הולכת לרופאת נשים גם במחיר המתנה ארוך במיוחד
קראו לי פרנואידית-על-גבול-ההוזה אבל זו בדיוק הסיבה לכך שאני מעולם לא הלכתי לרופא נשים. משחר התבגרותי אני הולכת מבחירה מודעת באופן קבוע רק לרופאות, גם אם הדבר כרוך במאמץ, נסיעה ארוכה או זמן המתנה מייגע. ברור לי שישנן נשים רבות שלא יסכימו איתי ואף יכרכמו פניהן ויאמרו שהשפיות ממני והלאה ואני כמובן מכבדת כל אישה ובחירתה.
הסוגיה עניינה אותי ולכן ערכתי סקר בקרב לא מעט נשים ובדקתי מה ולמה העדפה שלהן בנושא: גבר או אישה . התשובות כמובן נחלקו אבל התבררה נטייה ברורה ומוצהרת לבחירה ברופאה. להלן הסיבות העיקריות שעלו בסקר:
כי גבר נשאר גבר. ביקור אצל רופא/ת נשים הינו דבר מביך. נושאים מורכבים, איברים מוצנעים, התפשטות רגשית ופיזית כאחד. קל וחומר כשכל זה קורה מול עיניו הבוחנות של רופא גבר. הסברה המושמעת ביותר הייתה שלא משנה כמה נחמד ואמפתי יהיה הרופא, כמה אלפי נשים ישבו על כיסא העינויים הזה לפנייך וכמה הוא מתורגל בניתוק גבריותו המתפרצת מהסיטואציה וניהולה ממקום מקצועי ולא מיני בעליל, עדיין - גבר נשאר גבר.
כי בכל זאת, בואו נודה באמת: כשגבר, גם הרופא הכי מקסים בעולם מבקש ממך לפשוט את מכנסיך ותחתוניך ודקה אחרי בוהה באיבר הכי רגיש ומוצנע שלך, את במבוכה. גם אם תשכבי שם ותשנני בראשך מנטרה מהוללת ומלאת רציונליים לסיבה בשמה פרצופו נמצא שם, את עדיין לא יכולה להעמיד פנים שזוהי סיטואציה באמת הגיונית או נעימה. אי אפשר שלא לחשוב מה עובר לו בראש. כגבר. הגדילה לעשות אחת מנשות הסקר כשתיארה זאת כך: "הגעתי בפעם הראשונה בחיי לרופא נשים ובמהלך הבדיקה הייתה לו זקפה. הרגשתי אותה כשהוא נצמד אל גופי עם ירכיו". זה לא קורה לכולם, ואולי רק ליחיד במינו אבל לפעמים גבר נשאר גבר.
כי נשים עוטפות יותר. כרגיל, אנחנו נשים. כן, גם בביקור אצל רופאת נשים. אנחנו רוצות שידברו איתנו, יסבירו לנו, ישתפו. אנחנו רוצות חום, דאגה ואמפתיה לפני ואחרי האקט. מוכר?
כי היא הייתה שם כבר. לרופאה אישה לא צריך להסביר יותר מדי, בניגוד לרופא גבר שבמקרים מסוימים גם הסבר עם בדידים לא יעזור פשוט בגלל העובדה שעד שהוא לא ירגיש הוא לא יבין. רופאת נשים הייתה שם בדיוק כמוך. גם היא התמודדה עם השאלות והבעיות שבהן את נתקלת וגם היא סבלה ממיחוש זה או אחר. היא יודעת איך זה מרגיש, כמה זה כואב ואיך הראש הנשי שלנו חושב.
כי היא מעניקה אלטרנטיבה. נשים רבות סיפרו שרופאות נשים מאפשרות הרבה יותר בחירה, אחריות ושליטה על הנעשה לעומת רופאים גברים שנוטים לכך הרבה פחות. התחושה הכללית שעלתה היא שהרופאות מספקות לנו מידע ומייעצות לשם הכוונה והרופאים מודיעים לנו מה עדיף.
כי יש יותר טקט. "מה שלומך שמיינה?" לאישה בהריון , "אל תהי דרמטית, מה כבר עשיתי לך?" תוך כדי בדיקה פולשנית וכואבת הם רק חלק מהמשפטים שחלק מהנשים שמעו מרופאים גברים. שוב, לא כולם עושים את זה, אבל לפי מה שקראנו בכתבה הזאת – גם לא מעט. אין ספק, זר לא יבין זאת.
כי העצמה נשית. אנו אמנם בשנות האלפיים, בעולם מתקדם ובמדינה מפותחת אבל עדיין קיימים פערים גדולים בין נשים וגברים. באופן מובהק וברור בתחום הגניקולוגיה ישנם הרבה יותר רופאים גברים מאשר רופאות נשים. הדבר נובע בין היתר גם מהקושי שיש בהתמחות בתחום. ההתמחות היא תובענית ביותר ובדרך כלל קשה מאוד לרופאות שהן גם אימהות. מעבר לכך, כמו בכל תחום שבו אנו רוצות לעודד העצמה נשית, מומלץ לבחור באישה על מנת לעודד נשים לפרוץ גבולות, להעז ולהתקדם כמה שיותר.
אז הדעות חלוקות, ואין ספק שגם רופאים גברים מבצעים את תפקידם בצורה הטובה והמקצועית ביותר. לסיכום נאמר שלא משנה מה תבחרי ומה תעדיפי, החשוב מכל הוא שתדעי מה עושה לך טוב, מרגיש לך ולגופך בנוח ועוזר לך להתמודד בקלות גדולה יותר עם הקשיים שבלהיות אישה. זכרי תמיד כי רק את החשובה וכל שאר הגורמים הם בחזקת רעשי רקע. ולגביי - הבחירה שלי נשארה אותה בחירה- רק אישה. כי בנוסף לכל הסיבות החשובות שעלו כאן פתאום נראה לי שפיתחתי גם פוביית עטים קלה.
*דבורי ויינר היא בעלת הבלוג Beerburim
>> ומה הגניקולוג חושב עלינו?
>> למה יש כל כך מעט רופאות נשים?