מזה שלוש שנים אנחנו מספרות כאן על מהפכים של נשים שהחליטו לשנות את אורח חייהן מן הקצה אל הקצה. זה גם מה שקרה לצעירה בריטית בשם בוזינה ליסוויץ'. אז מה כל כך מיוחד בסיפור שלה? לטענתה היא ירדה 40 קילו בחמישה חודשים. איך זה קורה, והאם זה לא מסוכן? קיבלנו את הגרסה של הגברת, וביקשנו להבין מה הדיאטנית אומרת על זה.
אבל כמו תמיד, האוכל לא היה הפתרון - הוא רק החריף את הבעיה. "הייתי במערכת יחסים גרועה, ולא ראיתי את עצמי. היה אכפת לי רק לגרום לבן הזוג שלי לשעבר להיות מרוצה, וזה גרם לי לאכול עוד ועוד כדי להתמודד עם הרגשות הקשים האלה - ואז הרגשתי רע עוד יותר. אני לא בחורה גבוהה, בסך הכל 1.62, והמשקל העצום שלי גרם לי לבעיות ברכיים, עד שנזקקתי לניתוח".
כנראה שמהשפל שאליו הגיעה בוזינה, אפשר היה רק לעלות. "אחרי הניתוח, נפרדתי מהחבר שהיה לי, ובמקום להתנחם באוכל - פשוט הלכתי לקיצוניות השנייה, והפסקתי לאכול. הייתי בדיכאון נוראי, פשוט לא הצלחתי לבלוע שום דבר. למזלי, אחרי שבועיים של צום הבנתי שאני מזיקה לעצמי. לא לאכול זו ממש לא דרך טובה לרדת במשקל. החלטתי להפסיק עם זה, הפסקתי לעשן ופשוט התחלתי לאכול בריא".
לפני הניתוח, הדיכאון והדיאטה, ארוחת בוקר טיפוסית של בוזינה כללה שני כריכי נקניק שמן וגבינה, מאפין, פחית קולה וקערה ענקית של דגני בוקר עם חלב 3%. ארוחת הצהריים הייתה בדרך כלל מנת פסטה עצומה ברוטב שמנוני, עם עוגה או חטיפי שוקולד לקינוח. ארוחת הערב הייתה פיצה עם בשר, ובין הארוחות היא דאגה לתחזק את רמות השומן והסוכר עם לא מעט קולה, חטיפים ושוקולדים - הבדל עצום מהתפריט שאותו היא אוכלת כעת.
"לארוחת בוקר אני אוכלת קוטג' דל שומן, לחם מלא ויוגורט דל שומן. בצהריים אני אוכלת סלט עוף או חזה עוף בגריל, ומשתדלת לא לאכול אחרי חמש בערב. אני כן אוכלת לפעמים דברים משמינים וכיפיים, אבל רק במסגרת בילוי עם חברים, וממש לא כל יום, ואפילו לא פעם בשבוע. הימים האלו נגמרו. אני לומדת פסיכולוגיה עכשיו, והחלפתי את הגרגרנות לאוכל ברעב לידע".
ייתכן שתצליח לשמור על ההרגלים החדשים
הקילוגרמים הרבים שהשילה בזמן קצר מזכירים לנו דיאטות בזק שמזיקות לגוף שלנו. האם כך גם הדבר אצל בוזינה? "המקרה של בוזנה הוא מקרה מייצג לשילוב בין ההיבט הנפשי-רגשי של האכילה לבין זמינות גבוהה של אוכל לא בריא בחברה שלנו", אומרת טובה קראוזה, דיאטנית קלינית ומחברת המדריך החינמי "70 טיפים לשנה בריאה". "אנשים משמינים כי הם אוכלים יותר מכפי שהם צריכים, אבל האכילה היא רק סימפטום למשהו עמוק יותר, ולכן דיאטות לכשעצמן לא עובדות.
במקרה של בוזנה הסיבה האמיתית היתה כנראה ההתמודדות עם מערכת היחסים שלה. באיזשהו שלב, חלק מאיתנו לומד להירגע באמצעות אכילה וכך קרה גם לה. המזונות שהיא בחרה בהם היו מוצרים מעובדים מאוד שסיפקו "קלוריות ריקות": מאפים מקמח לבן, עשירים בסוכר או במלח ומכילים כמות גדולה של שומן. אבל טבעי לחלוטין שהיא תבחר בהם כי הגוף שלנו מתוכנת לאהוב מזונות שומניים, מתוקים או מלוחים והם מפעילים במוח תהליכים שגורמים לנו לרצות מהם עוד. לנטייה הזאת יש יתרון הישרדותי, כי במהלך האבולוציה טעמים כאלה העידו על שפע של קלוריות. בעידן השפע, היתרון הזה הופך לחסרון.
זה המקום להזכיר שבקבוק של ליטר וחצי שתייה מוגזת ממותקת, כמו הפפסי בכתבה, מכיל כ-160 גרם סוכר שהם 32 כפיות סוכר ו-645 קלוריות. בשבוע אחד, רק מהשתייה המתוקה, היא הכניסה לגופה יותר מחבילה שלמה של סוכר (קילו ו-120 גרם, ליתר דיוק). לא פלא שוויתור על בקבוק כזה ביום גורם לכשעצמו לשינוי משמעותי במשקל. בוזנה היתה צריכה להגיע למשבר כלשהו (במקרה הזה, הניתוח שעברה והפרידה הקשה מבן הזוג) כדי להוביל אותה לבצע שינוי בהרגלים. עדיין יש מקום לשיפור במה שהיא אוכלת כמו להוסיף ירקות, פירות, קטניות, אגוזים ועוד, אבל עושה רושם שהיא שינתה את צורת החשיבה שלה. היא תיעלה את הרגשות שלה ללמידה, ומציבה לעצמה מטרות חדשות. הגישה החדשה מסתדרת עם כל תחומי החיים החדשים שלה, וזה גם מה שיעזור לה לשמור על ההרגלים החדשים".
עוד בערוץ הנשים:
>> אורית לוי כבר לא חיה בקבר של שומן
>> זייפה היריון ותינוק כדי להשיג בחור
>> רזה לא תבין זאת: צרות של עגלגלות