שקד שילה ומיטל מימון בסך הכל רצו לטבול במעיין ביום שישי בבוקר בסמוך לירושלים. הן לא שיערו בנפשן שהפיקניק התמים שלהן יהפוך לתקיפה אלימה במהלכה יושלכו עליהן אבנים ויושחת רכושן רק כי לכמה גברים שעברו במקום לא התאים שנשים תטבולנה במעיין.

כך הן סיפרו בקבוצת "ירושלמים וירושלמיות" בפייסבוק:

"אז חשקה נפשנו לסיים את השבוע המתיש בטבילה במעיין. לגיטימי. נורמלי. גם לבנות זה קורה. כבר כשהגענו, היו שני בחורים שביקשו שנלך כדי שהם ייכנסו לטבול. לא חשבתי על מושגים מפוצצים כמו הדרת נשים. אני מאמינה בזה שחשוב לכבד אנשים גם כשזה פחות נוח וזה הפלורליזם האמיתי. באמת הייתי הולכת. רק מה? הם ביקשו ממש מגעיל. כאילו אנחנו חייבות להם משהו. "ברור שמעיין ביום שישי זה של הגברים" אחד מהם אמר. רצו שם גם כמה מילים לא הכי יפות שמביעות את דעתו המקצועית והאישית עלינו. בסוף הייתה שם בחורה נחמדה יותר מאיתנו, כנראה, והיא הציעה שכולנו, כל חמש הבנות שהיו שם, נסתובב. בסדר, הסכמנו. אחד נכנס והשני החמיץ פנים, אבל זו כבר הבעיה שלו.

אחר כך הגיעו עוד. הם שוב ביקשו שנלך. לא רצינו לעשות דווקא. סבבה, נכין לנו ארוחת בוקר נחמדה ומפנקת, ניתן להם את הזמן שלהם, אחר כך נחזור למים. הלכנו, אכלנו, היה טעים. אחרי חצי שעה נהיה לנו קצת חם והתחשק לנו לחזור שוב למים. הבנתי שאין מה לדבר על לבקש מהם- הגברים הטובלים שם הלכו והתרבו ואלה שסיימו כבר נשארו לשתות בירה ולטבול רגלים במים ולשכשך ולדפוק לנו פרצופים של תישארו בבית ותכינו שבת. הם גם זרקו הערות נחמדות על עצם הנוכחות שלנו באיזור. כן אציין שאחד מהם, שלא ביקש אלא דרש מאיתנו קפה כאילו אנחנו חייבות לו משהו כנשים, הציע באבירות בתמורה לבקש מיתר הטובלים לתת לנו חמש דקות של חסד במים. זה אולי נשמע נחמד, אבל לא היה מה להתבלבל באינטונציה הסקסיסטית והרכושנית. תודה, גבר, אנחנו מסתדרות לבד"

"אז פשוט נכנסנו למים" היא ממשיכה, "באופן אוטומטי רצו שם כמה קללות לא הכי נעימות ואנשים שקמו והלכו. זכותם. היינו במים אולי חמש דקות כשזרקו עלינו שמיכת אדום-לבן-משבצות שהייתה לי מוכרת מאוד- שמיכת הפיקניק שלנו, זו שכל הדברים הפתוחים והאוכל שלנו היו עליה. כשניסיתי להבין מה השמיכה עושה בתוך המים, הם גם זרקו עלינו כמה אבנים. מילים כמו הגיהינום ועוכרות ישראל נזרקו לחלל האוויר כאילו מינימום המלאכים מיכאל וגבריאל, סגניו של אלוהים, עומדים כאן לפניי.

מי שמכיר אותי יודע שאני לא אוהבת להיכנס למריבות ועימותים עד כמה שאפשר. אף פעם לא תתפסו אותי בהפגנה וכאלה. אבל זה היה קצת יותר מידי. זה היה משפיל ואלים ובריוני. כי נכנסנו לחמש דקות למים. בניגוד לחברים הצדיקים שלנו, אפילו נכנסנו עם בגדים (לרגע השתעשענו במחשבה מה היה קורה אם בת הייתה מבקשת מהם לצאת מהמעיין כי היא רוצה לטבול).

בהתחלה כל הבנים שהיו שם נתנו להם להשפיל אותנו ושתקו. אבל אז הגיעו, כמה מפתיע, עוד בנים וביקשו מאיתנו לצאת (בשלב הזה היינו במים כשמונה דקות), והסבירו לנו מאוד בנחמדות שכל השבוע בכיף, באהבה, אבל בימי שישי זה מעיין של בנים. הסברתי להם גם מאוד בנחמדות שיום שישי זה גם היום החופשי שלנו ואנחנו שומרות שבת, ושעדיין, אם לא הקבוצת בריונים שם, היינו יוצאות. בשלב הזה כמה בנים יצאו להגנתנו, חשוב לומר, ואמרו שאחדות עם ישראל ואהבת ישראל חשובה יותר.

עברו עוד שתי דקות: עשר דקות בתוך המים. הגיע איש מבוגר וביקש שנצא. אמרנו לו שכבר יצאנו להרבה זמן, וכמה דקות ונצא. הוא לא היה מוכן לשמוע, ואחרי שצרח עלינו ממיטב הקללות שאלוהים והשטן לא היו יכולים לחשוב עליהם בייחד, הבן אדם המבוגר הזה שהאשים אותנו בהפקרות וחוסר צניעות, התפשט מולנו ונכנס למים, עירום וערווה.

איפושהו שם כבר נמאס לנו והלכנו. בדרך החוצה ראינו את כל האוכל שלנו הפוך באבק ושאריות של לאבנה, יחד עם תמצית של פירות וספרי שירה. למשפחות שהתקרבו למקום המלצנו מאוד לא להגיע, היו שם ילדות קטנות שאולי עוד קצת תמימות נשארה בהן.

אז יש כאן הרבה מילים גדולות ומפוצצות. הדרת נשים, אלימות, בריונות, השפלה. אבל בתכלס מפריע לי יותר מהכל שמשתמשים באלוהים, אותו אלוהים שאני מאמינה בו ואוהבת אותו בכל ליבי, כדי ליצור שיח כזה אלים ופוגעני. אתם רוצים לטבול? לכו למקווה. פסטורלי לכם לטבול במעיין? בואו בשעות מוקדמות שאין אף אחד. קריטי לכם שזה יהיה בשישי בצהרים? נהדר, המרחב הזה הוא ציבורי ומשותף, יש דרך לבקש ויש דרך להתחשב, וכשאתה מבקש משהו אתה צריך גם לתת. לא מתאים לך? לך לחוף נודיסטי או לכל מקום שליבך יחפוץ.

צפו בראיון המלא מתוך "חדשות הבוקר עם ניב רסקין"