View this post on Instagram
שיחה אגבית בעבודה גרמה לרוז סטוקס לתהות האם אי פעם תצליח לחיות בשלום עם המילה "שמנה". בטור אישי באתר refinery29 מספרת העיתונאית איך למרות השינוי שהתרחש בחברה ולמרות מאמציה האישיים, היא עדיין מתקשה לעשות ריקליימינג (ניכוס מחדש) למילה, שנשארה טעונה עבורה מאוד.
"אני מעדיפה את הימים בהם רק אנשים שאני שונאת קראו לי שמנה"
"עוד לפני שהספקתי לאכול ארוחת בוקר, שלושה אנשים שונים קראו לי 'שמנה'", היא פותחת את הטור ומספרת על המקרה שהביא אותה לכתוב אותו, "אחד היה טרול באינטרנט (ממנו התעלמתי בקלות), והשניים האחרים היו קולגות עם כוונות טובות ובעקיפין. הראשון התייחס לחבר שהוא 'גם שמן' והשני חיפש לדבר עם 'בן אדם שמן' לצורך מחקר, ובכך רמז שאתאים לבריף". סטוקס ממשיכה ומתארת איך דווקא היום, כשנשים הפועלות למען דימוי גוף חיובי מקדמות את השימוש הנקי במילה ומתעקשות שהוא יכול שלא להכיל סאבטקסט פוגעני, היא עדיין מוצאת את עצמה נפגעת ממנה שוב ושוב. "אני מעדיפה את הימים של תחילת שנות ה-2000, בהם רק אנשים שאני שונאת קראו לי שמנה", היא זרקה לעבר עמיתיה לעבודה בגיחוך.
View this post on Instagram
השיחה הזאת נשארה איתה, ובכל פעם שצפה במוחה נשאבה סטוקס לזיכרון כואב אחר. "האם אי פעם ארגיש בנוח עם המילה 'שמנה'?", היא תוהה בטור, "אם היו מבקשים ממני היום לציין את המילה שאני הכי מפחדת ממנה בשפה האנגלית, לא הייתי מהססת. מילה אחת, שלוש אותיות, עמוסות בטראומה. מילה שבמהלך חיי, גרמה לי ללילות ללא שינה, חרדה, כאב, בעיות נפשיות וייסורים רגשיים".
סטוקס מספרת על נסיונה להצטרף למאבק של אקסטיביסטיות גוף ולנכס לעצמה מחדש את המושג שכל כך פוגע בה. "העברתי כל כך הרבה זמן בניסיון לנטרל את המילה הזאת בראש שלי, לצמצם את הכוח שלה עליי. ניסיתי, כל כך הרבה, להרגיש בסדר עם הרעיון שיקראו לי 'שמנה', אבל אני פשוט לא מצליחה. אני חוששת שלעולם לא אצליח". בסופו של דבר סטוקס מעדיפה את הכינויים האלו שהולכים מסביב, כמו "פלאס-סייז", "שמנמנה", "מלאה" וכו', כי הם לא מקושרים באופן כה ישיר לטראומה.
ניכוס מחדש יכול להיות מעשה רב עוצמה של מחאה לשונית, אומרת מומחית הבלשנות, מקסין עלי. "זה בעצם תהליך שמסמל החזרת שליטה על שפה שהופעלה נגדך בעבר כנשק", היא מסבירה בכתבה, "לא קל למילים להשיל לחלוטין את ההיסטוריה הסמנטית המזיקה שלהן, ולכן אנשים רבים עשויים לבטל, או לברוח ממונחים הנושאים עבורם זיכרונות כואבים".
"יש לי כל כך הרבה כבוד לאלה שהצליחו לנתק את המילה מהטראומה", מסכמת סטוקס את המאמר, "אבל בינתיים השלמתי עם העובדה שלבקש מעצמי לאמץ משהו שגרם לי כל כך הרבה כאב בעבר זה פשוט יותר מדי".