אנורקטית לשעבר מפרסמת תמונות שלה בלבוש מינימלי - כדי להראות לנערות ולנשים אחרות שאהבה עצמית לא תלויה במשקל
רוני שגב | mako | פורסם 07:31 12.11.15
אחרי שהייתה בסכנת חיים ממשית, ושקלה 28 ק"ג בלבד, החליטה מייגן ג'יין - בת 22 בסך הכל - להפוך את ה"אני" החדש והבריא שלה להשראה עבור כל מי שסובל מבעיות בדימוי הגוף (ובינינו, מי לא?). באתר שלה היא מעלה תמונות חושפניות, בלבוש מינימלי - ובלי שום פוטושופ שנועד להצר היקפים או להעלים צלוליט סורר. את התמונות היא מלווה בטקסטים מעצימים, כשהמטרה ברורה: לעזור לכל מי שנחשף לתמונות לאהוב את עצמו (ובעיקר את עצמה) בלי תנאים.
A photo posted by Megan Jayne Crabbe (@bodyposipanda) on
המדרון התלול של מייגן להפרעת האכילה החל כבר בבית הספר היסודי, כשספגה הערות ועלבונות על המשקל שלה. "אני זוכרת שניסיתי לשבת בצורה שתסתיר את הקפל שהיה לי בבטן, וכל הזמן השוויתי את עצמי לבנות האחרות בכיתה". בגיל 14 כבר אובחנה כחולה באנורקסיה נרבוזה, הרעבה עצמית מסכנת חיים, ואושפזה במרכז פסיכיאטרי המתמחה בטיפול בהפרעות אכילה של בני נוער. "הרופאים שם היו נחרצים מאוד, והסבירו לי שלא נשאר לי הרבה זמן לחיות. בהתחלה קיבלתי מזון בזונדה שעברה דרך האף ישר לקיבה, ואחרי שנתיים של טיפולים אינטנסיביים הגעתי לסוג של הארה - פתאום התמלאתי זעם על המחלה הארורה הזו, שגזלה ממני כל כך הרבה שנים יפות וגרמה לי לכל כך הרבה שנאה עצמית וסבל - אבל במקום להבריא, פשוט עברתי לקיצוניות השנייה".
בתוך שנה, שילשה מייגן את משקלה. "הייתי פשוט זוללת כאילו אף פעם לא ראיתי אוכל, בבולמוסים מטורפים. פשוט החלפתי אובססיה לא בריאה אחת באחרת. הייתי עושה דיאטות ואז זוללת, וחוזר חלילה, ושנאתי את עצמי מאוד. התביישתי בגוף שלי. אני זוכרת שהייתי נכנסת לאינסטגרם כדי לקבל מוטיבציה לעשות כושר, בתקופות שבהן ניסיתי לרזות, אבל בקיץ שעבר נתקלתי שם בתמונה ששינתה לי את החיים. זו הייתה בחורה לא רזה, שכל החשבון שלה היה תמונות של אהבה עצמית - משהו שמעולם לא הרגשתי. באותו רגע החלטתי להקים את האתר שלי, גם כריפוי לעצמי אבל גם כדי שבחורות כמוני ייתקלו בו כמו שאני נתקלתי בתמונות ההן, שבאמת שינו לי את החיים".
A photo posted by Megan Jayne Crabbe (@bodyposipanda) on
מייגן כבר לא נשקלת, אבל מציינת בגאווה שהיא לובשת מידה 40-42. "אני זוכרת את הרגעים לפני שהעליתי את התמונה הראשונה לאתר. בהיתי שעות בכל 'הפגמים' שלי, כל מה שדחף אותי לשנוא את עצמי כל השנים, והרצתי בראש את כל התגובות הכי מרושעות שאנשים יכתבו לי. מאז, זה נהיה הרבה יותר קל. נכון, ,יש טרולים מעצבנים מדי פעם, אבל כשמשווים את זה לתחושת הסיפוק העצומה שיש לי כשאני שומעת מעוד בחורה שעזרתי לה להרגיש קצת יותר טוב - זה פשוט לא שווה התייחסות. אני רוצה להראות לעולם שהדמויות והסטנדרטים של יופי שהם רואים בתקשורת הם שקר, שלא לפיהם צריך לקבוע כמה אנחנו טובים או מאושרים. אני באמת מאמינה שאהבה עצמית ומחשבה חיובית מצילה חיים - וזו המשימה שלי".