"הבעייה היא שיש לך פרצוף שלדי" אמר דוקטור אייל קרמר. "תודה", אמרתי לו כי קיבלתי זאת כמחמאה לרזוני. "שלדי זה טוב, לא?", "לא בפרצוף", אמר קרמר. "הפרצוף שלך מורכב מעצמות וחורים וזה יוצר מראה עייף". בשלה הזה הוא עבר למניית החורים שאיתר בפני: בצידי המצח, מתחת לעיניים, מתחת לעצמות הלחיים, ברקות ובצידי השפתיים. הטיפול שהציע לי כלל בעיקרו הזרקת חומר מילוי בשם אלנסה (ELLANSE) אל תוך השקעים האלה ליצירת מראה רענן או "פרשי" בלשונו.
החשש הגדול שלי היה להראות כמו אודטה, כלומר להפוך את הפרצוף השלדי שלי למין ביצה שוכבת על גחונה. קרמר אמר לי שאין מה לפחד, פרצופיי סופגנייה עם שפתיים תפוחות הם לרוב תוצאה של הזרקות מוגזמות של חומרים כגון סיליקון. בשפתיים, אמר, הוא לא נוגע בכלל, הוא גם לא מתכוון להרים לי את הגבות לסימן שאלה קבוע, כל מה שהוא רוצה זה להפוך אותי ליותר רעננה, עאלק, פרשית.
האמת, לא באמת הייתי מודאגת. כל דבר במרפאה ברמת אביב משדר מקצוענות. זה מתחיל, בעיקר, במראה של מנהלת המרפאה, נראית אישה נאה, היא בהחלט "פרשית", בלי שום סימנים מסגירים מעורבות פלסטית. מכיוון ששבוע קודם לכן נעתרתי להזמנה בפייסבוק למבצע הזרקת בוטוקס בחינם במרפאה בהרצליה, ההבדל זעק לשמיים. לא רק שהמרפאה בהרצליה נראתה כמו וריאציה מזרח תיכונית מוגזמת, כולל כסאות מוזהבים בסגנון שוק הפשפשים, טפטים עם נצנצים והמון פרחים מלאכותיים של בית זונות צרפתי במאה התשע עשרה, גם מנהלת המרפאה שם, קוסמטיקאית בעברה, נראתה כמו התווית נגד לטיפולים המוענקים שם כולל, כמובן, שפתיים מנופחות, גבות זקורות, פנים נטולות הבעה כתוצאה מהזרקות בוטוקס ושם משפחה צרפתי מומצא.
במרפאה של קרמר, לעומת זאת, בבניין שכולו מרפאות, אין זכר לשטויות האלה. קרמר הוא לא פליט ריאליטי המעסיק רופאה, אלא רופא מומחה בכירורגיה פלסטית, מדריך בכיר בחברת סלע מדיקל (המשווקת חומצה הילארונית וחוטי הסילואט). בין השאר הוא מתמחה גם בתיקון נזקים שגרמו רופאים אחרים בעיקר באמצעות הזרקת סיליקון.
האלנסה הוא חומר מילוי סינטטי חדש יחסית, ויתרונו המרכזי הוא שאיננו רק משמש למילוי קמטים וקמטוטים אלא גם מעודד את העור לייצר קולגן שימשיך במילוי המקטים והקמטוטים. לכן פעילותו נמשכת זמן רב יותר משל חומצה הילארונית והתוצאות נראות לעין מייד. אפשר גם להשתמש בחומר הזה כדי ליצור קווי מתאר כגון קוו לסת ואף (קרמר מומחה בעיצוב אף באמצעות החומר הזה).
ניגשנו לטיפול. צריך לומר את האמת, זה כואב. מצד שני, ציפי מחזיקה את היד. אחרי שסיים קרמר טיפול בצד אחד של פרצופי (נדרש לצורך כך מזרק אחד של חומר, עם חומצה הילארונית, אמר קרמר, היה צורך בלפחות שני מזרקים) התחננתי על נפשי וביקשתי הפסקה. הלכתי להתבונן בראי, אי אפשר היה שלא לראות את ההבדל בין שני חצאי הפרצוף. הכאב חלף מקץ כמה דקות (אם כי קרמר אומר שהוא יכול להמשך גם כמה שעות) ואני הלכתי לטפל גם בצד השני של הפרצוף, הפעם, ביותר שמחה מפחד. לקרמר יש הבנה של פסל במבנה הפרצוף האנושי. זה מה שהופך אותו לרופא טוב כל כך, הוא לא משנה לך את הפרצוף, הוא מחזיר אותו כמה שנים אחורה.
בסך הכל הוזרקו לפרצופי שני מזרקים. עלות כל מזרק תלוייה בסמיכות החומר, בין 3,500 ל-6,500 שקל. התוצאות אמורות להשאר למשך שנה עד ארבע שנים, זאת בניגוד לחומצה הילארונית שהשפעתה נעלמת אחרי ארבעה חודשים.
הדבר החשוב ביותר הוא שאני נראית אותו דבר, אבל הרבה יותר טוב. אף אחד לא יכול לזהות שעברתי איזשהו טיפול פלסטי, אבל משום מה כולם שואלים אותי אם רזיתי, הסתפרתי, שיניתי צבע שיער, הייתי בחו"ל או ישנתי טוב במיוחד. בקיצור, אני נראית "פרשית".