המושג המטריד "תפר אבא" מסתובב כבר שנים בקהילות נשים ברשת, אבל אם לא נתקלתן בו עדיין, ברוכות הבאות לסיוטים שלכן: מדובר בתפירת יתר של איבר המין הנשי לאחר הלידה, בלא הסכמתן או ידיעתן של היולדות, לטובת הנאתו המינית של הבעל. 

המונח נתבע על ידי נשים שנזקקו לתפירת הפירנאום לאחר הלידה, וחשו בתום התהליך כי נעשתה להן תפירת-יתר או תפירה הדוקה מדי. חלקן מעידות כי הליך התפירה לווה בהערות מחשידות מצד הרופא, נוסח "עשיתי אותך בתולה שוב". מדובר בבדיחה דוחה מדרגה ראשונה ומובן שאין לה מקום בשיח בין רופא ליולדת, אבל האם יש לה אחיזה במציאות? 

חדר לידה (1) (צילום: Shutterstock)
"סיפור שמוציא אותי אישה קטנה וטיפשה". אילוסטרציה|צילום: Shutterstock
"נתחיל מהסוף: אין דבר כזה תפר אבא", כתב במאי האחרון בחשבון הפייסבוק שלו ד"ר ליאור אונגר (המתמחים), "לפייק-ניוז וקונספירציות ברשת פנים רבים. המשותף לכולם הוא ניצול ציני של פערי ידע בנושא מסוים לצורך פיזור עננת כזבים, שמטרתה לזרות פחד וחוסר אמון באוכלוסיות שונות כלפי אלו שהוכשרו לדאוג לבריאותן וביטחונן". בהמשך הפוסט מבהיר ד"ר אונגר שלא המטופלות המתלוננות הן מפיצות השקר, אלא קורבנותיו.
 

הפוסט צבר מאות תגובות, רבות מהן תומכות ואחרות מתנגדות בתוקף. "אני זוכרת בבירור איך מישהי מהצוות שיילד אותי אמרה לבן זוגי: 'אל דאגה, החזרנו את זה להיות יותר צר אפילו משהיה'", כתבה מגיבה. "הייתי גמורה מהלידה, אז ראשונה, ולא התעכבתי. גם כי סמכתי על הצוות". בהמשך מספרת אותה מגיבה כי זה שנים שהיא סובלת מאותם התפרים, וכי רופא אחר אישש שנעשתה לה עבודה איומה. "ואני קיבלתי את זה כמובן מאליו", המשיכה וסיכמה את סיפורה, "סיפור מביך, מבאס, כואב, ובעיקר שמוציא אותי אישה קטנה וטיפשה, שאינני כלל".

מגיבה נוספת חיזקה את הטענות בדבר קיומו של תפר-אבא. "אחרי לידה של 36 שעות, לידת ואקום, הרופא תופר ואומר לבעלי 'החזרתי לך במצב חדש'", כתבה. "לאחר מכן ביקורת אצל שלושה רופאי נשים שונים שקבעו בצורה חד משמעית שהתפירה נעשתה בצורה מזעזעת".

מחקרים שונים כבר הפריכו את מיתוס ה"תפר-אבא" והם מסבירים באופן מנומק מדוע הצרת הנרתיק על ידי תפר אחד מיותר היא בלתי אפשרית. ראשית, משום שאף רופא לא יקדיש מזמנו לשיפור ההנאה המינית של גבר זר מבלי שהתבקש, על אחת כמה וכמה אם אין זה תחום התמחותו. שנית, משום שאותו התפר שלאחר הלידה נמס או מוסר. שלישית, משום שתפירת הפירנאום היא חיצונית: על מנת להצר את איבר המין הנשי באופן שיורגש על ידי הגבר החודר, יהיה צורך להצר את הנרתיק לכל אורכו. 

מי אמר שזה בשביל הגבר?

"אם רוצים להצר את הנרתיק על ידי תפרים צריך לתפור עמוק כדי לקרב מאוד את השרירים ולהקטין את הקוטר הפנימי", מסבירה ד"ר פאני בר לוי, מנהלת מרפאה לאסטיקה וגינלית וממובילות התחום. במרפאה שלה היא מבצעת הצרות נרתיק – אבל איננה משתמשת בתפרים כלל, אלא בלייזר. "הוא גורם לקולגן חדש והידוק פנימי, כמו בפנים", היא מסבירה.

הבורות בנושא מטרידה את ד"ר בר לוי, אבל לא כמו שמטרידות אותה הערות הרופאים שתרמו לפריחת המיתוס. "ההערות הסקסיסטיות דוחות, אני לא מאמינה שהן עדיין נאמרות. הצרת הנרתיק היא בכלל לא משהו שעושים בשביל גבר. למרפאה שלי מגיעות נשים כדי לעשות משהו בשביל עצמן, כי הן רוצות שיהיה להן נעים יותר".

"הנקודות היחידות שאינן כואבות הן דווקא אלו שהרופא תפר, כי שם העצב נותק והאזור לא כואב יותר"

פרופ' יעקב בורנשטיין, מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי לגליל

גם פרופ' יעקב בורנשטיין, מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי לגליל, דוחה מכל וכל את הטענות על קיומו של תפר-אבא. "תפרים של קרעים המבוצעים בעקבות לידה נרתיקית לא יכולים להביא לשינוי מהותי בפתח הנרתיק. תפר של עור או רירית הנרתיק לא גורם להיצרות של הנרתיק לטווח ארוך", הוא מסביר, וקובע שמדובר במיתוס שלא קיים במציאות. לטענתו, רק תרגול פיזיותרפי לחיזוק השרירים או הסרה של כמות גדולה של עודף עור או רירית נוסף על אותו תרגול - יכולים להקטין את מפתח הנרתיק.

כמי שכיהן כנשיא החברה המדעית הבינלאומית בתחום העריה(VULVA, פתח הנרתיק), פרופ' בורנשטיין מדווח כי קיבל לא מעט פניות מנשים אחרי לידה שהתלוננו על כאב חזק בקיום יחסים עד כדי חוסר יכולת לקיים מגע מיני ("דיספראוניה" בשפה המקצועית). "נשים אלו מאשימות לא פעם את הרופא שתפר אותן, וחושבות שמאחר שהוא תפר אותן חזק מדי הן לא מסוגלות לקיים יחסים", הוא אומר. לדבריו, אותן נשים סובלות מתופעה אחרת לגמרי, המכונה "וולודיניה במגע". "הסיבה למצב הזה היא פיזית - רגישות יתר וריבוי של עצבים בפתח הנרתיק", הוא מסביר, "לאחר בדיקה, מסתבר שהנקודות היחידות שאינן כואבות הן אלו שהרופא תפר - כי שם היה קרע וסיב העצב נותק, כך שהאזור לא כואב יותר".

למי שקורא מעט ומעמיק, היום כבר ברור שתפר-אבא הוא מיתוס חסר שחר. עם זאת, קשה להאשים את הנשים שמאמינות בו - אחרי הכל, השיח הפוגעני של רופאים כלפי נשים הוא ששימש קרקע פורייה לצמיחת התאוריה. אחריו, מהדהדת הידיעה המטרידה שנשים כה רבות נפגעות מתפירה רשלנית לאחר הלידה. "הלקח הוא שאין מקום לשיח הומוריסטי סביב הנושא בחדר הלידה", סיכם בזמנו ד"ר אונגר את דבריו בפוסט, "והצגת הפעולה למטופל חייבת להתבצע בתוך השיח הנוקשה של: 'אני הולך לתפור את X, הסיבוכים הם Y, ייתכן שתרגישי למחרת Z, אבל זה לגמרי נורמלי ואין צורך לדאוג. אם תרגישי בהמשך T, גם אז אין שום סיבה לדאגה, אך יש לפנות ל-N לצורך בדיקת התפרים, המשך מעקב וטיפול. הרגישי טוב ומזל טוב!".
 

>> וולודיניה: "בכל פעם שאני מנסה לקיים יחסי מין אני בוכה מכאבים"

>> האישה שלא הצליחה לכבר שש שנים עם בעלה בגלל ואגינסמוס

>> "זה כאב אפילו כשהייתי לובשת תחתונים": הנשים הסובלות מוסטיבולודיניה

"יש יותר מדי נשים שמעידות שבסוף הלידה הרופא התבדח איתן או עם בן הזוג שהכל סודר להנאת הגבר", היטיבה לסכם את הנושא מגיבה אחרת. "אז כרגע גם אם התפר המיותר נעשה בתום לב, ההתבדחות בעניין משפילה ומהווה הטרדה מינית לכל דבר. אולי שיפסיקו עם ההערות הנבזיות האלה, ויולדות תחשודנה פחות שזה נעשה בכוונה".