היית מצפה שהבשורה הרשמית על הגעתה של רשת H&M לארץ, תגרור שאגות שמחה נשיות במסדרונות ואנחות רווחה שהנה – סוף סוף יהיה אפשר לקנות את הבגדים הכי טרנדיים במחירים הכי שווים, ושקיבלנו סטמפה אמיתית ולא כל כך שונאים אותנו אחרי הכל. אבל לא. במקום זה זכיתי למטח צקצוקי לשון, הרמות אפים, ועפעופים מלאי מסקרה ובלתי מסופקים בעליל.
ס' האופנתית להפליא, שרוכשת את מיטב מרכולתה דרך קבע בסניפי הרשת בחו"ל התמרמרה ש"מה הטעם שכולן ייראו עכשיו כמוני?", א', עוד טיפוס טרנדי, טינפה עם "זאת ממש לא הפייבוריטית שלי. סוג של קסטרו לאירופאים". ת' התלוננה שאין לה בשביל מה לנסוע עכשיו לחו"ל, ורק ק', שזה עתה שבה מפראג עם מלתחה שלמה מ-H&M, חילקה חיוך צנוע ופצחה במונולוג של מבינת דבר: " הם בטח יהיו נורא יקרים, לא תהיה תחלופה שווה, לא יהיו סיילים מטורפים וכל הקולקציות של המעצבים השווים באמת לא יגיעו. אבל רק בשביל האקססוריז היה שווה לחכות".
על אף שלכל אחת מהנשים האלו יש מקום יקר בליבי, אין לי אלא לומר: אתן חבורה של פאקצות, טרחניות ומבלבלות מוח. לרגע הבנתי מה עובר על גבר ממוצע שצריך להתמודד עם "אני יודעת שהשמנתי אבל שלא תעיז להגיד לי את זה". ובתרגום לענף האופנה: "אני מתה על הבגדים שלהם, אבל לא רוצה אותם זמינים ליד הבית. תודה".
במילא כולנו נראות אותו דבר
כבר שנים נשים טסות לחו"ל ושבות עם מזוודות עמוסות מהסייל האחרון ברשת. וכשואלים מישהי מאיפה הז'קט ההורס/ הצמיד המדהים/ השמלה המחמיאה, אפשר לראות מקילומטרים את החיוך המאושר. "H&M", היא נדה בראשה, ספק מתנצלת ספק מתנשאת, כאילו מודיעה לך ש"עשיתי את הדיל של החיים שלי, את לא מאמינה כמה זה עלה ואין מצב שיהיה לך כזה". ועכשיו מה? כולן ייאלצו להסתפק בתשובה חסרת אנרגיות של "מרמת אביב, אבל יש את גם בגבעתיים".
אוי אוי אוי, באמת ליבי יוצא אליכן. אבל עשו לנו טובה גדולה, ובמקום שמוחמד יגיע להר האופנה, ההר מגיע אלינו. עד הבית. ועוד יש טענות? הרי גם ככה כולנו נראות אותו הדבר, ובואי נהיה כנות, רבים מפריטי הרשת אפשר להשיג – בהבדלים קלים ובעזרת חיפוש לא מאוד מאומץ – בכל מקום בארץ כבר עכשיו. מבלי לזלזל לרגע בהיצע של השוודים, הרי שאין להם פריטי קסם, ובטח לא פריטי וואן פיס. הקסם היחיד טמון בכך שהיא משם. מעבר לים. ויש עליה חותמת שהיא לא קסטרו. נו, שויין.
ובנוגע לשאלת המחירים – לפני שכבר עכשיו נחליט שיידחפו לנו סכומים גבוהים מדי ונתרגז מראש, בואו נשלח לזכיינים (אגב, אנחנו מתות על טויוטה) מחשבות טובות וניתן להם צ'אנס להוכיח את עצמם. אם גישת "הסוד" לא תעזור כאן, אז נא להיכנס לפרופורציות: א. כבר עכשיו את משלמת הרבה מעבר למה שהכיס שלך מרשה לך בכל שאר הרשתות. ב. גם אם המחירים יהיו גבוהים מהמקור בחו"ל, הרי שבשקלול הכולל – אם תורידי את מחיר הטיסה, העברות, ביטוח, מלון ושאר ירקות – היי בטוחה שזה ייצא הרבה יותר זול.
עכשיו מה שנשאר לנו לעשות כשאנחנו טסות לחופש זה באמת ליהנות במקום לבזבז זמן יקר על כל סניף וסניף בניו יורק. טוב, על מי אני עובדת? אין דבר כזה חו"ל בלי טרפת שופינג. אבל במקום לבכות על זה שהרשת ירדה מהפודיום ואין טעם לטוס לחו"ל, הנה אתגר: חפשי את הרשת הבאה שתעשה לך פרפרים בבטן. רק תקווי שהפעם הם באמת ממש ישנאו אותנו.