ברגע אחד קצר, נגה כהן בת 29, תושבת העיר וכותבת הבלוג "ידועות בציבור" ב"הארץ", איבדה את תחושת הביטחון האישי שלה, זו שגורמת לרוב הנשים להסתובב בתל אביב ללא פחד ובאמונה מלאה בבני אדם ובמרחבן האישי. באותו הרגע, המומה מהפגיעה הבוטה, נגה קפאה במקום: "זה שוק. תחושה נוראית של בלבול, זו חדירה למרחב הכי פרטי שלך. כמי שעוסקת בתחום הפמיניזם, אני יודעת שאחרי תקיפה כזו בדרך כלל רוצים להתכנס פנימה, אבל אחרי חצי שעה בערך ממש הכרחתי את עצמי לכתוב סטטוס בפייסבוק, כדי לשתף נשים אחרות ולבדוק האם יש עוד מקרים כאלו. במשך שבועות ארוכים מאז המקרה, היו לי גלים של מצבי רוח, בכי בלתי נשלט, כעסים שמצטברים אצלי ובעיקר – פחד".
עוד בערוץ הנשים:
>> אירופה סוערת: בת 12 מתחתנת עם בן 37
>> רוצה להפסיק לישון באלכסון: שתפו ותמצאו לי אהבה
>> אני אורטל ואני מהממת: נשים, תפסיקו להדוף מחמאות
5 תלונות דומות התקבלו בקיץ האחרון במשטרת תל אביב, שמצאה את עצמה בבעיה. מצד אחד אף אחת מהמתלוננות לא הצליחה למסור פרטים מדויקים אודות אותו מטרידן על אופניים. כמו כן, העדויות לא תיארו אדם אחד, אלא דפוס פעולה דומה. בזו אחר זו התלונות תויקו בארכיון, עד לפריצת דרך שהתרחשה בסופ"ש האחרון.
"כמו שמלמדים ילדים, גיליתי שהגוף שלי ברשותי"
"אני לא חושבת שמדובר בתקיפה מינית, אלא בהטרדה ופלישה למרחב האישי", אומרת לנו מור. "הוא נגע בגוף שלי, באיבר מין ולכן יש קונוטציה כזו. בסופו של דבר זה לגעת בגוף שלי בלי אישור שלי. ברגעים הראשונים הייתי חצי משועשעת חצי עצבנית, הידיעה שאני לא היחידה היא שהטרידה אותי. מאז כשאני הולכת ברחוב בעיר, אני תמיד מחזיקה מפתח שלוף ביד, כדי שאם מישהו יתקרב אלי – אוכל לכל הפחות לשרוט אותו. אני מסתכלת לכל הכיוונים, וערנית תמיד. למה זה מגיע לי? למה אני לא יכולה ללכת לחדר הכושר בביטחון במקום להיות עסוקה בסריקה היקפית של כל מי שיכול להרע לי. נכון שזו לא פגיעה קשה, אבל כמו שמלמדים ילדים – הגוף שלי ברשותי".
בשעות הפנאי שלה, מור היא מתנדבת אדמינסטרטיבית במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית, שם הסבירו לה שעליה להגיש תלונה: "הסבירו לי שאם לא ראיתי את הפנים שלו, יש סיכוי קלוש שהמשטרה תעשה משהו, אבל אם אני לא היחידה ויצטברו כמה תלונות - אולי יתייחסו לזה ברצינות. יומיים אחרי שהגשתי תלונה, נגה גם איתרה שתי בנות נוספות שזה קרה להן, ואז הבנו שאנחנו קבוצה. יש לי ידיד שעובד במשטרת תל אביב, שאמר לי שיש כבר שבע תלונות כאלו, ושהפתרון של המשטרה הוא לסייר באזור ולהיות בכוננות מוגברת בשעות האלו".
על פי עדויות שהגיעו ל-MAKO לא מדובר בתופעה חדשה, מה שמקטין את הסיכוי שמדובר באדם אחד. כבר לפני חמש שנים נתקלה נ', כיום בת 39, בסוטה מין רכוב על אופניים: "גרתי ברחוב רות, במרכז העיר. קצת אחרי חצות חזרתי הביתה על אופניים ובדרך שמתי לב שמישהו רוכב אחרי. לא משהו חריג. נכנסתי לשביל הכניסה לבניין ובעודי פותחת את דלת הבניין, קלטתי שאותו אדם שהיה רכוב על האופניים עומד בשביל הכניסה של הבניין. ברגע הראשון לא הבנתי למה הוא הוא עומד שם. ואז קלטתי שהוא הוריד את המכנסיים, שלף את איבר המין שלו ופשוט מסתכל עלי. אני חייבת לציין שבעבר קרה לי מקרה דומה כשגרתי בחו"ל, ואז נתקפתי אימה, פשוט רצתי למעלה, אפילו לא רציתי לחכות למעלית. נעלתי את דלת הכניסה לבניין בכל המנעולים ועם המעיל התיישבתי ליד הדלת ורעדתי במשך שעות. כשזה קרה לי שוב בתל אביב, אמרתי לעצמי, די, עברת את זה כבר - את לא יכולה לתת לדברים כאלו להבהיל אותך ככה. הסתובבתי וצרחתי עליו, אמרתי לו 'אני רואה את הפנים שלך היטב' ותוך כדי צלצלתי למשטרה. הוא ברח עוד לפני שהשוטרים הגיעו. הגשתי תלונה ומאז לא קרה דבר'".
מצליף הישבנים וצובט הפטמות נתפס
למזלה של ג', בזמן שזה קרה - סיירה באיזור ניידת משטרה. השוטרים חזו באירוע ומיהרו לעצור את החשוד. ג' המשיכה עמם לתחנת המשטרה והגישה תלונה מסודרת: "החוקר יושב מולי מרוצה לחלוטין כשהוא מזכיר לי שמצליף הישבנים וצובט הפטמות נחשב למבוקש לא מעט זמן. כל מה שחשבתי עליו באותם הרגעים הן כל הנשים והבנות שאני פוגשת".
רוכב האופניים, יליד 72, שוחרר לביתו בתנאים מגבילים, בעוד שוטרי מרחב ירקון מנסים להשלים את החקירה נגדו. במשטרת תל אביב אומרים שמדובר באירועים חמורים, כל תלונה נבדקת ונעשים מאמצים מרביים על מנת לאתר חשודים. החקירה נגדו נמשכת, ובסיומה יועבר התיק להמשך טיפול פלילי".
>> קראו לי בטטה ובחרתי להתנחם באוכל