אם כבר אונס, עדיף שיהיה ערבי משכם, ככה יותר קל למדינה להתמודד. בית המשפט יקרא לזה ״טרור לאומני״, האנס ייכנס לכלא לכמה שנים טובות ואת תקבלי פיצוי ראוי ממשרד הביטחון כנפגעת פעולת איבה. אם זה דוד שלך מרעננה - לכי תחפשי את המשרד שמממן את הפיצוי על זה.
אתמול, קפץ על מסך הטלפון שלי העדכון הבא: "האונס בגן העיר - אירוע על רקע לאומני". זכרתי מיד באיזה מקרה מדובר. אנחנו שומעים על כל-כך הרבה כאלה בחדשות, שלפעמים קשה להפריד בין סיפור כואב אחד לאחר. ובכל זאת, את זה התקשיתי לשכוח, במיוחד אחרי שזכיתי בזמנו לקרוא את הפרוטוקולים מבית המשפט. זה קרה לפני שלוש שנים. צעירה נאנסה באכזריות בחניון גן העיר בתל אביב מול בן זוגה, כשהאנס אף כפה עליהם לבצע מולו מעשים מיניים. לאחר מספר חודשים הוא נעצר והורשע, ונגזרו עליו, אחרי עתירה, 25 שנות מעצר.
אני רגילה לראות כותרות עם צירוף המילים "על רקע לאומני", אבל לא רגילה לראות את הצירוף הזה ליד המילה אונס. הקלקתי, קראתי ולמדתי ש: 1. האנס פלסטיני. 2. האנס דיבר בחקירות על ההבדל בין "אחותו המכובדת לבין היהודייה המסתובבת ברחובות", וגם על זה ש"לפני 1948 לא היה דבר כזה שנקרא ישראל". 3. האונס הזה הוא פעולת איבה.
מעולם לא נאנסתי, לא חוויתי את זה על בשרי ונפשי, אבל אני שמה את עצמי בסיטואציה הזאת במחשבות שלי מפעם לפעם, כמו כל אחת. אני עושה את זה גם כי אני מפחדת שזה יקרה לי וגם כי זה טבעי לשים את עצמנו במקומם של אנשים אחרים כדי לנסות להבין אותם ולהזדהות איתם. המסקנה שלי מהחקר הפנימי הנ"ל (ממליצה לכם לנסות בעצמכם ברגע זה) היא, וסלחו לי על הצרפתית, מעניין לי את התחת אם האנס שלי, ההוא שמכאיב לי, שמשפיל אותי, שחודר עכשיו לגוף שלי בניגוד לרצוני, הוא ערבי מוסלמי, שוודי נוצרי, או טיבטי בודהיסט.
מצד אחד, כל אחד יסכים כי יש לשפוט כל מקרה אונס בכבוד, ברצינות, ברגישות, הגיון ושיקול דעת. מצד שני, זה פשוט לא המצב כרגע במדינת ישראל. נשים רבות בוחרות שלא להתלונן כי המערכת מעבירה אותן "אונס חוזר". נשיאים, שרים, שוטרים, קצינים, רבנים (מי לא?) אונסים ומטרידים מינית. אה וכמובן שופטים שחושבים ש"יש נשים שנהנות מזה". איכשהו כל המערכת הרקובה הזאת לפתע מזדעזעת מאונס (עד כדי מתן פסק דין ראוי!) וזאת כמובן לנוכח העובדה שהאנס, במקרה, ערבי. המדינה מוצאת באונס על רקע לאומני מעשה חמור ומזעזע. אני מאמינה שבתיאוריה המדינה רואה באונס בתוך המשפחה, אונס במקום העבודה, אונס בבסיס בצבא או "סתם" אונס, מעשה חמור ומזעזע, אבל "חמור ומזעזע" מהסוג שאפשר לטרטר, לדחות ולערער.
כשקרוב ל-90 אחוזים מנפגעות תקיפה מינית הן נשים, אני חושבת שאונס הוא קודם כל "טרור מגדרי" לפני שהוא "טרור פלסטיני". אבל לכי תסבירי את זה לחבורה של גברים שאוהבים לשחק במלחמה ומדי פעם מתענגים על הטרדות מיניות בעצמם. אני כבר לא מצפה ממערכות האכיפה והצדק במדינה לטפל בכל מקרה אונס במידת החומרה הראויה, ולכן אני מרימה ידיים – אם כבר אונס, אז עדיף שיהיה ערבי.