"תצוגה זה אחד הדברים המרגשים במקצוע שלי, ככה לפחות לי זה מרגיש, וככה אני רואה את זה. על אף השעות הלא אנושיות שאנחנו הדוגמניות צריכות לקום בהן, להתיישב על כיסא הספר או המאפר עוד לפני שהשמש זרחה, זה ללא ספק החלק היותר אהוב עליי במקצוע". אניה מאושרת ממה שהיא עושה
שרון טמיר | mako | פורסם 11:43 20.08.13
נהנית מכל רגע על המסלולהגיע התקופה הזו בשנה שאני מבלה יותר בעבודה מאשר בבית. תקופה כזו שבה אני יותר אניה הדוגמנית מאשר אמא אניה, או אניה בכלל. הימים האלה שמתחלקים לחצאים, או לשלשות. בקרים שמתחילים בחמש בבוקר, לילות של מנוחה ולא שינה. חיים במסלול המהיר או יותר נכון על מסלול התצוגה.
אין ספק, תצוגה זה אחד הדברים המרגשים במקצוע שלי, ככה לפחות לי זה מרגיש, וככה אני רואה את זה. על אף השעות הלא אנושיות שאנחנו הדוגמניות צריכות לקום בהן, להתיישב על כיסא הספר או המאפר עוד לפני שהשמש זרחה, זה ללא ספק החלק היותר אהוב עליי במקצוע.
יש כאלה שיגידו שאני לא נורמלית, אבל תהרגו אותי אני פשוט מכורה לאטרף של המאחורי הקלעים. דוגמניות שרצות בין איפור לשיער, מפיקים שרודפים אחרינו כדי שנפסיק לברוח לעשן או סתם לצאת לרכל. המון אקשן, המון חיים. וכשאני מסתכלת על זה אני רואה את לב לבה של תעשיית היופי והאופנה. כי בסופו של דבר, כל העשייה האינסופית מסתכמת בעצם בתצוגה אחת, לעיניי כל, שמציגה את כל מה שעמלו עליו לאורך כל כך הרבה זמן.
הבלוג של אניהואנחנו הדוגמניות הן חלק מאותה עשייה, וחלק מאותו מופע משובח שעוד רגע יהיה על המסלול. יש התרגשות כזו שמדגדגת בבטן רגע לפני שאני עולה על המסלול, רגע לפני שהאור מאיר עליי. הכל נורא אמיתי, וקורה, כאן ועכשיו. הכל לייב ואין הרבה מקום לטעויות. המוסיקה נותנת את הסימן שזה מתחיל, ויצאנו לדרך. אבל באותה מהירות שזה מתחיל, בכזאת מהירות זה גם נגמר.
הבלוג של אניה
הבלוג של אניה
אני לא יודעת אם זה טוב או לא, אבל אם זה היה תלוי בי הייתי רוצה שזה לא יגמר לעולם._OBJ
