שלשום בערב שמעתי פתאום שני פיצוצים. תוך פחות מ-15 שניות התחלתי לשמוע סירנות. יצאתי למרפסת וראיתי עשרות אנשים רצים בהיסטריה מכיוון הכיכר המרכזית של נתניה לעבר הרחוב שבו אני גרה. הייתי בטוחה שמדובר בפיגוע. פיצוץ נוסף נשמע וחזרתי בבהלה פנימה. מה שחשבתי שהיה קולות של פיגוע היו בעצם רימוני הלם. מאות אנשים הופיעו פתאום וקריאות לאלימות נשמעו מכל עבר: "נשרוף את המקום" ו"מוות לערבים" התבלטו מעל כולן.
נתניה, למי שלא מכיר, היא לא עיר מעורבת כמו יפו או לוד שאפשר להבין בהן לפחות את המתיחות בין התושבים, אלא עיר קולטת עלייה. מלבד ישראלים מכל העדות, יש בה אוכלוסייה גדולה של רוסים, אתיופים וותיקי העיר (נו, משפחות פשע). כלומר, אין בכלל סיבה שנתניה תתסיס את עצמה ותכניס את עצמה למפגן האלימות הזה מיוזמתה. אבל כאלה אנחנו לפעמים, מישהו אומר "יש מכות" ונתניה מתייצבת ראשונה.
אני מאוהבת לגמרי בעיר שלי, היא מדהימה ביופיה ובאנשים שמרכיבים אותה, אבל מה שקרה שלשום לא היה צריך לקרות. מי שיודעת את זה בעצמה היא ראשת העיר, מרים פיירברג. תוך דקות היא הגיעה למוקד האירוע כשהיא בניידת משטרה עם הרמקול ביד. בנתניה כולם יודעים מי הבוס. במקום לנסות לשלוח מאות אנשים משולהבים הביתה ולהיתקל בהתנגדות, פיירברג ניסתה לשנות את כיוון הרוח. "שירו איתי - עם ישראל חי, עם ישראל חי!", היא שרה כדי להחליף סיסמה שלילית אחת בחיובית אחרת, וכולם מיד הצטרפו אליה.
כשאנשים בכל זאת אמרו לה "אל תדאגי מרים, אנחנו רק כאן כדי לנקות את הרחובות", ברמיזה אלימה דוחה, היא הגיבה כמו הורה ואמרה בחצי סחבקיות "לא צריך לנקות שום דבר, רוצה לנקות? אני אביא לך מטאטא ונטאטא ביחד". כשהמפגינים עדיין המשיכו להתעקש שצריך "לנקות", היא ענתה כבר בתקיפות "תפסיקו!" וסימנה עם היד שדי.
האם היה צריך גינוי חריף יותר למה שקרה אתמול? כן, חד משמעית. יש לי בחילה רק מלחשוב איך זה מרגיש להיות כל כך לא רצוי בבית שלך עד כדי קריאות להרוג אותך. אבל פיירברג ידעה שהיא לא תוכל לחנך מאות אנשים תוך דקה בלילה אחד. היא ידעה לתקשר את השפה שברחוב. היא לא נכנסה להיסטריה, לא התחבאה מאחורי דובר או איש יח"צ, לא הכינה ניירות עם דף מסרים, לא הגיעה לאולפני החדשות - היא באה בדיוק כמו שהיא, הכי מהר שאפשר, לאחת הסיטואציות הכי נפיצות שיש - ותוך דקות היא שינתה את האווירה והרגיעה את הרוחות. מי יודע אם לא היה מתרחש לינץ' נוסף בארץ אם לא ניהול המשבר המיידי הזה.
ואני לא יודעת אם זה קשור או לא (רק שברור שכן), אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שראש העיר היחיד שהצליח להשתלט על המהומות במגרש הביתי שלו, זו אישה. אישה שהשר לביטחון פנים, ראש הממשלה, פרשנים מדיניים ולא מעט קודקודים אחרים יכולים ללמוד ממנה דבר או שניים על מנהיגות.
וכן, אני יודעת, מי חשב שיגיע היום בו אנשים יצטרכו ללמוד איך להתנהג מנתניה.
