אישה עם סלוטייפ על הפה- קשירת לשון (צילום: Thinkstock)
שוב פעם מנסים לסתום לנו את הפה וגם את התאבון|צילום: Thinkstock
פייר, כבר חשבנו שראינו הכל: החל מפרסומות שסותמות לנו את הפה וכלה בשיטות דיאטה משנות תרפפ"ו א-לה מלתעות שנראות כאילו יצאו הרגע מסרט אימה או מינימום מהפרק האחרון של 'משחקי הכס'. אבל מסתבר שלא סבלנו מספיק. לפחות לא לדעת הפלסטיקאי האמריקאי, ניקולס שוגיי, שמאמין שהליך הדבקת רשת ללשון שלנו תמנע את מגמת השמנת היתר מלהמשיך. אין ספק, הבחור יצירתי.

ההבטחה: לרדת 13.5 קילו בחודש

ההליך המדובר הינו די פשוט (זאת בהנחה שאת אוהבת לסבול כמובן). המנתח הפלסטי ניקולס שוגיי תופר לתוך הלשון מעין רשת שגורמת לאכילה של מזון מוצק כואבת עד בלתי אפשרית. כך, הוא טוען, כל אדם יוכל לרזות ובגדול. "רשת הקסמים", כפי שהיא משווקת, עשויה מסוג של פלסטיק בשם מרלקס אשר משומש בדרך כלל בתיקון טחורים וכמו כן הינו מרכיב עיקרי בהולה הופ. ההליך עולה 2000 דולר (כ-7330 שקל) במכון של ד"ר שוגיי ובוצע מאז 2009 על יותר מ-60 נשים, והיא הביאה לתוצאות של כ-13.5 קילו בחודש. בוונצואלה, אגב, בירת הניתוחים הפלסטיים בעולם, ניתן להשיג את הרשת בסכום פעוט של 150 דולר (כ-550 שקל). אבל אל נא נשכח את תופעות הלוואי הלא נעימות בכלל.

בין התופעות המתוארות באתר האינטרנט של שוגיי ניתן למצוא נפיחות באזור הלשון וקושי בדיבור. על פי הדיווח ב-dailymail אנשים אף עשויים להיתקל בקשיי שינה ובעיות בתזוזת הלשון שלהם בכלל בעקבות ההליך שטרם קיבל את האישור של מנהל התרופות והמזון האמריקאי (ה-FDA). כמו כן, ניתן להשאיר את הרשת למקסימום חודש אחד משום שלאחר מכן, הרקמות בלשון מתחילות לצמוח בחזרה והרשת עשויה להשתלב לתוך הלשון.

אישה עוברת קשירת לשון- קשירת לשון (צילום: Thinkstock)
"אין לי כוח רצון לעשות דיאטה, אז זו הדרך היחידה". אישה עוברת את ההליך. |צילום: Thinkstock
במהלך החודש בו הרשת תפורה ללשון, ד"ר שוגיי מציע דיאטת נוזלים של 800 קלוריות ביום, שלדבריו "מספקת את כל החומרים המזינים שהגוף זקוק להם וממקסמת את התוצאות של הירידה במשקל". 

"אני מתנגד לעניין בבסיסו"

שיטת "רשת הקסמים" נשמעת בעיקר מזוכיסטית, אבל מזכירה במידה רבה את דיאטת "המלתעות" שהייתה נפוצה מאוד לפני כשלושים שנה. במסגרת הפרוצדורה ההיא, מסביר לנו  ד"ר נמרוד פרידמן, מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית, מנהל מרפאה פרטית בתל אביב, היו מעבירים חוטי מתכת בין השיניים וקושרים למעשה את הלסת העליונה לתחתונה, את השיניים העליונות לתחתונות וכתוצאה מכך האדם לא היה יכול לפתוח את הפה אלא רק לשתות. "אפשר היה לדבר עם פה סגור, אתה אמנם נשמע אידיוט אבל זה אפשרי. בהליך של תפירת הלשון ישנו סיכון גדול יותר שכן מדובר בפציעה בלשון על ידי תפרים ועל כן קיים סיכון של זיהום בלשון כי בפה יש המון חיידקים. נשיכה של בן אדם מסוכנת יותר משל כלב מכיוון שבפה של בנאדם יש יותר חיידקים מסוכנים מבפה של כלב".

"אני חושב שדיאטה צריכה לבוא ממקום של רצון טוב ודברים חיוביים ולא ממקום של סבל. אין לזה גבול כי אפשר יהיה לשים גם גבס על הלשון שלא יוכלו לאכול. אתה לא צריך להיות פלסטיקאי כדי לשים רשת עם שישה תפרים על הלשון. כל רופא יכול לעשות את זה. אני מתנגד לעניין בבסיסו. אני חושב שלגרום לשינוי דרך יצירת כאב זה דבר שרוב הפסיכולוגיים יתנגדו אליו. צריך לעשות שינוי דרך חיזוקים חיוביים ולא שליליים".

>>מהטינייג'רית הכי שמנה לאנורקסית

 mako  נשים עכשיו גם בפייסבוק: בואי, הקפה עלינו