניים. כלומר, להגיד לנשים שהן צריכות להתפשט ולהיות רזות ויפות אם הן רוצות להיות שוות משהו בחברה, ולהגיד לגברים שנשים עומדות לתצוגה לרשותם. זה קורה כבר שנים וזה קרה גם השנה:
22. הליכודיאדה באילת כללה גם נשים ששימשו כקישוטים בבגדים קצרים וצמודים, בכניסה, בתוך השולחנות ועל במות.
23. תערוכת אוטמטר מציגה נשים לצד רכבים
והמשיכה לטפח את החלום המאצ׳ואיסטי של שליטה במרחב ושליטה בנשים.
24. אגודת הסטודנטים של הבינתחומי
הציגה נשים עירומות וקופצות בסרטוני פרסומת למסיבות של האגודה. בסרטון הכל נראה נוצץ, אבל מאחורי הקלעים הסרטונים יוצרים נשים עם הפרעות אכילה, אובססיה לגוף ושנאה עצמית.
25. ציור עירום של איילת שקד
הוצג בשנקר, צונזר, ועורר דיון על חופש הביטוי אל מול החפצת נשים.
תסתכלי איך שאת נראית
26. איילת זורר
פוטרה מהקמפיין של גולברי כי הייתה מבוגרת מדי, ועוררה מחאה פמיניסטית נרחבת על יכולתן של נשים מבוגרות להיות יפות. סיפור דומה נוסף היה על הדרישה של הדר סימון לבלייזר שייתנו לה להצטלם למרות שהיא מידה 40. בקיצור, השנה הפכנו את הזכות לדגמן, כלומר לעמוד לעיניהם הבוחנות של גברים, למאבק על זכויות נשים.
27. קרין גורן
הקונדיטורית המוערכת, חטפה אש מטוקבקיסטים כשהעזה להופיע ב״בייק אוף ישראל״ עם הגוף במידה 42 שלה, ועוד לאכול בשידור. גורן הגיבה בפוסט שעודד נשים לאהוב את הגוף שלהן ולאכול, ואנחנו קיבלנו תזכורת שלא משנה כמה את מצליחה, אם את לא אשה רזה אנשים יחשבו שמשהו לא בסדר אצלך.
28. מחאת המתולתלות
לנשים שלא נולדו עם שיער שנראה כאילו הן מסתובבות עם פן תמידי נמאס, והן מחו דרך הרשתות החברתיות נגד השנאה העצמית שמלמדים אותן שהן צריכות להרגיש לשיער שלהן
29. הלבוש של פוליטיקאיות
הפך להיות מדד לשיפוט מחמיר של נשים ולביוש שלהן, החל מהשמלה של מירי רגב בפטסיבל קאן, דרך ניתוח הביגוד של ראשת ממשלת בריטניה החדשה תרזה מאי, ועד לאורך החצאיות של היועצות הפרלמנטריות.
30. רן שריג כותב לדנה ספקטור
באינסטגרם מכתב אהבה, שעורר ביקורת פמיניסטית על התחרות שבה הוא העמיד נשים אחת מול השנייה, שבה המראה שלהן הוא המדד לניצחון. כמובן שאי אפשר לדבר על שריג מבלי להזכיר את הסדרה "מסובך", שמצליחה מידי שבוע לעורר דיון על שינוי כללי המשחק בין המגדרים.
31. ח״כ ברקו מצייצת בטוויטר לח״כ לוי-אבקסיס ללכת לדגמן
אחרי שאבקסיס העבירה עליה ביקורת פוליטית, והזכירה לנו שגם נשים מפנימות את הערכים של שנאת נשים. במקרה הזה, אם את יפה את יכולה להיות חכמה ומקצועית, והתפקיד שלך כמישהי יפה הוא להעמיד את עצמך לתצוגה לעיני גברים. מהצד השני של המתרס, מנכ״ל חברת אלוני חץ תהה למה מציגים כל-כך הרבה תמונות של דורית סלינגר, המפקחת על שוק ההון והביטוח, כי היא לא מאוד יפה. נכון, כי אנחנו פה בשביל שיהיה לך נעים בעין ובמכנסיים.
חמודה, את לא מבינה כלום
גם כשלא מתייחסים למראה של נשים, זה עוד לא אומר שרוצים לשמוע את הדעות שלנו ושנשמיע את הקול שלנו. למעשה, מעדיפים שנסתום את הפה. ככה גם קרה השנה:
32. שרת החוץ הבלגית של האיחוד האירופי בוכה אחרי הפיגוע בבריסל
וזוכה לבוז על שהעזה להראות רגשות. משמעות התגובות - עדיף שנשים רגשניות יישארו בבית ויתנו לגברים קרי הרוח להנהיג.
33. אהוד יערי מכנה את דנה וייס ׳יכנע׳
אחרי שהיא העזה להביע את דעתה סוגיות ביטחוניות, שהן כידוע נושאים שרק גברים מבינים בהם.
34. ד״ר שרון גבע סוגרת את פרוייקט העלאת ערכים של נשים לוויקיפדיה אחרי מחיקת ערך של אשה ובעיקר יחס משפיל וכוחני מעורכי ויקיפדיה שניסו למנוע הכנסה של ערכים של נשים. עוד דרך להשתיק נשים היא פשוט להעלים אותנו מההיסטוריה, כאילו לא היינו חלק ממנה.
35. ׳דינה, שחררי את אביתר׳ זעק לנו הקמפיין החדש והשובינסיטי של גולדסטאר, כי לנשים אין צרכים במערכות יחסים, הן סתם נודניקיות. צדק פואטי – המון כסף הושקע בשלטים עצומים ועמודי פייסבוק לקידום הקמפיין, אבל לאור התגובה הציבורית הפושרת גולדסטאר החליטו לשחרר אותנו ממנו די מהר.
36. שי חי
מתמודד האח הגדול הטיח שלל עלבונות בנשים בכלל ובאור סיונוב בפרט, אבל לא ממש רצה להקשיב בחזרה. גברים כנראה נמצאים במשבר גבריות גדול אם שי חי הופך להיות מכוכב ריאליטי לגיבור תרבות. מצד שני, כמה חודשים אחר-כך גילינו ששי חי הוא כלבלב חמוד לעומת נשיא ארה״ב הנבחר טראמפ.
37. "אני די פמיניסט"
את המילים האלה אמר ראש הממשלה נתניהו בראיון לוואלה, אבל לא לקח אחריות למצב של אפליית נשים או הציע דרכים לתיקון. אפשר לראות באמירה שלו ״אני אשמח לקבל הצעות קונקרטיות (לנשים מוכשרות לתפקידים)״ הזדמנות לדבר ולהציע, אבל למעשה זו אמירה משתיקה שמטילה את האחריות למצב עלינו ולא מאפשרת לדרוש ממנו לתקן את המצב.
הורות: נשים חייבות להניק
בעבר, היציאה של נשים מהבית לעבודה, מהמרחב הפרטי לציבורי, הספיקה כדרישה לשוויון, אבל בשנים האחרונות זה כבר ממש לא המצב. אנחנו דורשות שגם גברים ייכנסו מהמרחב הציבורי הביתה, וגם שיכירו באתגרים שעולים מהעבודה בבית. הדברים האלה הוצפו השנה, אבל עדיין לא ממש נמצא להם פתרון:
38. המאבק על חזקת הגיל הרך
המשיך ביתר שאת גם השנה, כשאת ניסיונות הביטול הובילו השרה גילה גמליאל וח״כ יואב קיש מהליכוד. החוק היה אמור לעלות מספר פעמים אבל נעצר בגלל מחלוקות בתוך הקואליציה והתנגדויות האופוזיציה. ארגונים פמיניסטיים ממשיכים להילחם כדי שביטול חזקת הגיל הרך לא תהפוך לאמצעי סחיטה לאי תשלום מזונות או מתן גט,
במציאות שבה שליש מהנשים לא מקבלות דמי מזונות ולאור הקושי הגדול יותר של נשים להתאושש כלכלית מגירושים. במקביל מירב בן ארי עומדת בראש ועדה שבוחנת דמי קבלת תשלום דמי מזונות מביטוח לאומי במקרים שבהם הגרושים לא מעבירים.
39. סרבן הגט עודד גז ברח מהארץ
והעלה שוב את השאלה – למה לעזאזל לגברים יש זכות להחליט אם נשים יוכלו להתגרש מהן או לא. בינתיים הצעות חוק של ח״כ שולי מועלם לשלילת הטבות דתיות מסרבן גט שיושב בכלא אושרה בועדת שרים לענייני חקיר.
40. רענן שקד כתב על הקושי להיות אבא כשאמא לא נמצאית כמה ימים.
הטור עורר מחאה על האופן שבו לוקחים כמובן מאליו את העבודה של נשים בבית. בינתיים, נחקק חוק של מרב מיכאלי, רועי פולקמן ורחל עזריה מאפשרת לכל אחד מההורים לקבל ימי מחלה החל מהיום הראשון שהילד/ה חולים; וגם חוק של רחל עזריה מאפשר להורים לחלוק ביניהם את שעת ההנקה, במקום שתהיה רק של האם. אם אתן לא עוקבות אחרי הסרטונים של רחל עזריה על הורות, מומלץ בחום.
41. ארגון הבריאות העולמי הכריז שנשים צריכות להניק עד גיל חצי שנה
ההכרזה עורר מחאה על האופן שבו ממשטרים נשים להניק דרך טיעונים ״טבעיים״ ו״ביולוגים״, על הקשיים בהנקה שלא מדברים עליהם ועל הפיכת הגוף של נשים לכלי שמשמש מישהו אחר.
42. חופשת לידה לאבות
תתאפשר מעכשיו בזכות חוק של ח״כ תמר זנדברג. אמנם רק שישה ימים, אבל זו התחלה מבטיחה. במקביל, דמי הלידה לנשים יחושבו לפי החצי שנה האחרונה לפני הלידה, ולא שלושה חודשים.
43. מגזין ׳לאשה׳ מפרסם תמונות של קרן פלס בבגד ים על השער שלו
התמונות עוררו ביקורת על היותה אמא שמצטלמת ככה. כי התפקיד של אמא הוא להיות מכילה ודואגת - ואסור לה להיות עם אישיות ורצונות משל עצמה. כמובן שגם אסור לה גם להראות שיש לה גוף ולצלם אותו.
44. תמכנו והבטנו בהשתאות בהפגנה של הנשים הפולניות
בדרישה לשמור על הזכות שלהן לעשות הפלות.
ביטחון של נשים: יותר מ-20 נשים נרצחו השנה על ידי בני זוגן
כשאנחנו חושבים ׳ביטחון׳ אנחנו חושבים דאע״ש, איראן והמזרח התיכון. אבל עבור נשים גם הרחוב והבית יכולים להיות אזור מסוכן. מעבר לתקיפות מיניות, שלמות הגוף והחיים שלך הם לא דבר מובן מאליו, לא משנה כמה קרוב או רחוק את גרה מקו הגבול:
45. יותר מ-20 נשים נרצחו השנה
רובן בידי בני זוג או קרובי משפחה אחרים, ובגלל שהגוף של נשים נתפס כשייך לגברים ולא להן כבנות אדם. הטרור המגדרי הזה, שמכובס הרבה פעמים תחת המילים ״רצח על רקע כבוד המשפחה״ או ״רצח על רקע רומנטי״, לא מטופל כבעיה לאומית. במחאה על הרציחות היו השנה הפגנות כמו צעדה בלוד והפגנה ביפו, טקס זיכרון לנשים שערכה ברכה ברד, וצעדה ביום המאבק הבינ״ל נגד אלימות נגד נשים.
46. תשע מנשותיו של גואל רצון אמרו שיגישו נגדו תביעת נזיקין.
47. חברת הכנסת זהבה גלאון מקדמת שורה של חוקים לתמיכה בנשים נפגעות אלימות,
כמו סל שיקום ליוצאות מהמקלטים ומעצר מפרי צו הגנה. יש גם עמותות שמסייעות לנשים נפגעות אלימות, כמו עמותת רוח נשית.
48. פרסומת של אסם
הציגה גוף נשי שגבר מחשמל אותו בכל פעם שהיא משקרת. בעקבות הביקורת הרבה על הלגיטימציה שהפרסומת נותנת להכאת הגוף הנשי, אסם הורידה את הפרסומת, אבל לא לפני שהם הסגבירו לנו שאנחנו מגזימות.
49. אלפי נשים צעדו למען השלום בעקבות יוזמה של ׳נשים עושות שלום׳
אין משהו ביולוגי שהופך נשים ליותר מוסריות או שלוות מגברים, אבל שנים של הסתכלות על התוצאות ההרסניות של אלימות גברית ברובה, הובילו לדרישה לעשות דברים אחרת, כולל לשלב נשים בעמדות קבלת החלטות מדיניות וביטחוניות. בהקשר זה, סרטון ה"קיבינימט" של אראל מרגלית מעביר בדיוק את התפיסה ההפוכה, שכדי להיות גבריים, אתם צריכים להילחם.
50. נשים בדואיות עצרו בגופן דחפורים
שניסו להרוס את הכפר שלהן, כדי להגן על הבית והקהילה שלהן.
51. דלאל דאוד יושבת בכלא על רצח בעלה שאנס אותה, הכה אותה והתעלל בה, גם כשהייתה בהיריון. היא ניסתה להתאבד ולא הצליחה, ולא קיבלה עזרה מהרשויות. עכשיו היא הגישה בקשה לחנינה. כמו היילו, הבחירה של נשים מסוימות היא בין להמשיך להיות מוכות ונאנסות, לבין כלא.
נשים בצה״ל: מי רוצה אישה בטנק?
כנראה שהרבה פמיניסטיות לא יראו בצבא גוף שצריך לכבוש כדי להביא לשוויון. אבל בגלל שמדובר בגוף שמעצב את האופן שבו אנחנו כולנו חושבים, מדברים ומתנהגים, אם הוא מקדם אפליית נשים - אנחנו נראה את זה בכל מקום. השנה השאלה של המקום של נשים בצה״ל עלתה כמה פעמים:
52. צה״ל בוחן שילוב נשים בשריון
והתגובות השוביניסטיות לא איחרו לבוא. מפקד מז״י לשעבר יפתח רון טל אמר שהשילוב יחליש את צה״ל, ואביגדור קהלני אמר שטנק הוא לא מקום של נשים כי התפקיד של אימהות הוא להביא ילדים לעולם. הדברים של שניהם מבטאים חלוקה מיושנת של העולם לגברים שמגינים ונשים שמטפלות. הבעיה בדברים שלהם היא לא רק הצגת נשים כחלשות ומחלישות - אלא שהם לא מאפשרים לגברים להיות פגיעים.
53. שאלת שילוב חרדים בצה״ל
מעוררת מחלוקות על המשמעויות על הדרת נשים, כמו היכולת של חיילות לשרת בתפקידים שבהם יש חרדים, או אפילו לנסוע באותה הסעה עם חיילים חרדים.
54. סוף לחולצות סוף מסלול סקסיסטיות
יועצת הרמטכ״ל לענייני נשים מוציאה הנחיות על חולצות סוף מסלול אחרי שברשת הסתובבו תמונות של כמה חולצות עם מסרים פוגעניים כלפי נשים.
55. הרבצ״ר החדש אייל קרים מתיר אונס גויות בזמן מלחמה
אבל חוזר בו בתצהיר שהגיש לב״ג בעקבות עתירה של הח״כיות זהבה גלאון, מיכל רוזין ותמר זנדברג.
56. בוגי יעלון כשר ביטחון והרמטכ״ל תומכים בנפגעות של בוכריס
ובנפגעות תמיכה מינית בכלל. מסר חשוב ולא מובן מאליו, במיוחד לאור העדויות של מאי פאטל על היחס הקר אליה כשהעידה בפרשת התקיפה המינית של לירן חג׳בי כנפגעת.
57. לח״כיות שלנו חשוב מאוד מצבן של נשים בצה״ל
רבות מהן מתגאות בפעילות שהן עושות עבורן, כמו ח״כ שברקו יזמה אירועי הוקרה לנשים מכוחות הביטחון.
ניצחון טרמאפ
58. הבחירות בארה״ב מקבלות קטגוריה משל עצמם, לאור הטלטלות הפמיניסטיות הרבות שהן עוררו. החל מהדיון על זכותן של נשים צעירות לא לתמוך באשה כי היא אשה והאם מדובר בפריווילגיה של נשים שגדלו לתוך עולם שהן חושבות שהוא שוויוני (כן!), דרך אמירות שונאות נשים ואנשים של טראמפ כולל הודאה בתקיפות מיניות ועד להפסד כואב של הילארי קלינטון והדיונים האם ההפסד קשור להיותה אשה (כן כן כן!). ננסה שוב ב-2020.
נשים ודת: כפיה וחוסר סובלנות
כמו שקורה במדינת ישראל, שאלות של דת משפיעות לא רק על הדתיות והדתיים, אלא על כולם. השנה היו ניסיונות למנוע התפשטות של מקרים של אפליית נשים שנובעת מסיבות דתיות לאזורים לא דתיים, אבל גם תהליך הפוך, של כניסה של ערכים פמיניסטיים חילוניים למקומות דתיים.
59. מותה של אסתי וינשטיין
חרדית לשעבר שעזבה את חסידות גור ולא הורשתה לראות את ילדיה, התאבדה. המוות שלה עורר הרבה ביקורת על התקנות הקשות לחיות ולחיים בחסידות גור.
60. סטודנטיות דתיות שביקשו לרקוד עם מחיצת הפרדה בנשף באוניברסיטה העברית
עוררו דיון על המתח בין כפייה דתית לבין פמיניזם, והזכירו לנו שליברלים ואנשים שדוגלים בחופש מוכנים גם לרמוס נשים בשם החירות.
61. ביקורת נגד הדרת שירת נשים
כמו באירוע "מרימים לכיפור" בעיריית תל-אביב - שבסוף בוטל, או ההודעה לסטודנטיות באוניברסיטת בר-אילן שהן לא יכולות לשיר בטקס יום השואה.
62 רק לרקוד אסור
בפתח תקווה אבות לא יכלו לצפות במופע ריקוד של הבנות שלהם כי אסור להן להופיע בפני גברים. מיואשות? מזל שהרבנית פשמינה הופיעה בחיינו לעשות סדר בהכל.
63. הנשים הדתיות נלחמו על הייצוג הפוליטי והמשפטי שלהן
בדרישה להיות מיוצגות במפלגות החרדיות, בבתי הדין הרבניים ובהסמכה לרבנות. הן עושות את זה דרך בג״צ ודרך לחץ ציבורי פנימי. בינתיים גם עדינה בר-שלום הודיעה שהיא תרוץ לכנסת הבאה וח״כ רויטל סוויד הייתה מעורבת בניסיונות למנות דיינים בעלי תפיסה פחות שמרנית לבתי הדין הרבניים.
נשים וספורט: אין ספורטאיות, אין כסף
ספורט נחשב לתחום גברי, ולנשים מותר לעסוק בו רק במטרה לרזות. אבל בשנה האחרונה יש יותר לגיטימציה לנשים לעשות ספורט כדי להתחזק, ובהתאם גם ראינו את הכניסה של נשים לאירועי ספורט שהיו במרכז תשומת הלב:
65. אולימפיאדה
זוכרות שהייתה כזו השנה? נשברו בה שיאים של נשים, כמו האתלטית סימון ביילס שהדהימה את העולם בקפיצות ובסיבובים שלה, אבל גם הייתה מתובלת בסיקור מיזוגני כמו ייחוס הישגים של נשים למאמנים שלהן ודיון על המראה של נשים. זכורה לטובה השחיינית הסינית פו יונהאי שדיברה בגלוי על המחזור שלה.
66. אין כסף לכדורסל נשים בישראל
אבל יש כסף לקבוצות כדורגל ששרות נגד נשים. כשהתקצוב לא שוויוני, או אפילו לא מנסה לעודד באופן שווה ספורט נשים, לא פלא שנשים לא משחקות כדורגל או כדורסל. זה לא קשור לטבע, זה קשור רק בעובדה שלא נותנים להן איך ואיפה.
תרבות ויצירה נשית
הייתה שנה מוצלחת מאוד ליצירה הנשית ו/או הפמיניסטית. היוצרות משמיעות את הסיפורים של נשים ונותנות לנו הזדמנויות להזדהות איתן ולעבד את החוויות שלנו. הנה מספר יצירות פמיניסטיות בועטות מהשנה האחרונה:
67. סדרות: האחיות המוצלחות שלי, האקסית המטורפת, Fleabag, Better Things, Insecure
68. קולנוע: סופת חול, דימונה טוויסט, לעבור את הקיר, סופרג׳יסטיות, ברש
69. יצירה לסבית: פסטיבל ״לסבית קטלנית״, ההצגה ׳לסביהונסט׳ ומגזין ׳בוש׳
70. קומיקאיות: תום יער פרצה למיינסטרים וכיכבה בתכנית טלוויזיה ובפרסומות, וכרטיסים להופעה שלה נגמרים בשנייה
71. ספרים: "חבלי הלידה של הירח" של כנרת רובינשטיין, ׳שטוקהולם׳ של נעה ידלין, "זה לא מקום לילדות" של הדר גת, ו׳לביאת׳ ספר הילדים של טל ברייר בן מוחה
72. מוסיקה: האלבום ׳לימונדה׳ של ביוסנה, ג׳ניפר לופז בשיר ׳אני לא אמאש׳ך׳. חוץ מזה נינט עוברת לחו״ל ונקווה שהיא תפרח ותצליח.
73. לצד זה, נפטרו רונית אלקבץ ואהובה עוזרי שמילאו את חיינו ביצירות נשיות במשך שנים רבות.
להט״ב: נשים במרכז
המאבק הפמיניסטי והמאבק הלהט״בי קשורים זה בזה, ולכן חשוב להזכיר גם חלק מהסוגיות שהיו השנה.
74. מצעד הגאווה נערך בסימן נשים. לפחות היה אמור באופן פורמלי, גם אם בפועל תפקידי הניהול הוחזקו בידי גברים וחלק מסרטוני המצעד היו שוביניסטיים.
75. דןוג, שהייתה אשה טרנסג׳נדרית, התאבדה
דןוג, שהייתה פעילה קווירית-פמיניסטית נגד כל סוגי הדיכוי, נטלה את חייה. בכך היא מצטרפת לשורה ארוכה מדי של טרנסיות שהחליטו לסיים את חייהן, בין השאר בגלל שהחברה לא מצליחה לקבל אותן ומתנהגת אליהן בבריונות ובאלימות.
76. ישי שליסל
הרוצח של שירה בנקי במצעד הגאווה שנה שעברה, נידון למאסר עולם
77. נערכה תחרות מיס טרנס ישראל
78. אורגן מצעד גאווה בי-פאן-פולי הראשון בארץ
בי – לאהוב גם גברים וגם נשים. פאן – לאהוב כל אדם. פולי – לאהוב כמה אנשים בו זמנית.
79. הצעת החוק של ח"כ מיכל בירן לתרומת ביציות בין לסביות נפלה
החוק הציע לאפשר שאישה אחת תתרום ביצית - אבל העובר יגדל אצל השנייה, והילד/ה יהיה מבחינה חוקית של שתיהן.
תעסוקה, כלכלה: כיסא מנהל מול כיסא מזכירה
היכולת של נשים להיות עצמאיות כלכלית היא שאלה מהותית כי היא קובעת את התלות של נשים באבות ובבני זוג. זו יכולה להיות תלות בדמי מזונות שכובלת במאבקים משפטיים ארוכים, וזו יכולה להיות תחושה שאת חייבת לצאת לדייט שני אם הוא שילם בדייט ראשון. למרות החשיבות הזאת, שאלות של עבודה לא ממש נמצאות במרכז המאבק הפמיניסטי בשנים האחרונות. אפילו סוגיית פערי השכר, שזו אחת הסוגיות הכי בסיסיות באפלייה כלכלית, ירדה מסדר היום. אבל הנה כמה דברים שכן קרו:
80. מנהל לשעבר ב׳רמי לוי׳ חושף על ניצול עובדים
ועבודה בתנאים קשים, גזל שכר ופיטורי נשים בהיריון. חבל שבמקביל הצעת חוק של ח״כ גרמן להארכת תקופת איסורי הפיטורים של נשים בהיריון מחודשיים לשנה, נפלה.
81. נשים עדיין מוסללות לתפקידים שונים מאלה של גברים
ולתפקידים שיש בהם פחות הטבות כלכליות, יותר עבודה שחורה והם נחשבים פחות. ההוכחה הכי טובה? התמונה של מכירת ׳כסא מנהל׳ ו׳כסא מזכירה׳ שהייתה ויראלית השנה, והראתה איך אנחנו באוטומט מניחים שמי שמוביל ומקבל החלטות הוא גבר ומי שעושה מולטי-טאסקינג ומארגנת מאחורי הקלעים היא אשה.
82. ההחלטה להעלות את גיל הפרישה לנשים בוטל בזכות חברות הכנסת יחימוביץ׳, לוי-אבקסיס וגלאון שמתנגדות להעלאה כי המקצועות הנשיים הם שוחקים והעלאת גיל הפרישה רק תביא כניסה של נשים מבוגרות למעגל העוני.
83. מטפלות ויצ״ו מפגינות ונאבקת נגד סגירת מעונות ופיצויים בלי פיטורים
84. עובדות הניקיון באוניברסיטת תל-אביב צפויות לקבל תשלום על זמן ארוחת הצהריים שלהן, כחלק מהדרישות שלהן לשיפור התנאים, ומאות עובדי קבלן, רובן עובדות, נקלטו להעסקה ישירה בבתי-חולים שונים ביניהם המרכז הרפואי זיו ואיכילוב.
85. מורות ופסיכולוגיות חושפות את תנאי העבודה שלהן והקושי להתקיים מהמשכורת שהן מקבלות
86. ח״כיות זועבי ותומא-סולימאן מקדמת שמירה על זכויותיהן של נשים עובדות בחברה הערבית ובכלל ו״משלבות כנפיים״ פועלות נגד בריונות בארגונים.
87. המאבק לדיור ציבורי נמשך
דיור ציבורי נועד לספק קורת גג לעניים שאין להם איך לצאת ממעגל העוני. מיטל כהן ונשים נוספות שמובילות דורשות שהמדינה תספק מספיק דירות לכל הנזקקים. כרגע הוסכם על רכישת 1000 דירות חדשות ועבר חוק שמאפשר לדיירים לקבל מידע על מצבם. מצד שני, קוצצו עשרות מיליונים שנועדו לסייע בשכר דירה, ככה שהאוכלוסייה עדיין תלויה בפירורים, במקום שתהיה השקעה מאסיבית שתמנף אותם. במקביל, אורלי לוי-אבקסיס עוסקת בהטרדות מיניות של נשים שזקוקות לדיור ציבורי.
88. כל משרדי הממשלה מגישים תקציב מגדרי
שזה אומר שהם מגישים לצד התקציב גם הסבר על איך החלוקה התקציבית מצמצמת פערים בין נשים לגברים. מדובר ביוזמה של עליזה לביא כשהייתה יו״ר הועדה לקידום מעמד האשה ושוויון מגדרי, ומקודמת היום על-ידי עאידה תומא סוליאמן שנושאת בתפקיד.
89. שרת המשפטים איילת שקד ממנה מספר כמעט שווה של שופטות ושופטים
77 שופטות ו-73 שופטים, כולל מינוי של שתי השופטות האתיופיות הראשונות בישראל.
יש הישגים נוספים שצריך להוסיף לרשימה? ספרו לנו בתגובות.