ספק אם גבר – ויהא זה הגבר האמפתי, הפמיניסט והרגיש ביותר – יוכל להבין את התחושה שמלווה נשים בכל יציאה מהבית. את תחושת החשיפה בניגוד לרצונן, את ההשפלה, את הזעם שמתעורר כשפולשים שוב ושוב למרחב הפרטי שלהן במילים, ברמיזות, בנגיעות.
לפני ארבע שנים ניסה הבמאי רוב בליס לתעד את המציאות היומיומית של נשים ברחבי העולם. הרעיון היה להמחיש מה עובר על אישה ממוצעת בהליכה תמימה ברחוב.
השחקנית שושנה רוברטס ובליס, שחיבר מצלמה נסתרת לתרמיל הגב שלו וצעד כמה פסיעות לפניה, הסתובבו ברחובות מנהטן במשך עשר שעות, שבמהלכן תועדו יותר מ-100 הטרדות מילוליות – מבלי להכניס לתחשיב את הקריצות, תפיסות המפשעה והשריקות.
הסרטון, שהופק עבור ארגון ללא מטרות רווח בשם Hollaback!, שחרת על דגלו לשים קץ להטרדות הבלתי פוסקות של נשים ברחוב, הפך לויראלי מהר מאוד ואפילו דווח עליו כאן אצלינו, במאקו נשים.
עכשיו, החליט ניקו נוגוס, אקטיביסט מקסיקני לקחת את הרעיון הזה צעד קדימה: כדי להוכיח שגברים הם פריבילגיים וחווים חוויית חיים שונה לגמרי מנשים הוא צילם את עצמו משוטט בעיר במשך 7 שעות: בניגוד לסטטיסטיקה כלפי נשים, במשך 7 שעות אף אשה לא הטרידה אותו מילולית, חשפה את עצמה, תקפה אותו או הציעה לו הצעה מגונה.
נוגוס מסביר שעשה את הסרטון כדי להמחיש שאלימות והטרדות רחוב הן בעיה של גבריות רעילה. "במהלך ההליכה ברחוב אף אישה לא ניסתה לתפוס אותי, להטריד אותי או חשפה את עצמה בפני" וזאת בשונה מנתונים הפוכים לגמרי של נשים המוטרדות על ידי גברים. "אף אישה לא העירה על המראה הפיזי שלי" הוסיף. "שבע שעות של הליכה ואני חי, שלם ובריא".