כשד"ר מיכל רום הייתה ילדה, שם המשפחה שלה היה הפרט המזהה הכי חשוב שלה, "אף פעם לא הייתי המיכל היחידה בסביבה" היא מספרת, "תמיד הייתי מיכלרום או פשוט רום, המחשבה שיום אחד אתבקש להחליף אותו, רק בגלל שאתחתן ממש הטרידה אותי. כשהתחתנתי חיפשתי תשובות אבל כולם אמרו לי 'זה כולה שם מה את עושה עניין?' בסופו של דבר החלטנו להמציא שם משפחה שמבוסס על השם שלי והשם שלו ביחד. אבל ברגע האמת, כשהייתי במשרד הפנים, הסתכלתי על הדף והאישה עם השם הזה נראתה לי זרה. ונשארתי עם השם שלי".
אבל הדילמה הזו לא עזבה את מיכל: "כולם סביבי התחתנו והיו הרבה שאלות על שמלות, קייטרינג, אולם וכן או לא רבנות, וחתונה אזרחית או לא, אבל רק על הנושא של השם לא דיברו". היא החליטה לבדוק לעומק את נושא השמות בישראל ואת הדוקטורט שלה בחוג למגדר הקדישה לחקר סוגיית שינוי או שימור שם המשפחה בישראל. מתוך המחקר הזה נולד הספר "אז איך קוראים לך עכשיו?", שנמצא בימים אלה בעיצומו של גיוס המונים, ומציע לנו לקרוא לבחון מחדש את המוסכמות החברתיות סביב שמות המשפחה.
"לא רק נשים נדרסות, אלא תרבויות שלמות"
"היה לי חשוב להבין את הדילמה של נשים ואת המשמעויות של הבחירה שלהן לגבי שם" היא ממשיכה, "אבל ככל שהתעמקתי הבנתי כמה דברים. דבר ראשון שלא בהכרח יש בחירה בעניין הזה, והדבר השני הוא שיש עוד המון שיטות אחרות בעולם לגבי שם המשפחה. בדרום אמריקה, לדוגמה, נהוגה שיטה של שני שמות פרטיים ושני שמות משפחה כאשר בנישואין לוקחים אחד מכל צד ואף אחד לא אומר לך שתחסכי לפסיכולוג כי הילדים יהיו מסכנים עם שם ארוך. במזרח אירופה יש מקומות שבהם שם המשפחה הוא שם קצת אחר לבן, לבת, לאמא ולאבא, ומסמן בעצם את המקום שלך במשפחה הגרעינית. באתיופיה נהוגה שיטת שמות אחרת לחלוטין גם לגבי השם הפרטי וגם לגבי שם המשפחה, וכמובן שגם בארצות האיסלאם שם נהוג ששם המשפחה הוא כינוי שייכות שמגדיר מי אבא של מי ומי אמא של מי. מה שקרה בכור ההיתוך הישראלי, זה שהגיעו אנשים עם מנהגים שונים של שמות, וכולם הוכפפו לחוק שנולד משיטת המשפט האנגלית, בהמשך למנדט הבריטי ששלט כאן לפני קום המדינה. כך הוגדר שששם המשפחה הוא השם של הגבר. אבל בפועל לא רק נשים נדרסות תחתיו, אלא תרבויות שלמות".
למה כל כך חשוב לך להוציא את זה כספר?
"גיליתי שהשטח מאוד מאוד צמא למידע הזה. אין חומר על זה ואנשים רוצים ללמוד ולשמוע מה האופציות שיש להם כי אנשים מתלבטים מה לעשות. להחלטה אם לשמור או לשנות יש הרבה מאד השלכות ומשמעויות, גם ברמה היומיומית, וגם ברמה עמוקה יותר כי בסופו של דבר, מדובר בזהות שלנו, במי שאנחנו ולפעמים גם בילדינו ובהורינו. מבחוץ נראה שזה לא אמור להיות עניין מסובך במיוחד, אבל בפועל, כשמגיע הרגע הזה, מתברר לנשים רבות, וגם לחלק מהגברים, שזה יותר מורכב ממה שנדמה לנו. מטרת הספר, בין השאר, היא לעזור להתמודד עם המורכבות הזו, ולתת כלים וידע אל מול מגוון האפשרויות שעומדות בפנינו כיום. לצערי הוצאות הספרים בארץ חושבות שזה לא מסחרי וכלכלי ולכן ההאד-סטארט".
לא לנשים בלבד
לכאורה, שאלת שם המשפחה נוגעת בעיקר לנשים, אבל בפועל יותר ויותר גברים מבינים שהשאלה הזאת נוגעת גם אליהם. "לא הגיוני שרק הם יישארו עם השם שלהם כאילו שום דבר לא השתנה, בעוד האישה שאיתם תחליף את השם בשבילם" היא אומרת, "יש גם כאלה שאפילו מרגישים לא בנוח עם זה שהילדים מקבלים רק שם של אחד ההורים, בעוד שם משפחתו של ההורה השני נמחק. כלומר, נמחקת. הגיע הזמן ששם המשפחה אחרי הנישואים יפסיק להיות בעיה של נשים בלבד".
לקמפיין מימון ההמונים של הספר "אז איך קוראים לך עכשיו?"