את מנותחת או שאת ממש שמחה לראות אותנו?

 בהתחלה לא הבנתי מה כל כך מיוחד באישה בת ה-60 פלוס. למה אני לא מצליחה להוריד ממנה את העיניים. נכון, היא הייתה יפיפייה (לא, לא יחסית לגילה, יפיפייה אבסולוטית, גם כן מחמאה, יפה לגילה), והיא הייתה גם לבושה ממש, אבל ממש יפה. ועדיין, זה לא הסביר את העובדה שבהיתי בה. ואז שמתי לב שיש לה משהו שלכל שאר הנשים היפות בנות ה-60 פלוס באותו אירוע לא היה: הבעות פנים. כשהיא חייכה מניפת קמטים נפרשה סביב עיניה, וכשהיא הקשיבה נהיה לה קמט קטן בין העיניים. זה היה כל כך חריג בסביבה הזאת. כל שאר הנשים שמסביב חייכו רק בשפתיים – אמנם זוויות הפה שלהן התרוממו, אבל שאר הפנים שלהן נשארו קפואים לגמרי. נכון, לא היו להן קמטים, אבל גם לא היה בהן שום דבר חי.

השאיפה ליופי ונעורים טבעית ומובנת לגמרי. אפשר להתלונן על החברה הצרכנית שמציפה אותנו במסרים מדכאים, אבל סביר מאוד להניח שגם הולה-בולה, אשת המערות האפריקנית נהגה להסתכל בדאגה בהשתקפות שלה בשלולית הקרובה למקום מגוריה ולחשוב, "שיט, שיט, אני חייבת לעשות משהו עם הסנטר הכפול הזה!".

למרבה המזל, אנחנו חיים בתקופה שמאפשרת לנו ללחום קצת בפגעי הזמן. המון רופאים וחוקרים עושים ימים כלילות כדי לנסות לספק את היהירות הטבעית שלנו, וזה מצוין ממש. אבל לא פעם מתעוררת הרגשה שיש נשים שטיפל'ה, ממש ממש קצת, נסחפו עם כל העניין הזה של הניתוחים, והן כבר הגיעו מזמן למחוזות הביזאר. לא, אני לא מדברת על תופעות טבע כמו ג'וסלין ויילדסטיין שעיוותה את עצמה לגמרי, או אורית פוקס שלנו, אלא על נשים שעדיין צועדות על הגבול שבין מראה נורמלי למראה חייזרי, והן מתחילות לפנות לכיוון הלא נכון.

תיקון אחד רחוק מדי

קחו למשל את טורי ספלינג, כולנו מכירים אותה עוד מימיה כנערה בבוורלי הילס 90210, ואין מה לומר, היא הייתה נערה מכוערת. גוף מדהים, אבל מכוערת. היום, המון שנים והמון ניתוחים אחרי זה היא עדיין מכוערת, וגם הגוף המדהים שהיה לה התקלקל בגלל ניתוח הגדלת שדיים מזעזע. מצד שני, יש בזה משהו שקצת מנחם אותי. במחשבה שאם את ממש מכוערת, לא משנה כמה כסף יש לך וכמה ניתוחים תעשי, מכוערת תישארי.

לעומת ספלינג, שרון סטון היא לטעמי אחת הנשים היפות בעולם. אני זוכרת שבפעם הראשונה שצפיתי בסרט זיכרון גורלי פשוט הסתכלתי ולא האמנתי שאישה יכולה להיות כל כך יפה. אותו סיפור חזר על עצמו באינסטינקט בסיסי. ובכן, מתברר שסטון, שדווקא אמורה להיות בעלת איי קיו מרקיע שחקים, החליטה שהיא לא תזדקן, וכדי למנוע את התהליך הזה היא יורה בכל החזיתות. התוצאה? די עגומה, למרבה הצער.

עוד אחת שנסחפה קצת עם הניתוחים זו טרי האצ'ר. באופן כללי, כל נשות הקאסט ב"עקרות בית נואשות" נראות כאילו לא היה מזיק להן לאכול איזה צלחת פסטה נוטפת רוטב. אבל בנוסף להבעת הרעב התמידית, האצ'ר הפכה מאישה בעלת יופי אצילי ועדין למישהי שלא הייתי מסכימה שתעיר את הבת שלי באמצע הלילה.

נכון, נכון, אני יודעת. לנשים הרבה יותר קשה לקבל תפקידים, התחרות עזה יותר והן נמדדות יותר על פי היופי. העניין הוא שמפלצות הניתוחים לא נראות יפות יותר, או צעירות יותר, הן נראות פשוט מנותחות יותר. הנה, יש המון שחקניות, אירופאיות בדרך כלל, שלא הופכות את עצמן לבובות שעווה מפחידות, והן ממשיכות להיות נשים יפיפיות: קתרין דנב, מוניקה בלוצ'י (תראו אותה על השער של אל הצרפתי, נטולת איפור ומדהימה), פולינה פוריצ'קובה, ועוד. ולא, זה לא שהן מתנזרות מסכין המנתח, פשוט יש להן משהו שליותר מדי שחקניות אמריקאיות אין: טעם וסגנון.

והנה אתר שאנחנו אוהבות במיוחד – ניתוחים פלסטיים איומים. שעות של הנאה.

עוד בערוץ הנשים: מה אנחנו באמת חושבות על איכות הזרע שנפגמה. מחקר חדש מגלה כי נשים עם אינטליגנציה רגשית נהנות יותר במיטה, שאלות שחשוב לשאול לפני החתונה, הסולנים שהיינו רוצות לעשות להם ילד, ג'ניפר אניסטון לא מאמינה באהבה נצחית, מדור מגהצת והפעם: פודרה, אנטי אייג'ינג ומסירי איפור.