גם בעידן המגה פמיניסטי קשה להתכחש לקלישאה לפיה כל אישה בשלב מסוים צריכה לבחור: הפנים או התחת. במילים אחרות, את יכולה להיראות רזה או צעירה - אבל לא גם וגם. כל ריצה שאני יוצאת אליה, כל שיעור יוגה, מדללים לי עוד קצת משומן הלחיים החשוב והמבורך. אבל ברוך השם יש חומצה היאלרונית. אז לקחתי את הוודג' המתבגר שלי ויצאתי לד"ר נמרוד פרבר, מומחה בכירוגיה פלסטית.

"עם הגיל העור נהיה אפרפר יותר, יבש, רקמת החיבור מתדלדלת", מבאס פרבר, ומיד מרגיע ומספר שהבעיה של מרקם העור עולה הרבה בשיחות עם מטופלות ומטופלים אחרים. הפתרון שהוא מציע לי זה מוצר חדש בהזרקות, "ג'ובידרם וולייט": ג'ל המכיל חומצה היאלרונית ומשמש, לדבריו, כמעין קרם לחות פנימי שנותן בוסט של גלואו לעור. בקיצור, כן כן, אלף פעמים כן.

מאחר שזו לא הפעם הראשונה שלי עם יצירת האלוהים שנקראת חומצה היאלרונית, אני מנסה להאיץ את פרבר להתחיל את הטיפול. אבל הוא מתעקש להיות רופא אחראי ולהסביר לי את תופעות הלוואי. קודם כל, בניגוד לטיפול הזרקות רגיל, כאן הרופא עובר עם המחט על כל הלחיים וסביב הפה, ומזריק את הג'ל במרווחים קטנים. המשמעות היא לא מעט דקירות, ולא מעט כאב. דבר שני, בגלל שההזרקות שטחיות, יש סכנה שייווצרו שטפי דם קטנים בפנים. "לכן כדאי לעשות את הטיפול הזה ביום רביעי או חמישי. שיהיו לך מרווח ביטחון בבית", הוא מציע לי. אנחנו נפגשים ביום ראשון.

הזרקות (צילום: Lyashenko Egor, Shutterstock)
לא נעים, אבל שווה את זה.|צילום: Lyashenko Egor, Shutterstock

דבר נוסף וקריטי: הטיפול לא מומלץ אם את בדיוק בהתקף PMS עצבני עם התפרצות משוגעת של חצ'קונים. במקרה כזה, פרבר ממליץ לתת לעור להירגע כדי לא להחמיר את המצב. וכך. למרות שאני כבר חרמנית על המזרק וקורצת לעבר מיטת הטיפולים, אנחנו מחליטים יחד שכדאי לחכות לפחות שבוע, ואני יוצאת מהמרפאה מובסת ועצובה.

כעבור שבועיים: עור ובטחון עצמי משודרג

"מה זה, עשית משהו?", "את נראית מעולה, התאפרת?": שלושה ימים אחרי הטיפול המחמאות (המעט מעליבות, יש לומר) כבר התחילו להגיע. חברה אחת שאלה אותי אם אני באמצע דיטוקס (בחיים לא), אחרת העירה לי שרואים שאני ישנה טוב בלילה. הטיפול אמור להגיע לשיא ההשפעה שלו שבועיים אחרי, אבל אני רואה את התוצאה כבר עכשיו. לפי ההבטחה של אלרגן, החברה האחראית על המוצר, התוצאה תישמר במשך תשעה חודשים, בנות המזל יסחבו אותה גם שנה.

אז מה היה בטיפול? הוא באמת לא הכי נעים בעולם. הזריקות נעשות באמצעות מחט קצרה ודקה מאוד, אבל עדיין מדובר בהרבה דקירות. בנוסף, נוצרו לי שלושה שטפי דם קטנטנים אבל המייק-אפ הצליח לטשטש אותם לחלוטין. הכאב המשמעותי באמת הוא המחיר. 2,000-2500 שקל למזרק, כשפרבר השתמש בשני מזרקים כדי לשדרג אותי.

בתום הטיפול הפנים נשארות קצת אדמדמות, ובחלק מאזורי הדקירה יש טיפות מזעריות של דם. לא מדובר במשהו דרמטי, אבל גם לא מראה נעים לחזור איתו למשרד. אפשר כמובן לטשטש עם איפור, ובמקרה כזה פרבר ממליץ להשתמש במייק-אפ יחסית חדש ונקי, שלא נוצרה בו קולוניזציה של חיידקים. יום למחר כבר לא נשאר לאדמומיות הזו שום זכר. התוצאה ניכרת, אבל היא עדינה מאוד. עור בעייתי לא יהפוך לחרסינה, אבל הוא בהחלט יזכה בשדרוג משמעותי, שיותר משהוא ישפר את המראה החיצוני שלך, הוא ישפר את הביטחון העצמי. אפשר להשתמש ב"וולייט" כדי לרענן ולהצעיר עוד אזורים כמו גב כף היד, והדקולטה, מילה חדשה בלקסיקון, שמשמעותה אזור המחשוף. במצח אגב לא נהוג להזריק, כי כולן רוצות מוח מבריק, אבל לא מצח מבריק.

את הטיפול החדש, ג'ובידרם וולייט, ניתן להשיג במרפאות הרופאים שהתמחו במוצר.