זה קורה לכולנו: יום אחד את קמה בבוקר, רואה משהו מנצנץ באור והופ! השיערה הלבנה הראשונה שלך הגיעה. כן, זה בדרך כלל לא צפוי ולא קרוא. שיער אפור הוא ללא ספק טקס התבגרות שכולנו עוברות. ממש כמו הווסת הראשונה והקמטים הראשונים על הפנים.

אבל גם לשיער אפור יש היבט מגדרי: עבור גברים, שיער אפור נחשב סקסי, סמכותי, אטרקטיבי (מספיק שתחשבי על ג'ורג' קלוני בגיל העמידה). אבל בכמה סרטים ראית את הגיבורה הראשית עם שיער אפור או לבן בגיל 50? כמעט ובכלל לא. הן תמיד בלונדינית, ברונטית או ג'ינג'ית גם אם בן הזוג שלהן נושא בגאווה פדחת אפרופית.

אז מה הקטע?? "נראה שיש מידה מסוימת של מוסר כפול ביחס לגברים עם שיער אפור לעומת נשים", אומרת ג'ודית תורן, פסיכולוגית קלינית מצפון קרוליינה, "גברים לעתים קרובות נחשבים להיות 'מכובדים וסקסים' כשהם וסקסי' כאשר מאפירים, נשים לא כל כך". 

Happy Friyay! @young_and_gray29 #gogrombre #grombre

A post shared by Going grey with (grohm)(bray) (@grombre) on

הצביעות המתוחכמת הזאת אינה רק מתסכלת - היא עלולה להזיק לנשמתה של אשה. "שיער אפור נחווה על ידי נשים רבות כפצע נרקיסיסטי המלווה בהאדרת הנעורים בחברה ובהרגשת חוסר ההיענות הנלווית בקרב נשים ככל שאנו מזדקנים", היא מוסיפה. 

אז למרבה המזל, אנחנו נמצאות בתקופה מדהימה בה לנשים פשוט נמאס ויותר ויותר נשים מחליטות ללכת נגד מה שהיה נהוג ומקובל עד היום, לחבק, לאהוב ולהשוויץ בפסים המאפירים שלהן. "יותר ויותר נשים מחבקות את הגיל ואת השורשים שלהן, ותומכות במנטליות האורגנית" מוסיפה תורן, "זו ללא ספק חלק מתנועת נגד לסקסיזם והכפייה המשתוללים בחברה שלנו והוכחה נוספת שהמונח 'אנטי אייג'ינג' הוא בדרכו להיות נחלת העבר".

כזכור, בינואר האחרון אפילו כריסי טיגן צייצה על השיער האפור שלה וכתבה "יש לי קו אפור בשיער כמו לבואש ואני ממש אוהבת את זה. חלום הקרואלה דה-וויל שלי מתגשם!!" 


וכיף לראות שטייגן כבר לא לבד. עוד ועוד נשים צעירות מעלות למדיה החברתית את תמונותיהן עם שיער אפור. חשבון אינסטגרם שנקרא Grombre (עם קרוב ל-27 אלף עוקבים) מציג נשים בכל הגילאים ושלבי האפרה, רבות מהן בשנות העשרים והשלושים לחייהן, חוגגות את האבולוציה הטבעית של השיער שלהן במקום להילחם בה. 

הרבה מהן פשוט מוותרות על התהליך היקר, הארוך והמייאש של ביקור במספרה כל חודש כדי להסתיר את הדבר הכל כך יפה וטבעי הזה. "התעוררתי בוקר אחד לפני יום ההולדת ה -44 והבנתי שאני לא רוצה לצבוע את השיער שלי יותר" מספרת אחת מהן, "לפחות לא כדי לכסות את האפור שלי. זו הייתה התגלות פתאומית, בלתי צפויה. אה, רגע, אני לא ממש צריכה לעשות את זה כל ארבעה שבועות!". 

"יום אחד זה הכה בי, החברה לימדה אותי לכסות ולהחזיק במקום לחבק את תהליך ההזדקנות שלי והנה אני במספרה, מנציחה את הפרדיגמה הזו. אז יצאתי מהקו כדי ליצור שינוי ותזוזה באופן שבו הבנות שלנו חושבות על היופי" אמרת אחרת. 

כמובן שאם קראתן עד כאן וזה ועדיין אין לכן חשק ללכת עם שיער אפור ולהיפרד מצובעת השיער שלכן זה גם בסדר. חשוב פשוט שתביני שההחלטה לצבוע או לא לצבוע היא שלך, לא של החברה - וגם ההבנה הזו היא צעד בכיוון הנכון של אהבה עצמית.