"אישה בישראל עדיין לא יכולה להחליט על גופה ועל ההיריון שלה"
כותרות בארץ ובעולם מבשרות לנו שממחר כל אישה בגילאים 20-33 תוכל לבצע הפלה בחינם בישראל, אך משמיטות לעיתים את העובדה שימשיכו להיות כפופות לחלוטין לוועדות להפסקת היריון. "המימון לא עוקר את הבעיה מהשורש", אומר גלית אלדר שחוותה על חווית הסירוב של ועדה להפסקת היריון על בשרה, "נשים נדרשות לעמוד בקריטריונים נוקשים שרצון חופשי אינו אחד מהם"
"רפואה ובריאות לא נוגעים רק לגוף, אלא גם לנפש"|צילום: אימג'בנק - gettyimages"ב-2014 ישראל תשלם על כל הפלותיהן של נשים צעירות", הכריזו אתמול בדרמטיות לא רק בארץ, אלא גם בכלי התקשורת הזרים בעולם. אתמול הודיע פרופ' יונתן הלוי, יו"ר ועדת סל התרופות של משרד הבריאות, כי הוועדה החליטה להרחיב באופן תקדימי את טווח מימון ההפלות לנשים בישראל לגילאים 20-33, שלא רק מסיבות רפואיות. "כיום מממנת המדינה הפסקת היריון לקבוצות גדולות של נשים, מסיבות רפואיות, נפשיות ובריאות העובר, וכן לנשים מתחת לגיל 20 ומעל לגיל 40", אמר פרופ' הלוי במסיבת עיתונאים שערכה הוועדה, "הובא לידיעתנו שישנה שכבה גדולה של נשים בטווח שבין 20 ל-40 שמטעמים שונים: כספיים או מסיבות של חשאיות, לא מבצעות את הפסקת ההיריון. בסל הנוכחי אישרנו מימון הפסקת ההיריון לנשים בטווח הגילים 20-33, מתוך כוונה להשלים את המהלך בסל התרופות של השנה הבאה ולהעלות את הגיל ל-40".
"החלטה רפואית וחברתית"
התנאים למימון הפלה בישראל כיום מותנים בסיבות רפואיות – כאשר העובר עלול להיות בעל מום גופני או נפשי, או שהמשך ההיריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק גופני או נפשי. כאשר ההיריון נובע מאונס או מגילוי עריות או אם לנערה טרם מלאו 19, גם אז היא רשאית לקבל מימון הפלה מהמדינה. נשים מעל גיל 40 או אישה לא נשואה או אישה שהרתה לגבר שאינו בעלה תקבל אישור לביצוע הפלה מוועדה להפסקת היריון, אך ללא מימון.
בעולם מפיצים את הבשורה. צילום מסך מתוך אתר מגזין "טיים"כעת, מקל סל התרופות החדש על נשים שמעוניינות להפיל ומונע מצב בו תבחר הנערה בהפלה זולה ומפוקפקת יותר, כשהוא מאפשר לצעירות לא נשואות שנכנסו להיריון ללא כוונה, לבצע את ההליך באופן מסודר ובמימון מלא. "החשיבות היא רפואית-חברתית, כי רפואה ובריאות לא נוגעים רק לגוף, אלא גם לנפש", אומר פרופ' הלוי ל-mako, "עד היום, הצורך בהשגת מימון להפלה יכול היה למנוע מאישה רווקה צעירה או אישה נשואה שהרתה מחוץ לנישואים מלבצע אותה, או גרוע מזה - לבצע אותה במקום זול ולא בטוח. לעיתים, כל הכנסתה של אישה שהרתה מחוץ לנישואים תלויה בבעלה והיא אינה מעוניינת לשתף אותו במקרה ואותו דבר לגבי רווקה שאינה מעוניינת לשתף את הוריה. המטרה של הרחבת המימון היא לעזור לקבוצה הזאת".
ההחלטה, שעלותה לסל הבריאות סכום נכבד של מעל 15 מיליון וחצי שקלים בשנה, נתפסת כליברלית וחלוצית. עיתון "הארץ" הגדירה כ"מהפכנית ופמיניסטית", מגזין ה"TIME" דיווח כי ההחלטה תאפשר לעוד 6,300 נשים לבצע הפלה בשנה הבאה ובאתר הבלוגים "Gawker" האמריקני כבר מחכים לשמוע מה יהיה לשרה פיילין ותומכי ישראל מהימין האמריקני לומר על ההחלטה המעודדת הפלות, כביכול. ב"דיילי ביסט" האמריקני הלכו על כותרת א-לה "בעל הבית השתגע" והכריזו "ישראל תשלם על כל ההפלות".
אבל רגע לפני שיוצאים בהצהרות דרמטיות לגבי הפתיחות הישראלית בנושא ההפלות, כדאי לנחות בחזרה עם הרגליים על הקרקע ולהיזכר שלמרות הצעד החברתי החשוב, בחברה הישראלית אישה הרה עדיין אינה מורשית לקבל החלטה עצמאית על הפסקת ההיריון שלה ומחויבת על פי חוק בוועדה רפואית שקובעת אם תורשה להפיל. אישה הרה, המעוניינת לבצע הפלה, תאלץ להגיע להעיד בפני פאנל של רופאים ועובד סוציאלי זרים לה מטעם משרד הבריאות. בסיום הוועדה יחכו לה לעיתים אגודות שיניסו לשכנע שלא לבצע את הפלה, ורק לאחר מכן, תקבל את התשובה שתחרוץ את גורלה.
"צריכות לעמוד בקריטריונים נוקשים שרצון חופשי אינו אחד מהם"
הסופרת גלית אלדר, עמדה בפני ועדה כזאת בעצמה ובספרה "סדקים" היא מספרת על הרגעים בהם הבינה שלא תזכה לאישור המיוחל. "זה היה הריון לא מתוכנן. היו לי שני בנים קטנים בבית, שילדתי בטווח של שנה ועשרה חודשים וממש לא התאים לי תינוק באותו זמן בחיים", מספרת היום אלדר ל-mako. "כשהגעתי לוועדה הקריאו לי את כל הסעיפים הברורים האלה, לפיהם, אם אני אישה נשואה ולא קטינה – אני יכולה לבצע הפלה רק מסיבות רפואיות או נפשיות, או לחלופין אם ההיריון הוא תוצר של בגידה בבעלי. את יושבת שם ורואה את האטימות, את החוקים הנוקשים ומבינה שבאמת אין לך עם מי לדבר, ואין לך מה לעשות בנדון".
"תצטרכי לשקר שההיריון הוא לא מבעלך". אלדר|צילום: KateRiep_Godbyeאלדר, בסופו של דבר ביצעה את ההפלה בדרכה ועם זאת, היא מדגישה כי נשים רבות אינן בעלות האמצעים הנדרשים לשם כך. "להעניק מימון לנשים שעוברות את הוועדה זה מאוד יפה, אבל זה לא עוקר את הבעיה מהשורש. בפועל אישה עדיין לא יכולה להחליט על גופה ועל ההיריון שלה וכדי להפיל, היא צריכה לעמוד בקריטריונים נוקשים שרצון חופשי הוא לא אחד מהם", היא מדגישה. אלדר מציינת, כי דווקא אותן נשים נשואות שהשיקול הכלכלי יכול לשחק תפקיד מהותי עבורן בהבאת ילד נוסף לעולם, הן אלה שיתקשו לממן לעצמן הפלה אצל רופאים פרטיים מומחים שמקלים על דרישות הוועדה.
"אם אני היום אישה בלי פרוטקציות ובלי אמצעים לשלם לכל מיני רופאים כדי שיפסיקו לי את ההיריון, מה אני עושה? אני צריכה לשקר שאני לא כשירה נפשית או שהעובר הוא לא מבעלי", אלדר מוסיפה ומציינת שהבעיה לא מסתכמת רק בקושי הנפשי שבלעמוד מול הוועדה ולומר את אותם שקרים. "לעיתים נשים לא חושבות על ההשלכות של הדברים כשהן מצהירות עליהם. אם את אומרת למשל שהעובר הוא לא מבעלך, ובהמשך בעלך רוצה להתגרש, הוא יכול להשתמש בזה נגדך. בנוסף, ההבדל בין הפלה באמצעות כדורים והפלה בפעולה כירורגית יכול להסתכם בימים בודדים. גם אם השגת את הסכמת הוועדה, התהליך והשגתם האישורים המתאימים עשויים לקחת זמן ולאלץ את האישה לבצע פרוצדורה שהיא לא הייתה נדרשת לעשות במקרה אחר", היא אומרת ומסכמת: "בסופו של דבר מה שקורה הוא שכמו בהרבה מקרים אחרים – מי שיש לה כסף מסתדרת ומי שאין לה - נאלצת להביא את הילד בכל זאת, בניגוד לרצונה או למצוא פיתרון מפוקפק אחר".
