גיבורת היום ברשתות החברתיות היא לינדה-מארי נילסון, סטודנטית שוודית חמדמדה ואושיית רשת סקנדינבית מקומית. בשבוע החולף מככבת נילסון בכותרות האתרים הבינלאומיים בזכות הצלחה ויראלית מסחררת שלה: לא, היא לא הפיקה הצעת נישואין מרגשת בליפ-דאב וצילמה אותה, והיא גם לא תעדה את בנותיה מוצצות האחת את רעותה בפוזה שעשויה הייתה להיתפס כאירוטית. את הפרסום המהיר היא חייבת, בסך הכל, לתמונה שלה עצמה בביקיני. ולא, זה לא בדיוק מה שאתם חושבים.
46,000 לייקים בחמש שעות
במוצאי שבת האחרונים העלתה נילסון תמונת פרופיל חדשה לעמוד הפייסבוק שלה, בה היא נראית עומדת על חוף הים ופורשת ידיים על רקע השקיעה. "אם כל אחת עם בטן שטוחה יכולה לפרסם תמונה שלה בביקיני, גם אני יכולה", כתבה נילסון מתחת לתמונה. חמש שעות מאוחר יותר היא נכנסה לפייסבוק, והוכתה בתדהמה: התמונה זכתה ל-46,000 לייקים ול-2,000 הערות אוהדות, ובמייל חיכו לה כ-1,000 מכתבי תמיכה בנושא. היום אפשר לראות שכמות הלייקים לתמונה של נילסון כבר עולה את ה-81,000, וכמעט 1,500 איש שיתפו אותה על הקיר שלהם.
התפרצות האהדה המטורפת הזו לא חמקה מעיניהם של לוכדי האייטמים הוויראלים בעיתונות, וסיפורה של נילסון עלה בכותרות האתרים האירופאיים והגיע עד לסאן הבריטי. נילסון עצמה הגיבה בטור אותו פרסמה בבלוג שלה, בו סיפרה על הסיבות שהניעו אותה לפרסם את התמונה ("פעם שנאתי את הגוף שלי, ואני רוצה להראות שאפשר לאהוב גם משהו שכולם אומרים לך עליו שהוא לא בסדר").
האמת, אנחנו לא מצליחות להבין על מה המהומה. איך זה שכל שמנמונת שמגדילה לעשות ולצאת מהבית בבגד-ים הופכת באופן כמעט אוטומטי לאהובת הקהל, וכאילו מקבלת אישור ציבורי לאומץ ליבה ולתעוזה שהנחו אותה במהלך האוונגרדי והפורץ? האם אותו ציבור מפרגן היה מצפה, לכאורה, מכל אותן "נשים אמיתיות" הנערצות כל כך על ידו, להישאר בבית ספונות במשמניהן – שכאשר הן מפתיעות ומפציעות אל המרחב הציבורי (ורחמנא לצלן, בביקיני, אל המרחב הציבורי שבפייסבוק) הוא טורח להלל אותן בשבחים ובעיטורי גבורה?
מיצינו את הילולת השומנים
סליחה, האם לא ראינו בעבר נשים מלאות בביקיני בחוף הים? בישראל אין זו תופעה חריגה כלל; וגם ראינו כבר תמונות של נשים שאינן כליל השלמות – בביקיני או בביגוד מלא – מחייכות באושר בין דפי פייסבוק. תופתעו לשמוע: גם אנחנו לא בדיוק דוגמניות. אין לנו בטן שטוחה, יש לנו אף שלא מחמיא לפרופיל שלנו ומעט מאוד ימי-שיער-טובים. ובכל זאת, מעולם לא העלינו פוסטים זועמים על כך שגם לנו יש זכות קיום, ולא רק למירי בוהדנה המושלמת – במקום זה, אנחנו פשוט קיימות. לא הכי יפות, לא הכי רזות, די אמיתיות, ובעיקר לא מציקות לעולם עם האישיוז שלנו ולא עושות מזה כזה עניין.
זה נכון שנתנו בעצמנו יד למגמה, וסיפרנו לכן כאן על גלריות של נשים שופעות בביקיני או על מחאת המידות הגדולות גם פה, בארץ – אבל אולי הגיע הזמן להגיד שחאליק, הילולת השומנים מוצתה. לאהוב את עצמך ולהיות שלמה עם מי שאת זה הכי אחלה, ואידיאל היופי הקיצוני והבלתי אפשרי אכן מפריע ומעיק. אבל מכאן ועד לרבבות של לייקים לנערה שמנמונת, רק כי היא שמנמונת – המרחק גדול. חסרות נשים מעוררות השראה להעריץ וללמוד מהן? הנה, קבלו כמה רעיונות טובים. למה שלא תעשו להן לייק?
>> לינור אברג'יל מספרת על האונס ויובל דיין פורשת בשיא: נשים אמיצות
>> מה הפך את נדיה קומנצ'י לאישה כל כך אהודה ונערצת?
