הסטייל שלך באנרגיות חיוביות

הוא אקסצנטרי, הוא אגוצנטרי ויש הטוענים שהיה צריך להכניס אותו למוסד סגור ולא לבית האח הגדול, אבל אי אפשר להתעלם ממנו: ארז דה דרזנר הוא אחת התופעות של העונה. עזבו אתכן מהנטייה שלו לחזור על מילים עשרות פעמים בתקווה שמישהו יהפוך אותן לטרוטון – לארז יש כושר ביטוי יוצא מן הרגיל, והוא בכלל לא מילולי, אלא דווקא ויזואלי: אחרי שסאגת החודדות גרמה להדחתה של דלית מהבית, נותרנו עם תקווה אחת ויחידה לייצוג אופנתי הולם, וארז בהחלט מספק את הסחורה. אם טעית עד עכשיו לחשוב שארז הוא סתם טיפוס משונה שלובש פפיון ולא השכלת להבין שבעצם מדובר בסטייליסט גאון, אנחנו כאן כדי להראות לך בדיוק מה כדאי לך ללמוד מארז דה דרזנר.

וואלה, (סגנון) אישי

בשבוע הראשון זה היה מוזר. אחרי שכולם בבית האח הגדול כבר ויתרו על הפייטים לטובת הטריינינג, ארז עדיין התעקש ללבוש חליפות. יום אחרי יום פתחנו ערוץ עשרים וראינו אותו לבוש בשלייקס, חולצה עם מטפחת כיס ופפיון נצחי. "מה הסיפור עם הפפיון הזה?" תהינו. ג'ינס עם פפיון, חלוק עם פפיון, חולצה אדומה ופפיון – באיזשהו שלב זה הפך להיות הגיוני. פתאום, בלי פפיון ארז נראה קצת, אין לומר את זה, גואל.

ואז זה הכה בנו: כמו שהוא מצליח לשלב מילים לא קשורות בכל משפט, עד שבאיזשהו שלב הן מתאימות את עצמן לכל סיטואציה, כך הצליח ארז להרגיל אותנו לסטייל המוזר שלו. והאמת, זה לא כל כך מוזר אם חושבים על זה – מישהי היתה צריכה להיות הראשונה ללכת עם כריות בכתפיים ואפליקציות נוצצות כדי שכולם יבינו שהאייטיז חזרו. מישהי היתה חייבת להתחיל אופנות לא פחות משונות – כמו סקיני ג'ינס, מכנסיים בגזרה נמוכה או נוצות בשיער סטייל שנות העשרים - שגרמו לנו להרים גבה בהתחלה, אבל מהר מאוד ראית אותן על כל בחורה שנייה ברחוב. כל טרנד, גם כזה שנדמה לך שהיה כאן מאז ומתמיד, הוא משהו שהתבשל במוח יצירתי אחד, ואז הלך ותפס גם מובילי דעה אחרים. אנחנו לא אומרות לך להתחיל להוסיף עניבות פפיון לכל אאוטפיט, אבל נסי לחשוב על הדבר הזה שאת לא מעזה ללבוש רק כי אף אחד אחר לא לובש אותו, ולכי על זה. אולי תראי את הרעיון שלך על השער הבא של "ווג" בשנה הבאה?

פורים - ויהי מה

ארז אוהב להתחפש. אנחנו לא מתכוונות לתלבושות המוזרות שהאח הגדול מנחית עליו, למרות שאין ספק שגם אותן הוא מאמץ באהבה, אלא לדמויות שהוא לובש בכל בוקר מחדש, ואליהן הוא מצמיד תלבושת מתאימה. יש את השליח של UPS שחולם להיות רקדן ב"תהילה", יש את מייקל ג'קסון התימני, יש את המלצר ב"שרתון", או גיא גיאור בפרומו ל"הרווק". כשארז מתלבש, הוא לא רק חושב במובנים של איזו חולצה תתאים לג'ינס, אלא גם האם הם תואמים את מצב הרוח הספציפי שלו באותו יום.
ובמובן מסוים, כולנו עושות את זה – גם אם את מתה על חולצות בטן, את לא תלבשי אותן לעבודה במשרד, כי שם את משחקת דמות מהוגנת, כזאת ששונה ממי שאת באמת. כשאת הולכת לסופר או לטיול עם הכלב, סביר להניח שלא תנעלי את הסטילטו שקנית ב-800 ₪, או שמלת ערב של מעצב מכיכר המדינה, גם אם הם הפריטים האהובים בארון הבגדים שלך. אז נכון, את לא רוצה שיעיפו אותך מהעבודה רק כי התחשק לך להיות היום קצת פרחית, אבל זה לא אומר שאת לא יכולה להחליט שהיום את חוזרת לתיכון, לענוד כמה צמידים מפלסטיק ולהרים את השיער בקוקו גבוה. תהיי את, אבל גם קצת אחרת.

צאי, צאי מהפרוגרם

בגלל שארז לא מפחד מכלום, בטח לא ממה שיחשבו עליו, הוא לא חושש לראות בבגד את השלב האבלוציוני הבא שלו – השמלה של סתיו היתה בעיניו חומר גלם בלבד כדי להפוך למשהו אחר, והבגדים של אלין מעולם לא נראו זנותיים יותר מאשר כשהוא ניסה להלביש אותה.
מה את צריכה ללמוד כאן? שבגדים הם לא תמיד המוצר הקטלוגי שמנסים למכור לך. לפעמים, פריט מסוים הוא רק התחלה לתלבושת שונה לחלוטין ממה שהתכוון המשורר, וזה בסדר גמור. קחי לדוגמא מעצבי אופנה מוכרים, שלפעמים משתמשים בכל מיני פריטי וינטאג' ישנים והופכים אותם לבגד חדש לגמרי, על ידי שינוי גזרה או הוספת אקססוריז. אם תפתחי קצת את הראש, תגלי עולם חדש בתוך הארון המוכר והמשעמם שלך.

אופנה זה אקסייט

באחת השיחות בבית, ארז שוחח עם הבנים בחדר העניים על זוג הנעליים שלו, שרכש בחנות וינטאג' בניו-יורק והפכו לפריט היקר לו. אף אחד מהם לא ממש הבין מה הוא רוצה, אבל ארז התעקש גם כשיוסף ניסה להראות לו שהנעליים לא יכולות להיות ענתיקות. בשבילו, הנעליים מסמלות את הריגוש שבמציאה, בידיעה שיש לך משהו יקר ערך שאין לאף אחד אחר. זה לא חייב להיות משהו יקר באמת, כל עוד הוא עושה אותך מאושרת. בעצם, זה השיעור החשוב ביותר שארז לימד אותנו – עם אופנה צריך ליהנות. אופנה צריכה להיות כיף, ולא צריך לקחת אותה ברצינות. אל תפחדי להיות מי שאת באמת, לא מי שאנשים מצפים שתהיי, לכי על שילובים משונים, התנסי באביזרים ואל תפחדי לקחת את התלבושת לשלב הבא. והכי חשוב – תשמרי על אנרגיות חיוביות, ויהי מה!

>> זוכרות את דלית? גם לה היה סטייל