חבורת בנים עם תיקי בית ספר עולה במדרגות. לכולם תיק כחול – של כדורגל או של גיבורי על – ורק לילד אחד תיק ורוד של נסיכות דיסני. התיק הוורוד בוטל בתמונה, הוא יוצא דופן. בן שלוקח לבית הספר תיק ורוד? ועוד עם נסיכות? איפה נשמע כדבר הזה? ורוד זה הרי לבנות.
אלא שהנחת היסוד הזו, שעבור רבים עדיין מתקבלת כמובנת מאליה, היא כמובן שגויה מיסודה. החלוקה לצבעים לפי המינים היא תופעה חדשה בת פחות ממאה שנה, שנגרמה אך ורק מאינטרסים כלכליים והיא סממן מובהק של תרבות הצריכה. אין קשר בין צבע ובין מין, והלוואי שכל אחד, ילד או מבוגר, יוכל ללבוש איזה צבע שהוא רוצה מבלי לדפוק חשבון. אבל עד שהעולם יתפקח, המציאות לא ממש מאפשרת לילדים לבחור. את התסכול הזה מעוניין להביע יוסי עבודי, בוגר שנקר בלימודי תקשורת חזותית, בסדרת צילומים שיצר כפרויקט הגמר שלו – "יוצא דופן".
"כילד תמיד הרגשתי יוצא דופן, גם ביחס לבנים האחרים וגם ביחס לבנות, מין הרגשה של חוסר שייכות שלפעמים מלווה אותי עד היום", מספר לנו עבודי. "צילמתי את התמונות בהשראת סיטואציות שזכורות לי כילד, אינסוף חוויות קטנות: צבע הבגדים בהם הולבשתי, המשחקים בהם שיחקנו, הצבעים אותם הורגלנו לאהוב, תגובת ההורים שלי לבכי או לצחוק. התמונות מדגישות את המציאות שלתוכה ילדים גדלים, מציאות עם תמונת עולם מגדרית מאוד מגובשת. כל ילד מכיר היטב מה מצופה ממנו כבן או ממנה כבת – מי משחק בכדור ומי משחקת בבובות".
עבודי סבור שהחלוקה המגדרית הברורה מגיל ילדות משפיעה על התפיסה ועל ההתפתחות. "ישנה השפעה רבה לדרך בה אנו גדלים. אני מקווה שעם הזמן דברים יראו אחרת ואנשים ירגישו יותר בנוח". הוא מספר שהתגובות לעבודה היו מאוד מרגשות והפתיעו אותו. "הרבה אנשים פנו אליי ואמרו כמה הם מזדהים עם כל אחת מהתמונות, וגם אם לא חוו אישית בדיוק את אותן הסיטואציות הם התרגשו. מבחינתי, ברגע שאנשים התחברו והתרגשו– זה אומר שהצלחתי".
