"המונח 'רשלנות רפואית' מתייחס לתוצאה לא רצויה של טיפול רפואי שאפשר היה להימנע ממנה", אומר עורך הדין יאיר סקלסקי, המתמחה ברשלנות רפואית וזכויות החולה. "חשוב להסביר שלא כל הליך רפואי שלא עולה יופי הוא בהכרח רשלנות – רפואה היא לא מתמטיקה, ולא תמיד ניתן לצפות ולחזות הכל. אם נישאר בתחום הפלסטי, אף סולד מדי לא אומר שהייתה רשלנות, וכך גם שדיים שעברו הגדלה ועדיין לא 100% סימטריים. רשלנות נמצאת במקרים שבהם יש אינדיקציה לעשות פעולה רפואית והרופא לא עושה. למשל, כאשר יש זיהום לאחר הגדלת חזה, שמצריך טיפול במתן אנטיביוטיקה או בהסרת השתל, או כשרופא משתיל חזה גדול מדי לאישה קטנה מדי, ואנחנו רואים אישה בגובה מטר וחצי ששוקלת 40 קילו וסוחבת חזה עצום שמזיק לה לגב. גם כשרופא לא מזהיר מטופלת מפני דליפה של סיליקון, או מזהיר אבל לא מסביר את הסיכונים הכרוכים בכך, זו רשלנות".
עוד ב-mako נשים:
- פרשת בת ה-15: קוראים לזה אונס
- הקוסמטיקאית מירושלים שגומלת את הלקוחות שלה משעווה במפשעות
- 5 תרגילים מצוינים לחיזוק הטוסיק
נזק בלתי הפיך
אבל למה הטעויות האיומות הללו מתרחשות? "כירורגים לא תמיד רואים את החולה, אלא את ההליך, ההצלחה בו, התוצאה הסופית שאליה הם שואפים. תיקונים של ניתוחים עולים לא מעט, וגם פוגעים בסטטיסטיקה של אותו מנתח, ולכן יש מנתחים שלא ששים להודות שטעו ולמזער את הנזק".
והנזקים עצומים, הרבה מעבר לעוגמת הנפש של מי שקיוותה לשיפור מדהים במראה החיצוני וקיבלה איבר מעוות במקום. "יש מנתחים פלסטיים שלא ממהרים לספר על כך למטופלות, אבל דליפה של שתל סיליקון היא ממש לא עניין של תיקון אסתטי של השתלים", שם עו"ד סקלסקי את הקלפים על השולחן. "ראשית, נדרשים שני ניתוחים, על כל הסיכונים והסיבוכים האפשריים הכרוכים בהרדמה ובניתוח עצמו – אחד להוצאת השתל הפגום ואחד להכנסת שתלים חדשים (אם האישה מעוניינת בכך). מעבר לכך, ישנם מקרים שבהם הסיליקון שדולף מהשתל מגיע למערכת הלימפה וגורם לסיבוכים, עד כדי מצב חמור שבו נדרשת כריתה מקיפה של בלוטות לימפה, בדיוק כמו אצל חולי סרטן. הסיליקון גם עלול להגיע, דרך מערכת הלימפה, לריאות, ולגרום לקשיי נשימה חמורים ולפגיעה בלתי הפיכה ברקמה".
מעבר להסברים התיאורטיים והמשפטיים, יש בני אדם. נשים וגברים שהשקיעו לא מעט כסף ועברו פרוצדורות כואבות כדי להרגיש טוב יותר עם המראה החיצוני שלהם, ובפועל הגיעו למצב של סכנת חיים, כאבים קשים או "סתם" פגיעה אנושה בדימוי העצמי. כל הדוגמאות שתקראו מיד הן סיפורים אמיתיים של לקוחות של עו"ד סקלסקי, כמובן בטשטוש פרטים מזהים.
סיליקון באף, סיליקון בריאות
ל', בת 40, עברה לפני 15 שנה ניתוח להגדלת חזה, וכעבור חמש שנים התפוצצו שני השתלים בגופה. בניתוח שבו הוציאו את השתלים גילו כי הם מפוררים לחלוטין. בעקבות הצטברות של סיליקון בריאותיה היא סובלת מקשיי נשימה חמורים, וכיום מחוברת לבלוני חמצן באופן קבוע. ל' עברה מספר ניתוחים לניקוי סיליקון מבלוטות הלימפה, אולם מכיוון שמהריאות לא ניתן לסלק את החומר הנזק שנגרם לה אינו הפיך.
ו', 31, הרגישה גושים מוזרים בחזה שלה, וניגשה להיבדק. סדרת בדיקות שעברה גילתה כי יש סיליקון במערכת הלימפה שלה, אולם כשהגיע להתייעצות עם הרופא שניתח אותה, הוא טען בפניה בתוקף כי אמנם לפי הבדיקות יש סיליקון במערכת הלימפה, אולם הדבר אינו מהווה סיכון ולא יכול להזיק לה.
ח', בת 50, עברה ניתוח פלסטי באף. הרופא הסיר בטעות יותר מדי סחוס מהאף, וכדי לתקן את הנזק – מבלי לקבל את הסכמתה של ח', שהייתה תחת הרדמה כללית – החליט להכניס שתל סיליקון מיוחד לאף, כדי למלא את המגרעת שנוצרה. השתל הזדהם, באזור נוצר נמק ולאחר שכל הניסיונות להציל את המצב כשלו, נותרה א' ע חור גדול באפה.
ג', בת 22, עברה ניתוח אף שהותיר חור במחיצה הפנימית באף, מה שגרם לקשיי נשימה ושריקות בזמן שדיברה. החור נוצר מזיהום שלא טופל בזמן, עד שהדלקת איכלה את הסחוס, ויכול היה להימנע בקלות לו הרופא שלה היה רושם לה אנטיביוטיקה או דואג שתקבל עירוי אנטיביוטיקה כדי לעצור את הזיהום.
א', בת 50, עברה ניתוח הגדלת חזה. במשך חצי שנה הגיעה לרופא מספר פעמים עם צלקת שלא נסגרה היטב, אולם נדחתה שוב ושוב. כשנדבקה בחיידק פסאודומונס, המליץ לה רופא אחר שאליו הלכה על הוצאת שתלים. ואולם, המנתח שביצע את הגדלת החזה לא רצה להוציא את השתלים בעצמו, ורק לאחר שאושפזה וקיבלה טיפול אינטנסיבי של אנטיביוטיקה לווריד השתכנע בנחיצות העניין, הסיר את השתלים ותיקן את העור הפגוע.