מתברר שאחרי כל מועצת שבט או גמר גדול כזה או אחר של תוכנית מציאות, מגיע לו טקס סיום קצת פחות מתוקשר, אבל כנראה הכרחי באותה מידה: טקס הגדלת החזה. מדובר בעסקה מאוד פשוטה, שנסגרת בין מנתח פלסטי ובין פליטת ריאליטי: קחי שדיים, תני פרסום. האחרונה בסדרה שהסכימה לדיל הזה היא חופית טייב ("היפה והחנון 2"), שצולמה בסרטון נצלני ומכעיס, בו היא מספרת שמנתחים פלסטיים רבים פנו אליה, והציעו לנתח אותה תמורת קרדיט, כאשר הכתב בבירור לועג לה.
בקרוב: תמונות פפראצי של החזה החדש
אני לא מכירה את חופית טייב, אבל לאף אישה לא מגיע שיצלמו אותה ברגעי הפחד שלפני ההרדמה, גם לא כשהתמורה היא שדיים חדשים ומוגדלים. סביר להניח שלא נצטרך לחכות זמן רב עד לפפראצי שלה בביקיני, כשהיא מפגינה את עבודתו הנפלאה של המנתח רודף הפרסום.
אבל טייב לא לבד כאן, היא רק השם האחרון ברשימה. עדיין זכורות לנו, במידה מסוימת של זעזוע, תמונותיה של נעמה נתיב שהגדילה ורצה להצטלם, כשמתחת לחזיית הביקיני עוד ראו את הפלסטרים של הניתוח הטרי שאפילו לא התחיל להגליד. נעמה נוספת, קסרי, החליפה שתלים מיד אחרי הגמר של "הישרדות" וכמוה גם שורדת נוספת ליה גיל, וליטל סמדג'ה ("היפה והחנון 2"), חברתה של טייב לתוכנית, התראיינה רגע לפני הניתוח כשרק חלוק דקיק מסתיר את מה שעוד מעט יהיו בז'ז'ים רציניים. כל אלה, ביחד עם עוד נשים שאת שמן איש לא זוכר, נאחזות בדקות האחרונה של התהילה כדי לקבל עוד צ'ופר בחינם, ואולי יותר מהכל – עוד מנה מהסם האהוב עליהן: תשומת לב תקשורתית.
היוצרות התהפכו: מי המנצל כאן ומי המנוצל?
עם התרבות פליטות הריאליטי והמיאוס המסוים של התקשורת - הסף כבר עלה. היום כבר לא מספיק להראות את הפליטה מצטלמת אחרי הניתוח בביקיני, זה הרי משעמם. היום, כל דבר שהוא פחות מחופית חיוורת ודומעת מרוב לחץ של לפני ניתוח - כלל לא ירגש אותנו. וככה בדיוק דואגים להציג לנו אותן: עירומות, מבוהלות וחותמות על טפסי הסכמה. ריאליטי? עד הסוף. כנראה שהשלב הבא יהיה צילומים בניתוח עצמו, פלוס צילומי מעקב של פליטת ריאליטי עם קטטר וצינורות ניקוז בשדיים, כי הלא פלסטרים וסימונים על בית החזה כבר ראינו.
אין לי דבר נגד ניתוחים פלסטיים, זאת אומרת יש לי, אבל אני בהחלט יכולה להבין אנשים שמרגישים שיש איזה פגם פיזי מרגיז שמציק להם, והם מוכנים לשלם כסף ולשאת כאב כדי להיפטר ממנו. ראיתי לא מעט אנשים שהתערבות כירורגית כזאת או אחרת מאוד שיפרה להם את הביטחון העצמי, ומאוד משמח אותי לחיות בתקופה שבה אנשים לא חייבים להסכים עם משהו שמפריע להם רק כי ככה הם נולדו. עצם הניתוח הוא לא הבעיה כאן, אלא הניצול הציני. אם כי לא ברור מי המנוצל כאן, לעזאזל.
לכאורה מדובר בעסקה משתלמת לכל הצדדים – המנתח מקבל פרסום חינם, פליטת הריאליטי מנצלת את שניות התהילה הקצרות שלה, התקשורת זוכה בעוד כמה פלאשים, עוד כמה שורות במדורי הרכילות והנה לכם אייטם עסיסי, שבו אפשר שוב ללעוג לאישה שסביר להניח שכבר לעגו לה מספיק לאורך תכנית הריאליטי, כי אלה חוקי המשחק.
את מוכרת לי מאיפה שהוא, לא?
אם כולם מרוויחים, למה זה כל כך מכעיס? על מי צריך לכעוס כאן? על פליטות הריאליטי אולי? לא נראה לי, מדובר בנשים שקיבלו לא מזמן מנה עצומה של התעניינות תקשורתית, ומדובר באחד הסמים החזקים והממכרים ביותר שיש. הן גם יודעות שעוד מעט זה ייגמר, וחייבים למצוץ כמה שיותר הטבות וחינמים לפני שיחזרו לשגרה שבה רגע השיא יהיה, "את מוכרת לי מאיפה שהוא, לא?"
אולי על הרופאים? יכול להיות. אולי זו תמימות, אבל אני עדיין מאמינה שתפקידם העיקרי של רופאים הוא לדאוג לפציינטים שלהם. אולי שכחנו את זה, אבל גם מנתח פלסטי הוא רופא. מכעיס אותי לשמוע שמנתחים העזו לפנות לאישה צעירה, ולהציע לנתח אותה תמורת פרסום. קולטים את עומק הגועל? תחשבו מה שזה עושה לדימוי עצמי של אישה, שמנתח פלסטי פונה אליה ואומר לה, תשמעי, משהו אצלך לא בסדר, אבל אני אתקן לך את זה. זאת בגידה בכל מה שמקצוע הרפואה אמור לייצג, וסוג של שפל מקצוע דוחה. איך בדיוק הצעה לנתח אישה בריאה לגמרי, וצילומים של לקוחה שלו עם פלסטרים מתחת לשדיים, או בדרך לחדר ניתוח הם דאגה לרווחת החולה? רופא אמור לדעת לרסן את תאוות הבצע והפרסום שלו, אבל עובדה, חלקם לא מצליחים לעשות זאת.
ואולי צריך לכעוס על התקשורת שמשתפת פעולה עם הפארסה הזאת? הלא לכל צלם פפארצי ועיתונאי רכילות ברור שמדובר באייטם דוחה ונמוך, ואיך זה קשור לזכות הציבור לדעת? או שאולי הלעג הבוטה של המראיינים מכשיר את השרץ? גם לתקשורת מותר לרסן את עצמה, לא יקרה שום דבר אם הציבור לא יראה את חופית טייב בדרך לחדר ניתוח.
אבל אני חושבת שיש נקודה אופטימית בסיפור, והיא טמונה בנו. באנשים הרגילים, שמגיבים ויכולים אולי לעצור את התופעה. נדרש הרבה זעם ציבורי, והרבה מאוד כתבות עויינות כדי שיתחיל לחול שינוי בממדים של דוגמניות, ואולי הגיע הזמן להפנות חלק מהזעם המוצדק הזה לתופעה הנוכחית, כמו שאנחנו לא רוצים שבנותינו יגדלו לחשוב שאין להן זכות קיום אם הן לא מידה 34, אנחנו גם לא רוצים שהן יגדלו להאמין שבלי שדיים גדולים, יד ראשונה ממנתח, החיים שלהן לא יהיו טובים.