מודל גברי: קייסי לגלר היא האישה הראשונה שחתומה בתור דוגמן

קייסי לגלר (צילום: צילום מסך guardian) — האישה הראשונה שהוחתמה באופן אקסקלוסיבי בתור דוגמן גברי.|צילום: צילום מסך guardian

בתור ילדה, כל מה שקייסי לגלר רצתה היה לשבת לצד בריכת שחייה בחצאית טוטו ורודה ולקרוא ספרים. אולם, בעקבות מעבריה בין צרפת לארצות הברית בגיל צעיר' היא הבחינה בכך שהאופנות והסטיגמות שבשתי המדינות שונות זו מזו. "למדתי מוקדם מאד שאיך שאתה נראה זה לאו דווקא מי שאתה באמת", היא מספרת ל-theguradian. היום, לגלר היא האישה הראשונה שהוחתמה באופן אקסקלוסיבי בתור דוגמן גברי. כן, מה ששמעת.

"אני לא אנדרוגנית"

לגלר, 35, נישאת לגובה של 1.87 ס"מ, היא שרירית וחייכנית ובעלת אפיל של כוכב רוק מדושן. כשהיא ניצבת מול מצלמה, הצד האדג'י שלה מופיע: בעזרת תנועה קלה אחת: היא מבליטה את סנטרה החוצה והופ, הופכת לבחור. לדבריה, "המשמעות של דברים היא המשמעות שאנחנו נותנים להם".

זוהי אגב אינה הפעם הראשונה שאופנה משחקת נד-נד בין המגדרים. זה התחיל אי שם במאה ה-18 כשגברים חבשו פאות ועיטרו את פניהם באיפור, דרך שנות ה-80 של המאה ה-20 עם פטי סמית' ודייויד בואי ועד הצלחתו של הדוגמן בעל המראה הנשי, אנדרז' פז'יק שהוכנס למקום ה-98 על ידי FHM של רשימת הנשים הסקסיות בעולם. כמו כן, מעצבים רבים ממזמן כבר שינו את הקודים המגדריים סביב עיצוביהם. כמו המותג, Comme des Garçons, גם הקולקציה לגברים של ג'יי וו אנדרסון מכילה בעיקר שמלות וחצאיות. עיצובי האופנה המעניינים ביותר הם אלו שמאתגרים אותנו לבגוד במגדר ומשפיעים על התפיסה שלנו של כיצד גבר או אישה אמורים להיראות.

עם זאת, לגלר האישה - בניגוד לפז'יק בן ה-21 שמדגמן גם בגדי נשים וגם בגדי גברים ומשאיר את הדיון על האנדרוגניות שלו כמשהו מסתורי, מוכנה לדבר. חלק מהעבודה שלה, היא אומרת, זה לנהל שיחה על איזה בגדים היא מוכנה ללבוש ואיזה לא: "לפעמים מעסיקים אותי בתור דוגמן, ואז מנסים לשים אותי בשמלות ועקבים משהו שלעולם לא היו עושים לגבר. לפעמים אני צריכה לדבר איתם על זה". כי שהיא אומרת "על זה" היא מתכוונת לשיחה על מגדר. "אני צריכה להציג את הנושא. הם רוצים לצלם אותי בגלל שיש לי סיפור, ולכן הכרחי שאספר אותו", היא אומרת. "אני לא אנדרוגנית. אין שום דו-צדדיות בי".

התפיסה על יופי משתנה

אין תמונה — עשה זאת לפניה במגרש הנגדי: אנדריי פיג'ק מדגמן אישה

עד גיל 21 לגלר שחתה בנבחרת צרפת. אחת מתוך חמישה ילדים של מאמן כדורסל מקצועי, היא למדה בבית ומצאה זמן להתאמן בשחייה. בגיל 13 הוצגה בפניה תכנית להביא אותה לאולימפיאדה. הבעיה היחידה הייתה שהיא שנאה לשחות. "זה נורא כאב לי. לא הייתי תחרותית, שנאתי להתעמל והמים היו קרים". אחרי שהגיעה בגיל 19 לאולימפיאדה, הפסיקה לשחות בגיל 21. הבחירה הייתה למעשה גם ויתור על מלגת קולג' מה שהוביל לעבודה בסופר. היא למדה אדריכלות ועיצוב סטים, קיבלה מילגה ללימודי משפטים והתחילה לימודי רפואה. לגלר עברה לניו יורק ועבדה על האמנות שלה, על כתיבה ועל מוסיקה. כאשר ידיד שלה, הצלם קס בירד, שאל אם היא רוצה להצטלם עבור סוכנות דוגמנות, היא לקחה נשימה עמוקה ואמרה כן. "אמרתי לא כבר הרבה יותר מידי זמן".

אמילי נובק בסוכנות הדוגמנים פורד החתימה אותה מייד, תחת הטייטל: דוגמן. "יש לה נוכחות מדהימה ואישיות וחשוב מכל, היא בטוחה במי שהיא", נובק מספרת. לגלר מוסיפה, "להיות האישה הראשונה שנבחרה לדגמן כגבר זה הדבר שהכי פחות הפתיע אותי. זה היה ברור מאליו". בניגוד לדוגמנים שנראים אנדרגונים ומצולמים בצורה כזאת שהם נראים פגיעים, לגלר מפגינה כוחניות בצילומיה. בעבודתה הראשונה כדוגמנית, לגלר הצטלמה עבור AllSaints כשהיא לבושה הן בבגדי גברים והן בבגדי נשים. במאי הקריאטיב של הקמפיין בחר בה כי "בתור שחיינית אולימפית יש לה נוכחות כמעט אדריכלית. יש משהו באופי שלה שאני רוצה לשקף. יש לה בטחון גופני נהדר ורואים את זה בבגדים". נובק מוסיפה: "ראינו גברים מדגמנים בגדי נשים וההיפך אבל מעולם לא ראינו אישה שהיא דוגמן. מה שאנחנו מביאים לעולם האופנה עם קייסי זהו מותג חדש".

אם כן, האם תעשיית האופנה משתנה? האם חתימתה של לגלר על חוזה כדוגמן והצלחתו המסחררת של פז'יק הם סימן לכך שגבולות היופי משתנים? כפי שטוענת לגלר, "העבודה שלי היא להיות אמיצה ולהראות לאנשים איך זה נראה להיות אמיצה. אם זה יניע אותם להיות בדיוק מי שהם, זו המטרה". הדבר שלגלר הכי נרגשת ממנו הוא שהמשחק במגדר באופן כל כך ציבורי מאפשר לה "פשוט להיות עצמי" וכך לפתוח את הראש לצופים על מה הוא יופי.

>> גם בעולם האיפור הולכים על מראה אנדרגוני.