ב-28 במרץ עלה הפרק הרביעי בסדרה הדוקומנטרית "צל של אמת – מי רצח את תאיר ראדה". שני הפרקים הראשונים בסדרה, ששודרה בערוץ 8 של hot, הראו את החורים בתיק של רומן זדורוב; הפרק השלישי עסק בהשערה העממית שהחברות של תאיר רצחו אותה, והפריך אותה; הפרק הרביעי ניסה לענות סוף סוף על שאלת המיליון דולר: אם זה לא זדורוב, מי זה?
זה היה פרק דוקו-אימה עשוי היטב, שסיפר סיפור מסעיר ומצמרר, שלא נראה כמוהו בישראל: א"ח, צעיר מצפון הארץ, סיפר בפנים מוחשכים ובזהות חסויה שחברתו לשעבר, התוודתה בפניו על רצח תאיר ראדה. היא עשתה את זה מתוך טירוף, לדבריו, מימוש של פנטזיית ילדות עתיקה שהיתה לה: להיכנס לתוך גוף של אדם אחר, להתעטף באיברים פנימיים ולשכשך בבריכה של דם. היא רצחה במצוותם של קולות ששמעה בראשה, קולותיה של זאבה ששמה "טחב". יוצריה של הסדרה, יותם גנדלמן, מיקה תימור וארי פינס, בחרו לחשוף את ראשי התיבות האמיתיים של אותה אישה – א"ק.
"מה שהם עשו הרס לי את החיים פעם נוספת", היא אומרת היום בראיון נרחב במטרה לנקות את שמה. "דקה אחרי שהסדרה עלתה כבר היו לי מיליון עוקבים באינסטגרם ומיליון הודעות בפייסבוק. פרסמו בטוקבקים את השם שלי ואפשר היה למצוא את זה בגוגל. יוצרי הסדרה יכלו לצפות שדברים כאלה יקרו. הם אנשי תקשורת והם יודעים שזו מדינה קטנה וכולם מגיעים לכולם. נכון שהם יצאו אחר כך בהצהרות כמו 'תעזבו אותה' ו'היא לוקה בנפשה, שלא תתאבד'. אבל זה מס שפתיים. הם נתנו לאנשים לסקול אותי בכיכר העיר שהם בנו בשבילי".
הסיפור הקשה של א"ק וטחב היה לשיחת היום, אבל א"ק לא דיברה. היא לא הסכימה להשתתף בסדרה – שם נשמע קולה רק בסוף, בשיחה שהוקלטה בלי ידיעתה – ולאחריה נתנה כמה ראיונות קצרים, שלא הצליחו לנקות את השם שלה.
"מציגים אותי שם כסיפור מאד מסתורי ואפל. משהו אקזוטי ומציצני – לצלול לתוך חקירות שהייתי בהן בחולשתי, לנבור בעבר שלי ובחומרים חסויים ולהאשים אותי ברצח על פי שמועה. הם עשו אותי רוצחת בפני עם ישראל בשביל הרייטינג שלהם, כי זה משהו אקזוטי וחולי נפש וכל זה. אני חיה מאז בכלוב כזה שהכניסו אותי אליו בכוח" (תגובתם של יוצרי הסדרה בסוף הכתבה).
עכשיו א"ק יוצאת למלחמה. לאחרונה פנתה באמצעות באי כוחה עו"ד עמית חדד ועו"ד נועה מילשטיין מ"י. ווינרוט ושות'" למשנה לפרקליט המדינה, עו"ד אלי אברבנאל, בבקשה להורות לרשויות החקירה להשוות פעם נוספת את הדי-אן-איי שלה ואת טביעות האצבעות שלה לכל הממצאים הפורנזיים שנמצאו בזירת הרצח. "החלטתי שהגיע הזמן לשים קץ לסיפור הזה. אנשים אומרים שהחומר שלי הושווה רק למקומות מסוימים בגוף של תאיר. אני רוצה שישוו ויבדקו שוב את הכול ויציגו לציבור את האמת – שלא הייתי שם בזירה, ובוודאי שלא רצחתי אף אחד. מי שאמר שכן, משקר עד העצם".
את חושבת שזה יביא קץ לחשדות כלפייך?
"זה יוכיח שאין לי קשר לעניין. אני יודעת שהשם שלי נקי, אבל הציבור לא משוכנע ולא עוזבים אותי. אני רוצה שההתעללות תפסיק. תחזירו לי את החיים שלי בבקשה".
"הייתי הולכת שעות בראש שלי ונעלמת"
א"ק נולדה באודסה בשנת 1983, בת שנייה להורים אמנים. כשהייתה בת שלוש אביה נמצא תלוי ביער, כשגופו חבול. "עלתה השערה שסבא שלי היה בין אלו שגרמו למותו, כי היו ביניהם סכסוכים. סבא שלי היה אדם קשה מאוד. איש צבא שעשה שקנה לו המון אויבים במהלך השנים. היו לו הרבה בעיות פיזיות, כי הוא השתתף בניסויים גרעיניים וגם קיבל סרטן. אבל אני לא חושבת שהוא הרוצח, וזה גם מעולם לא הוכח".
זמן קצר אחרי מותו של האב, נרצח גם הסבא. "הוא נבגד על ידי בעלי ברית ונפל חשד על עמיתיו. עלה גם חשד שאמא שלי הייתה מעורבת והיא הייתה שנה וחצי בכלא בחקירות. בתום שנה וחצי שחררו אותה והוכח שאין לה שום קשר למוות של סבא שלי".
בסדרה א"ח מספר שסבא שלך הסתובב איתך בשדה קרב והכניס אותך לתוך גופה של חיה. זה סיפור אמיתי?
"זה זיכרון עמום שאני חושבת שדמיינתי. סיפרתי עליו לא"ח, אבל זה יותר סוג של הזיה. שאלתי את אמא שלי לגבי זה והיא אמרה שזה לא נכון, ושאין מצב שסבא היה לוקח אותי לבד לשום מקום כי היא לא השאירה אותי לבד אף פעם. יש לנו היסטוריה מסובכת במשפחה, זה נכון. אז עשו מזה טלנובלה כי ברור שזה מעניין לספר סיפורים על שדות קרב מדממים ואפלים, בעיקר כשזה משהו שאי אפשר לאמת בשום צורה. עוד השפלה מבית היוצר של 'צל של אמת'".
בגיל חמש, אומרת א"ק, היא אובחנה כאוטיסטית. "בברית המועצות חשבו שאשאר שנה נוספת בגן ולא אעלה כיתה, כי חייתי בעולם אחר לגמרי ולא תקשרתי חברתית.
ב-1990, כשהייתה בת שבע, עלתה המשפחה לארץ. "כשהגענו לארץ הלכתי לבית ספר אבל לא הסתדרתי. הראש שלי כל הזמן נדד ורצה טבע. הייתי יוצאת לטייל בראש ואז הייתי הולכת לטייל פיזית ונעלמת. אחותי הייתה אחראית ללכת איתי יד ביד הביתה, כי אחרת לא הייתי מוצאת את הדרך והיו מחפשים אותי שעות. אמא שלי לקחה אותי לאבחון ואבחנו שאני על הספקטרום האוטיסטי. אמרו שאני ילדה שחיה בעולם הפנימי שלי והתגובות שלי איטיות. אמא שלי אמרה שכשאמרו לה את זה היא שמחה שיש לה ילדה מיוחדת".
איזה טיפולים קיבלת?
"לא טיפלו בי נקודתית, אבל המורים התייחסו אליי יותר בסבלנות וזה קצת הקל. קיבלתי אישור לצאת מהשיעורים החוצה כשאני לא יכולה לשבת בכיתה".
בתור נערה א"ק נשלחה לפנימייה, אבל לאחר שלושה חודשים שינתה את דעתה, חזרה לביתה בקצרין והתחילה ללמוד ב"נופי גולן". "לא באתי לשיעורים. יצאתי החוצה, טיילתי בזוויתן וספגתי טבע". בתיכון למדה בבית הספר לאמנות בתל חי, עד שנשרה סופית בכיתה י"א.
"הוא היה ידיד נפש שלי. ככה לפחות הרגשתי"
ההיכרות של א"ק עם א"ח התחילה כשהיתה בת 19. "הסתובבתי בגשם והתרמתי לילדים, ואבא של א"ח הציע לי להיכנס לחנות שלו ולשתות כוס תה", היא אומרת. "הוא איש נחמד, יש לי מקום חם בלב כלפיו עד היום. ישבנו ודיברנו והוא אמר – 'בואי מחר ותכירי את הבן שלי'. אני לא יודעת למה, אבל למחרת באתי, וא"ח היה שם".
מה את זוכרת מאותו יום?
"הוא היה נערי כזה וחמוד, הלכנו לטייל ודיברנו. הוא אדם שמאוד פשוט לדבר איתו. פתאום מצאתי מישהו שהיתה לי איתו שפה משותפת. עישנו קצת גראס ביחד, צחקנו המון והתרגשתי להיות לידו. באותה תקופה הייתי בדיכאון, הייתי חותכת את עצמי בלי להראות לאף אחד, אבל לו הראיתי. גם אמרתי לו שאני שומעת מחשבות של אנשים. נפתחתי בפניו לגמרי. הוא קיבל את זה ואמר שזה מגניב, הוא לא חשב שאני משוגעת אלא שיש לי מוח מפותח. זה נתן לי בטחון ותחושה שהוא חבר טוב שרואה אותי".
הם התקרבו מהר מאוד. "יצאנו לטיול בטבריה והתחילו יחסי המין בינינו", היא משחזרת. "נורא התאהבתי בו. לאט לאט התחלתי להעביר את הדברים שלי לבית של ההורים שלו וככה עברתי לגור אצלו. ממש התנחלתי. בהתחלה זה לא הוגדר כקשר מחייב כי הוא לא רצה, למרות שאני מאוד רציתי. אחרי תקופה זה כבר הוגדר כזוגיות, והיינו הדוקים כל הזמן. הוא היה גבר שמחבק ונותן המון ביטחון וחום. בלי קשר לסקס שהיה מטורף, הוא היה ידיד נפש שלי. ככה לפחות הרגשתי. לא הרגשתי משוגעת".
מתי הקשר שלכם נעשה אלים?
"הסקס שלנו תמיד היה אלים וברוב המקרים הוא היה טוב. האלימות האמיתית התחילה כשעזבנו את בית הוריו ועברנו לתל אביב. הוא מצא עבודה ואני עבדתי בעיצוב אלבומים. ואז היה יום ארור. הייתי בכיכר בדיזנגוף, פגשתי שם חבורת אנשים, והשתכרתי עד אובדן הכרה. מישהו מהם הביא אותי הביתה ואנס אותי. כשא"ח הגיע הביתה הוא העיר אותי ופוצץ אותי במכות. הוא התייחס לאונס שעברתי כאילו בגדתי בו. מאותו רגע הוא היה אלים. בדיוק במקום שבו הייתי זקוקה לתמיכה מבן הזוג ספגתי את את היחס הכי קשה".
נשארתם ביחד.
"כן. לא הפסקתי להתנצל בפניו על המקרה הזה. כמו אישה מוכה התנצלתי על האונס שלי. היו עוד המון מקרים של מכות, אבל כל פעם הוא התנצל והשלמנו. הייתי מכורה אליו כל כך ולא חשבתי אפילו לעזוב. הוא היה אומר לי שאני זונה ורעה ואני האמנתי לו והתנצלתי".
הוא אמר שגם את היית אלימה כלפיו.
"נכון, בשלב מסוים גם אני התחלתי. הייתי נושכת אותו חזק כל פעם ומחזירה לו. וזה נכון שהייתה אלימות גם בסקס, אבל באחת הפעמים זה היה אונס מובהק שהוא אפילו הודה בו. וכדי להתמודד עם זה קם לי יער בראש. שם פגשתי שם את טחב".
"לכל אחד יש מקום ששומר עליו בראש. לי היה את טחב"
טחב, אותה שדה יציר דמיונה של א"ק, קיבלה מעמד של סלב מקומי לאחר "צל של אמת". טורים נכתבו עליה, דפים בפייסבוק נפתחו בשמה, ושי ודרור אפילו "אירחו" אותה בתוכנית שלהם, כאשר נשמע קול מעוות שאומר "אני אטרוף אותך, אני בתוך הבטן של א"ק". "טוב, זה ספציפית היה מערכון די משעשע. צחקתי בקול", אומרת א"ק. "הבעיה היא שאנשים התחילו להכפיש אותי ולטפח את הסטיגמות נגד אנשים כמוני. לא הבנתי למה צוחקים על המצוקה שלי".
מתי טחב הופיעה? למה קוראים לה ככה?
"טחב הופיעה אחרי האונס בדיזנגוף והמכות של א"ח. הייתי צריכה מקום בראש לנדוד אליו. לכל אחד יש מקום ששומר עליו בראש. יש אנשים שמדמיינים מדבר או ים, ואני בניתי לי יער בראש והייתי עם טחב".
מי היתה טחב?
"טחב הגנה עליי. היא הייתה יושבת לידי וזה נתן לי נחמה. הרגשתי יותר חזקה וגדולה לידה. לפעמים היא גם הייתה קטנה וכסופה ונוצצת. קראו לה טחב כי היה לה ריח של טחב וגם היה עליה טחב. היא היתה טובה והגנה עליי, אבל היא גם השפיעה עליי לרעה".
איך?
"היא גרמה לי לצעוק ולצרוח. בתקופה שבה התחלתי לשמוע קולות היא הייתה בתוכי, והייתי דופקת את הראש בקיר כדי להוציא את הכול מהראש, ולפעמים נועלת את עצמי באמבטיה. זה הפעיל המון לחץ על א"ח והיה איזה שלב שהוא פשוט קרס מהעומס והלחץ של הסיטואציה. בסוף ניסיתי להתאבד".
למה ניסית להתאבד?
"כי הנוכחות שלה הייתה בלתי נסבלת. הייתי בדיכאון נוראי. א"ח החליט שמספיק לו ועוברים לקצרין".
בני הזוג חזרו לקצרין, העיר בה גדלו, אבל מצבה הנפשי של א"ק לא השתפר. "בקצרין ניסיתי להתאבד פעמיים: פעם אחת אכלתי הרדוף נחלים ופעם אחת בלעתי תרופות. כשבלעתי תרופות הודעתי לא"ח והוא מיד בא ועזר לי. מהצמח לא קרה הרבה כי למזלי לא אכלתי מספיק, אבל הקאתי סוף שבוע שלם, והוא טיפל בי".
למה לא הלכת לטיפול?
"רציתי. ביקשתי מא"ח שיתקשר לפסיכיאטר שלו משלוותה ויגיד לו שאני שומעת קולות ושאני חושבת שאני משתגעת. ביקשתי עזרה כל הזמן, אבל הוא לא רצה שאלך. הוא אמר שאם אלך לטיפול יאשפזו אותי וניפרד, אז עדיף שהוא יעזור לי. הוא הקשיב לי והיה סוג של מטפל. אני חושבת שככה הוא ניצל את הדברים לטובתו בסיפור שהוא המציא. כשעבר לו במוח רעיון של להפליל אותי היה לו המון חומרים נגדי".
"הוא אמר בפירוש, 'אני אהרוס לך את החיים ואת לא תהיי מאושרת אף פעם'"
בפברואר 2012 נפרדו א"ק וא"ח. "השנה האחרונה שלי איתו הייתה שנה שלמה של אומללות בלתי נגמרת", היא מספרת. "הוא לא עבד ורק אני פרנסתי את שנינו והיה לי קשה. הגעתי למצב שאני מתעוררת בבוקר ובוכה. הפסקתי לאהוב אותו. הוא היה עוקב אחריי באובססיביות, ונכנס לי לפייסבוק כל הזמן. אבל גם אז לא עזבתי. החלטתי שאני עוזבת כשהתחיל לי רומן קטן עם איזה אמן. הבנתי שאם יש לי רגש למישהו אחר, אז זה באמת נגמר בינינו ואני צריכה ללכת כי אני גמורה".
איך נפרדת ממנו?
"אמרתי לו בהתחלה מאוד בעדינות שאני עוזבת. הסברתי לו שאני אדם חולה ושהוא לא רוצה להיתקע איתי".
ואיך הוא הגיב?
"הוא מיד התחיל לעשות כל מה שהוא יכול כדי שלא אעזוב. פתאום הוא מצא עבודה, השקיע בעצמו והציע לי נישואים ושנעשה ילדים. קודם לכן הוא ממש לא היה מוכן להתחתן אבל פתאום הוא אמר 'מה שאת רוצה תקבלי, רק תישארי איתי'. הוא הביא לי פרחים וכתב לי שיר אבל כבר לא יכולתי יותר. האהבה נגמרה. לא רציתי להתחתן. רציתי ללכת. אז אמרתי לא. מצאתי דירה עם שותפה בת"א והתחלתי תהליך של ויזה לארה"ב כי רציתי לבקר את אחותי. ואז הוא התחיל לאיים".
מה הוא איים?
"הוא אמר שאם אני אעזוב אותו הוא יגיד ש'היה קטע עם רצח'. הוא אמר שבזמן הרצח של תאיר ראדה גרנו בקצרין, ושטחב היא הוכחה. הוא אמר, 'אני יכול להפיל עלייך תיק'".
מה עשית?
"זה נשמע הזוי, לא חשבתי שהוא באמת יעשה את זה. זה לא קשור אליי, לא עשיתי כזה דבר, למה שמישהו בכלל יקשיב לו? אבל הוא מסוגל לכל. הוא אמר בפירוש, 'אני אהרוס לך את החיים ואת לא תהיי מאושרת אף פעם'".
לא ניסית לעצור אותו?
"לא. כיוון שלא רצחתי אף אחד, מן הסתם לא פחדתי. מה יש לו להגיד בדיוק? אין שום הוכחות. לא לקחתי את האיום ברצינות ואמרתי שעדיין אני הולכת. כשהוא ראה שלא שמתי עליו הוא פרסם תמונות עירום שלי ברשת".
א"ח מימש את האיום שלו. באפריל 2012 א"ק נעצרה. "אמרו לי להתארגן תוך כמה דקות ולבוא איתם", היא נזכרת. "לא נלחצתי מדי אלא חטפתי עצבים, אבל הנחתי שבגלל שאין בסיפור הזה שום דבר, בטח תוך כמה שעות אני בבית".
מה היה בחקירות?
"מה לא היה. שאלו אותי על כל פרט ופרט בחיים שלי. גם האינטימיים ביותר. דיברתי על האונס של א"ח ועל התמונות שהוא פרסם. הראו לי תמונות ערום וסקס שלי שא"ח צילם והפיץ ושאלו אותי על כל אחת מהן. זו הייתה אחת הסיטואציות הכי משפילות שיש. היה גם שלב שהכניסו לי מישהי שאני חושבת שהיא מדובבת לחדר".
א.ח אומר שביום הרצח התקשרת בצהריים ורמזת לו על הרצח. ובאותו הערב הראית לו סכין ובגדים מגואלים בדם. את זוכרת איפה היית באותו יום, או מה אמרת לו באותה שיחה?
"עבדתי באותה תקופה במסעדה. אם לא הייתי שם, הייתי בבית. התקשרתי אליו כל הזמן כי הוא היה בן הזוג שלי. לפעמים להגיד משהו ספציפי ולפעמים כדי לשאול מה שלומו. עשו איכון אם אני זוכרת נכון, וגילו שאכן התקשרתי אליו גם באותו היום. לא היה בזה שום דבר לא רגיל. אני לא יכולה להיזכר מה אמרתי לו, אבל בוודאי לא רמזתי על שום רצח בשום צורה".
מתי שמעת על הרצח?
"שוב, לא יכולה להגיד בדיוק את הרגע שבו שמעתי. היה לנו בית שחברים קפצו כמעט כל ערב לשתות ולשבת איתנו. אז כולם דיברו על זה. לא יודעת אם שמעתי מאנשים שבאו, או שמעתי בחדשות לפני שהם הגיעו. אבל כל קצרין דיברה על זה. כששאלו אותי בחקירות איפה הייתי ומה עשיתי, ניסיתי לזכור וזה בגדול מה שאני זוכרת מהתקופה".
אז לא הראית לו בגדים ופאה וסכין עם דם? את כל זה הוא המציא?
"לא הראיתי לו שום דברים שמגואלים בדם, ולא סיפרתי לו שרצחתי אף אחד. אולי דיברתי על הקנאה שלי בגלל טחב שאהבה דם. אבל בוודאי לא אני רצחתי את תאיר ז"ל. הכול זו המצאה אחת גדולה ומעבר לזה באמת שלא היה לו יותר מה לומר. אין שום בעיה להמציא דברים שיביאו חשד, כשאתה יודע שאף פעם לא יימצאו. הוא אמר לי שזה מה שיאמר להם. הוא גם אמר במשטרה שהחבאתי הכול בעליית הגג של אימא שלי ואז זרקתי לפח. אז הגיעה משטרה וחיפשה לנו בבית ובעליית גג ולא מצאו כלום. כי אין מה למצוא. יכולים לסובב את זה איך שיירצו, ולנסות לעקם כל מה שעשיתי או אמרתי בחיים, אבל לא יצליחו לקחת את האמת הזאת ממני. לא רצחתי אף אחד".
בחדשות 2 שודר השבוע חלק מהעימות ביניכם. שמעו אותך שם אומרת שאת בן אדם מיוחד שיכול לקלוט מחשבות.
שוב מנסים להכפיש אותי ולקשר אותי לרצח שלא ביצעתי ואמשיך לטעון כך. בעימות ששודר נעשה עיוות. הם ממש ערכו את זה. את החלק בעימות שבו הוא הודה בפה מלא שהוא אנס אותי השמיטו גם באופן מאד נוח. נורא קשה ועצוב לחיות עם תחושה שמנסים להפליל אותי בתקשורת. אבל כששופט או כל חוקר ישווה את העימות האמיתי למה שהראו בכתבה הוא יראה את המגמתיות הפושעת שנעשתה פה נגדי. זה רק מראה איך הם מפחדים מכך שהפרקליטות תוכיח שאין די-אן-איי שלי בזירה או כל ממצא אחר. הם ראו שאני מתחילה להילחם בהאשמות שלהם וירדו לפסים נמוכים מאוד, והם רוצים כנראה שימשיכו לתקוף אותי בציבור. אז הם מדגישים מה שנכון להם. חשבתי שהם הגיעו הכי נמוך אבל מסתבר שעוד אפשר לרדת״. (בחדשות ערוץ 2 בחרו שלא להגיב)
לאחר שבוע של חקירות שוחררה למעצר בית. "זה היה שבוע עם מתקפת זיכרונות קשים. וטחב הייתה כל הזמן נוכחת קרובה וחזקה. ואז כששחררו אותי למעצר בית, היא כבר הייתה באנרגיות מאד קשות. גם ידעתי שהקטע של הויזה ולנסוע לאחותי ירד מהפרק. ופספסתי שבוע של עבודה שאהבתי וידעתי שיפטרו אותי כי לא הודעתי להם איפה אני. צברתי תסכול נוראי והייתי מדוכאת. ההרגשה הייתה שכל החיים נהרסו. ואז קרתה התקיפה".
"בית חולים פסיכיאטרי בארץ יותר גרוע מכלא. ואני נכנסתי לשם לשנתיים וחצי"
זו אחת הטענות הכי קשות נגד א"ק ב"צל של אמת". במאי 2012 היא הפרה את מעצר הבית והלכה למעונות במכללת "אוהלו" בקצרין, שם תקפה בחור שהכירה עם שבר זכוכית של בקבוק. בסדרה שומעים את ש' מספר: "הייתי במתחם המגורים שלי, ואותה בחורה הגיעה בשעת בוקר מוקדמת, אמרה שהחיים שלה נהרסו. היה לה ריח של אלכוהול. היה לה חפץ חשוד ביד. היא הצמידה לי אותו לגרון, והסתבר שזה שבר של זכוכית". הוא הצליח להזעיק עזרה, ואנשים שהיו שם הרחיקו אותה ממנו.
"ש' פגע בי אותה תקופה", אומרת א"ק. "היה לנו סקס טוב והייתי מאוד בעניין שלו, אבל יום אחד אחרי שעשינו סקס הוא פשוט נפרד ממני. דפק וזרק. הפרידה הזו כל כך השפילה אותי. ביום התקיפה קמתי פתאום מהמיטה באקסטזה, בתחושה שטחב חזקה ושלא אכפת לי מכלום. עכשיו כל החיים שלי נהרסו מבחינתי אז פאק איט העולם. ואז הכול השתחרר. לא היה אכפת לי שאני במעצר בית ושזה אסור. לא ראיתי בעיניים. הלכתי למכללה של ש' והבאתי לו פרח. הוא אמר לי שעוקבים אחריי דרך החלונות לראות שאני לא יוצאת מהבית, ושאלך הביתה. אז הלכתי הביתה ושתיתי בירה וציירתי לו ציור, והחלטתי ללכת שוב להביא לו. לקחתי איתי את הבירה ובדרך שברתי את הבקבוק מעצבים והמשכתי עם בקבוק שבור. כשראיתי אותו יושב שם תקפתי אותו עם הבקבוק. אני לא זוכרת מה היה בדיוק, כי לא הייתי בהכרה מלאה, אבל אני זוכרת שהגוף שלי השתולל. ש' תפס אותי והצמיד אותי לעץ וצרח לכולם שיקראו למשטרה. באה המשטרה ואני השתוללתי, נשכתי את השוטר, ולקחו אותי לחקירות בקצרין ולחוות דעת פסיכיאטרית בצפת. בזה נגמרו החקירות. מכאן זה היה רק חוות דעת פסיכיאטריות ועוד בדיקות רפואיות. המשפט נמשך חודש עד שאושפזתי בהוראת אשפוז בבית החולים הפסיכיאטרי "מזרע".
באותו זמן היית מסוכנת לעצמך ולאחרים?
"כן, לגמרי. ניסיתי לתקוף את אחד הסוהרים ודפקתי את הראש בקיר עד שקשרו אותי למיטה. נתנו לי המון תרופות שלא היה לי מושג מהן. בכיתי כל הזמן או שהשתוללתי, ביקשתי להיות לבד לגמרי בלי אף אחד בתא. צחקתי ובכיתי. לא הבנתי מה הולך להיות איתי. זה מצב נוראי. כל פעם שהגיעו גברים לקשור אותי השתוללתי".
בהתחלה נמצאת כשירה לעמוד לדין. אחר כך האבחנה השתנתה.
"אחרי החוות דעת הראשונה, שבה נמצאתי כשירה, השופט אמר שזה דו"ח שסותר את עצמו. כתוב שם שאני מרגישה מלא, אבל לא מרגישה כלום, שאני מתעלמת ומנותקת אבל רוצה שיבינו אותי. המון בלבולים. אז שלחו אותי לעוד דו"ח ב'שער מנשה', שם הייתי ימים שלמים, ובלילה היו לוקחים אותי לישון ב"קישון". החקירה הראשונה הייתה קשה. הפסיכיאטרית אמרה לי שלא אעשה הצגות ואספר כל מה שעובר עליי. סיפרתי על הכול. גם על חקירת הרצח וגם על טחב ועל כל השדים. היא לא באה בקטע נחמד וצבוע. היא אמרה 'אני אבדוק כל דבר שתגידי לי' ולא שיקרתי בכלום. אפילו נתתי לה את המספר של א"ח. ואז הם שלחו אותי עם דו"ח חדש, שקבע שאני לא כשירה. היה משפט נוסף וקבעו אי-כשירות והוראת אשפוז וזהו. הבנתי שבאמת נגמר. לא חשבתי על החיים יותר או על לימודים או עבודה. הבנתי שאני נכנסת לכלא לזמן בלתי מוגבל. ואל תטעי, כלא עדיף לגמרי על בית חולים פסיכיאטרי בארץ. ונכנסתי לשם לשנתיים".
אחרי יותר משנתיים של אשפוז פסיכיאטרי, א"ק שוחררה. "היה מאד קשה עם הקשירות והכליאה. היו פעמים שרציתי למות. אבל אחרי שנתיים וחצי של טיפולים ותרופות כבר הרגשתי מספיק חזקה והמצב השתפר. הם שחררו אותי הביתה. בהתחלה הייתי בסדר, בלי חשקים ובלי כלום. ואז, מישהי סיפרה לי שעושים סדרה על המקרה שלי ורוצים לראיין אותי".
יומיים אחרי שנודע לה על הסדרה, קרה משהו. "חשבתי לתקוף את השכן שלי. אני כבר הייתי בתהליך של לנסות להתגבר על כל מה שקרה, ופתאום הם באים עם הסדרה הזאת, כשאני אחרי אשפוז, עדיין מנסה להתאושש מכל מה שעברתי, ומנסים לכלוא אותי ולהחזיר אותי לשם".
מה עשית?
"דיברתי עם חברה שהייתה מאושפזת איתי פעם. היא נפטרה מאז. אמרתי לה, 'תקשיבי, אני על סף התפרצות ומרגישה שאני הולכת לעשות משהו. תעזרי לי'. היא דיברה עם הפסיכיאטרית שלה. הפסיכיאטרית התקשרה אליי, הסברתי מה קורה והיא מיד הוציאה לי הוראת אשפוז".
א"ק אושפזה שוב, שבועיים אחרי ששוחררה. "שמו אותי שוב במחלקה סגורה ושוב הגבירו לי תרופות. במחלקה אמרתי לרופאה שלי שעומדים לעשות עליי סרט ובהתחלה היא לא האמינה לי. רק כשהראיתי לה את הסמסים ששלחו לי אז היא האמינה. נתנו לי הרבה תרופות וטיפולים עד שהפסקתי להרגיש את טחב. היא פשוט כבר לא כאן. שיתפתי פעולה עם הצוות ועברתי למחלקה פתוחה. ואחרי חצי שנה כבר יצאתי לדיור מוגן והביתה. מאז לא חזרתי להתאשפז".
שקלת להתראיין?
"נפגשתי פעם אחת עם שניים מיוצרי הסדרה, יותם גנדלמן וארי פינס, ועם אותה בחורה שנתנה להם הקלטות שלי. הם היו ממש נחמדים. לא זיהיתי בהם כוונה רעה אבל גם לא האמנתי שהם רוצים להציג את הצד שלי באמת. שלושתם ישבו עליי ממש חזק. אבל לא הסכמתי. לא רציתי להשתתף בהשפלה הזאת ולחוות את כל הלחץ הזה. הרי הסיפור הזה, שמבחינתם הוא לא פתור, לא היה סיפור חדש. הוא כבר פורסם בעבר, אבל לא עשה רעש. בפגישה הם כיבדו את התשובה שלי. אמרו לי 'אם תשני את דעתך, תודיעי' ומאז לא פנו אליי יותר. ניסו לשכנע אותי מאז אנשים אחרים כל הזמן, אבל לא הסכמתי לזה".
בסדרה אומרים שהתוודית על רצח תאיר ז"ל בפני חברתך לחדר באשפוז. משמיעים גם הקלטה של מאי פלג ז"ל, שמצטטת את החברה.
"זה אחד הדברים שהכי קשים לי בסיפור הזה. היינו שותפות לחדר באשפוז. היא הייתה הילדה הכי מתוקה שיש. מוכשרת בטירוף וציירת מדהימה. היא ישר הכירה לי חברות שם וקיבלה אותי. נוצרה לנו שפה משותפת והפכנו לחברות קרובות. היינו מעשנות סיגריות בלילה בשירותים, יושבות ביחד לאכול ומדברות נון סטופ על כל מה שעובר ועבר עלינו. סיפרתי לה על החקירה, על הגבר שתקפתי ועל למה אני מאושפזת. צחקנו על זה לפעמים. אנשים לא מבינים חברויות שקורות באשפוז. יש שם המון כאב והיאחזות אחת בשנייה. נשארנו בקשר הדוק גם אחרי האשפוז. דיברנו המון בטלפון ונפגשנו".
למה את חושבת שמאי פלג ז"ל דיברה נגדך בסדרה?
"אני לא מאמינה שאותה חברה אמרה למאי שאני רצחתי. ייתכן שהיא סיפרה לה את סיפור החקירות ומאי הבינה מזה מה שהבינה. לא הכרתי את מאי. היא אומרת בסדרה שאמרתי שיש לי צפרדע בבטן. זו המצאה. אני לא כועסת על מאי. אולי היא הבינה לא נכון. אי אפשר לדעת מה היה, כי שתיהן לא פה והייתי רוצה שיניחו לשתיהן. ובנוסף, בגלל הסיפור שלי חושפים את הסיפור של מאי ברבים. אני עדיין לא מבינה מה היה דחוף להם לחשוף אותה ואותי ככה. זה פגע בי קשות".
לאחרונה טענה בחורה בשם ס' שהתוודית על רצח תאיר ראדה בפני חברה שלה. את יודעת מי היא ס'?
"יש לי חשד מסוים. אפילו מוצק. אבל האמת? זה לא מעניין אותי מי היא. כי זה לא נכון. המידע שיש לה שקרי".
הקיץ סיימה א"ק שנת לימודים ראשונה. "אני מציירת כל הזמן וזה מה שמעסיק אותי", היא אומרת. "פיזית אני בקשיים. אחרי שנים של תרופות פסיכיאטריות שניתנו לי באשפוז, הגוף שלי ספג מהלומות ונחלש מאוד. אני עוברת סדרה של בדיקות מקיפות, לברר איפה עוד נדפק לי הגוף בשנים שבהן המוח שלי היה מורדם. חוץ מזה אני במעקב פסיכיאטרי ונפגשת עם מדריכה ועובדת סוציאלית כמה פעמים בשבוע. מנסה להתרכז בריפוי ובעשייה שלי למרות הקושי".
מה תרגישי אם זה יחליטו לפתוח את החקירה בעקבות הסדרה?
"חקירה כבר הייתה. אני לא חושבת שאני צריכה לעבור עוד מיליון חקירות, כי עברתי את זה. אבל מה שאנשים טוענים שהזניחו בחקירה, אני אשמח אם יבדקו. שישוו את הממצאים ויוכיחו שאני לא רצחתי את תאיר ראדה ז"ל. אני לא מפחדת מזה. אני מפחדת שלא יוכיחו אף פעם שלא רצחתי איש, והסיוט יימשך. מגיע לי לחיות כמו אדם".
יוצרי "צל של אמת" מסרו בתגובה: "הסדרה "צל של אמת", לא התיימרה לפענח את תעלומת רצח תאיר ראדה ז"ל. לא התיימרנו להצביע על א"ק או על כל אדם אחר כעל הרוצח. הסדרה הציגה זוויות שונות של הפרשה ושל החקירה המשטרתית.
במאי 2012 נחקרה א"ק בחשד לרצח תאיר. חקירה זו לא מוצתה. המעורבות האפשרית של א"ק ברצח לא נבדקה עד תום.
הדברים שפורסמו בסדרה בעניינה של א"ק, מבוססים, בין היתר, על עדות מפורטת שנמסרה על ידי א"ח, בן זוגה לשעבר. לבקשתנו, עבר א"ח בדיקת פוליגרף מקיפה, בה נמצא דובר אמת. עדותו של א"ח נתמכה בעדויות של חברותיה של ענת, בעדויות של חברותיה של תאיר מזמן אמת, בעובדה שא"ק נעצרה בקצרין עם סכין ציד זמן לא רב לפני הרצח ועוד. אלמלא הצגנו את התמונה המלאה בעניין זה, היינו חוטאים לתפקידנו.
לעניין הטענות אודות חברותיה של ענת: מאי פלג וס׳ חלקו את המידע כפי שהן שמעו אותו מענת ביוזמתן המלאה. מאי ביקשה בנחישות להתראיין ושנחשוף את שמה, וס׳ הסכימה לחשוף את התצהיר שהשאירה אצל עו״ד אביגדור פלדמן חודשים רבים לפני שיצאה הסדרה, ומבלי שהיא תדע בכלל על קיומה. אנו לא מצאנו שום סיבה להאמין שהן שיקרו או עיוותו את מה שענת סיפרה להן.
במהלך ההכנות להפקת הסדרה, פנינו לא"ק והצענו לה להתראיין לסדרה ולהציג את עמדתה. ניסינו לשכנע אותה לעשות כך במשך חודשים רבים. לצערנו, היא בחרה שלא לעשות כן. אנו שמחים שהיא מנצלת את הבמה שניתנת לה ועושה זאת כעת. בהקשר זה יצוין כי עשינו כל מאמץ לטשטש ולהסתיר את זהותה של א"ק וכן של כל גורם קשור אליה, לרבות א"ח, על מנת למנוע כל אפשרות לזיהויה.
חשוב להדגיש ולא כמס שפתיים, שאנו מוקיעים כל תגובה מתלהמת ואלימה כנגדה".
א"ח בחר שלא להגיב.