יום אחד הגיעה גרייס מיכאלי (29), מתרגמת ספרות מרחובות ואמא לשניים, לאסוף את בנה יונתן בן החמש מהגן, ונדהמה ממה שהיה לו להגיד לה. "הוא ביקש: 'אמא, אפשר שלא תגיעי יותר לגן? פשוט ילד אחד אמר שאת שמנה'", היא מספרת, "הרגשתי כאילו קיבלתי אגרוף בבטן".
גרייס הבינה שהגיע הזמן ללמד את בנה שיעור בדימוי גוף חיובי. דבר הוביל לדבר, ובימים אלה היא מגייסת מימון המונים במטרה להוציא לאור בהוצאה עצמית ספר ילדים שכתבה בשם "אמא שלי שמנה". "תמיד הייתי ילדה שמנה והיו רגעים בהם זה מנע ממני ליצור קשרים חברתיים", היא אומרת. "גם המשפחה שלי תמיד דאגה להזכיר לי שאני שמנה ושזה משהו שצריך לתקן. השיחה עם יונתן הזכירה לי את כל הפעמים שגרמו לי להרגיש שאני משהו שלא צריך להתגאות בו, בגלל המשקל שלי. כשהבן שלי הציף את זה מחדש בבית שלי, במקום שאמור להיות מקום בטוח, זה היה מאוד קשה".
להיות שמן זה לא טוב ולא רע
ברגע הראשון גרייס חשבה להיענות לבקשה של הבן, ולא להגיע לאסוף אותו מהגן כדי לא להביך אותו. "התגובה הראשונית שלי הייתה מאוד קשה, אבל אחרי שהתאוששתי הבנתי שזה למעשה רגע חשוב. ניהלתי איתו שיחה ושאלתי אותו: 'אם אני אגיד שיש לך שיער חום זה יעליב אותך?', הוא אמר שלא. ואז שאלתי אותו: 'אז למה שאני איעלב כשקראת לי שמנה?'. הסברתי לו שיש סוגים שונים של אנשים וניסיתי להראות לו את כל הסיבות שבגללן נעים לו שאני שמנה, כמו זה שכיף לחבק אותי. הדגשתי לו ששמנה זו רק מילת תיאור, זה לא דבר רע או טוב".
שנה וחצי אחרי אותו היום היא סיימה לכתוב את הספר, שמתאר את השיחה שלה ושל בנה. החשיפה לא הייתה לה קלה. "הייתי צריכה לקחת את הרגע הכי אינטימי שלי ואת הפגיעות הכי גדולה שלי ולדבר עליה. קיבלתי על עצמי את התואר 'שמנה'. גם יונתן היה קצת נבוך בהתחלה אבל היום הוא מבסוט. החלטתי ליצור מהדבר שהתביישתי בו משהו שאני מקווה שיעזור לעוד אנשים. אם ילדים יקראו את הסיפור שלי ויבינו שהם לא יכולים לקרוא לילדים אחרים שמנים כעלבון, אני מבחינתי עשיתי את שלי".
מתוך הספר "אמא שלי שמנה" | איורים: ויקי ספיר
כשמיכאלי פנתה להוצאות לאור בניסיון להוציא את הספר היא נענתה בשלילה. "העבירו לי מסר שהנושא חתרני מדי. לא אהבו את ההתעקשות שלי לכתוב בשם הספר את המילה 'שמנה' במקום 'עגולה'. סירבו לי כי המסר שלי מוגזם. אבל כל הרעיון הוא לנרמל את המילה, לכן החלטתי לעשות את זה לבד".
גם לאחר שפתחה קמפיין גיוס בהד-סטארט היא חטפה שיימינג: "מישהי אמר לי שבגלל שאני שמנה אני נטל על מערכת הבריאות וחיה על חשבון משלם המיסים. אמרו לי שאני מעודדת השמנה, ואישה אחת שאלה אותי איזה מן מסר אני מקווה להעביר לילדים שלי על אורח חיים בריא", היא אומרת, "אלו תגובות שמנופוביות. אורח חיים בריא זה הרבה מעבר ללאכול סלט, זה גם ללמוד לקבל אנשים אחרים ואת עצמך". לצד זאת, היא קיבלה גם תגובות שריגשו אותה מאוד: "אני מוצפת בהודעות ומכתבים של נשים שמספרות על השפלות ואפליות שהן חוו על רקע המשקל שלהן. מישהי אפילו כתבה לי: 'הלוואי שהיה ספר כזה כשאני הייתי בגן'".