בעולם בו מידה 38 נחשבת ל"פלאס סייז", קשה לנו לדמיין שפעם דברים נראו אחרת. אבל מסתבר שזה נכון- היה כאן שמח לפני שנולדנו, הקימורים שלטו בשלטי החוצות והפחמימות נכנסו לכל פה בלי חשבון וללא טבלת קלוריות. אידיאל היופי של אותם ימים, מרילין מונרו או בריז'ט בארדו, היו נשים סקסיות, בשרניות וסופר שופעות. וכמו הכוכבות של היום, כל הנשים שאפו להראות כמותן. אתר retronaut מצא את הפרסומות של פעם, המזמינות נשים להעלות במשקל. לא רק שהדוגמניות במודעות עגלגלות, גם הטקסט עצמו מעודד אותנו לאכול נונסטופ: למה? כי עגלגלה ומלאה במקומות הנכונים זה סקסי, כי אישה רזה היא לא זוהרת כלל ובעיקר כי "זה מה שהבחורים אוהבים".
מה שהדהים אותנו בכל מודעות הפרסומות היו כאמור הכיתובים. לא עוד מוסר כפול, אלא מה שאתה רואה (בחורה עגלגלה), זה גם מה שאנחנו רוצים. כך למשל באחת המודעות נכתב: "בחורות רזות הן לא זוהרות. כך תוסיפי גלאם לפיגורה שלך", באחרת היה כתוב: "תעלו במשקל! תפסיקו להיות רזות ועייפות. תוכנית חדשה תעזור לך להוסיף קילוגרמים לגופך הכי מהר שאפשר, או שכספך יוחזר". מוזר, הא?
בסביבות שנות התשעים הלוק הרזה ובראשו ה"הירואין שיק" נכנס לאופנה, ולמען האמת הוא עדיין לא יורד מכס המלכות. זה נכון שבשנים האחרונות תפסנו את עצמנו בידיים, החלו פרוייקטים מיוחדים והפקות אופנה של נשים במידות אמיתיות, ונכון שסקרלט ג'והנסן, כריסטינה הנדריקס וקים קרדשיאן מציגות לנו מראה בריא ושופע, אבל מדובר במיעוט בים של שלדים אנורקטיים. ואי אפשר שלא לזעוק על הצביעות. מראים לנו ישבן עסיסי, אבל ממשיכים למכור לנו מידות קטנות. השאיפה לרזון עדיין קיימת. מתי נשים מלאות במקומות הנכונים יחזרו לאופנה, אמיתי, טהור באקט של רטרו שיק?
>> מה דעתכן, בנות? חושבות שכדאי להחזיר עטרה ליושנה ולעודד עליה במשקל?