תכלס, איזה סיכוי יש ליפה בן דוד? אין קלף אחד שהאישה הזו מחזיקה בידה שהוא אינו לרעתה בחברה הליברטריאנית שנתניהו ואנשיו מבקשים לייצר כאן. היא אישה, מזרחית, אשת חינוך, בשנות החמישים לחייה, והכי גרוע- היא עומדת בראש ועד עובדים - הגוף שאין לומר את שמו בחדר מלא כלכלנים. וכאילו שלא די בכל תנאי הפתיחה האיומים האלו ממילא - הגברת בן דוד בעלת קול, חזק, ברור ועמדה נחרצת- מנפצת בלי שביב של התנצלות כל תפקיד שהחברה מלבישה עליה, כל ציפייה הגיונית ממי שאמורה מקסימום להדליק משואה על הקרבה שלמה ומלאה לתפארת מדינת ישראל.
זה לא במקרה שהיא נדרשת פעם אחר פעם, במהלך הראיון שערכו לה קרן מרציאנו ויונית לוי,: "כנסי מתחת לאלונקה! איפה הערבות ההדדית?!" בהתעלמות מוחלטת מהעובדה שלא מדובר כאן באחות רחמניה או מתנדבת מסורה אלא באשת קריירה שמייצגת את כל הנשים והגברים האמונים על חינוך ילדי וילדות ישראל. רק חסר היה שיוסיפו דחיפת מרפק קלה לצלעות ויפצירו בה "נו, עשי ג'סטה".
את הדיסונס מיישבים באותו אופן תמיד- שיח נכלולי ומיותר על הצורה. הסגנון. הרשת כצפוי נשטפה בתגובות המכילות את כל המילים שאנחנו מכירות לתיאור האשה המזרחית שלא משתפת פעולה עם תפקיד האסקופה הנדרסת: בהמה, וולגרית, ערסית וגסה. דור מאיר מועלם קרא לראיון עימה "מופע בלהות", דוד רוזנטל כתב עליה ש"היא כוחנית, לא נותנת לצד השני לדבר, עקשנית ומעוררת צונאמי של אנטגוניזם" ורם כהן, מנהל התיכונט, פשוט נפל לקלישאה המיידית והשחוקה "זה היה שיח של שוק".
למעשה אין בכך כלום. התוכן והצורה חד הם. החוליה החלשה דורשת את זכויותיה בלי להתנצל. להיכנס מתחת לאלונקה? בן דוד נמצאת עם מי שהיא מייצגת מתחת לאלונקה כבר שנים רבות. היא לא מוכנה שיוסיפו על האלונקה הזו אפילו לא עוד גרם, ואת המופע הזה אף אחד לא רוצה לראות. תנו לנו מוכר פלאפל שבור ובוכה, נחבק אותו חזק וראש ממשלת ישראל כבר ידאג להרים לו טלפון מחזק (במקום מענק סיוע כמובן) לקול צהלות ההמון.
הכותבת היא יו"ר הרשימה התלאביבית