בשבוע האחרון נדמה שהקלות בה הישראלים עושים סנד בוואטסאפ או מעלים פוסט לפייסבוק הפכה כמעט בלתי ניתנת לשליטה. החל מהעדכונים על מצב הנערים החטופים, דרך הקלטת החטיפה ועד היומיים האחרונים בהם אלפים מעלים איומים ודרישות נקם בעמודי פייסבוק ייעודיים. הדברים אינם דומים, אבל אין ספק שמשהו כאן השתנה.
ביום שני האחרון בעוד אמצעי התקשורת מנסים לדווח במעומעם על שאירע ומתנצלים על כך שהם לא יכולים לתת את התמונה המלאה, היה נראה שכולם כבר יודעים על מה מדובר. נמצאו גופות הנערים החטופים. אמנם היה אפשר לקרוא על כך באמצעי התקשורת הזרים, אבל הישראלים עודכנו על כך בעיקר מהודעות הוואטסאפ שהתחילו לזרום. כך היה גם ביום בו נודע על החטיפה, אז נפוצו שמועות שונות ומשונות על המבצע, על החילוץ ומה לא.
בסקר השבוע של mako ומכון המחקר "פאנלס פוליטיקס" בדקנו כמה מהישראלים קיבלו את המידע מראש, כמה שיתפו אותו והאם צריך להעמיד לדין את מפיצי המידע הזה ברשתות החברתיות? מהממצאים עולה כי 71% מהצעירים מגיל 18 עד 29, קיבלו את המידע על מציאת הגופות לפני הפרסום הרשמי, 42% מהם גם קיבלו את הקלטת שיחת החטופים. בכלל האוכלוסייה, 51% קיבלו את המידע על מציאת גופות החטופים ו-26% קיבלו גם את ההקלטה הקשה.
כשבדקנו כמה מהם העבירו את ההקלטה הלאה, הצעירים טענו שרובם (82%) לא העבירו את ההקלטה, עם זאת 12% לא היו מעוניינים לענות, אנחנו מנחשים שלא כולם אמרו אמת. בקרב כלל האוכלוסייה 77% השיבו שלא העבירו את הקלטת הנערים הלאה, לעומת 17% שהעבירו. עם אחוזים כאלו נמוכים, מעניין שכל כך הרבה קיבלו את ההקלטה.
בעידן הנוכחי קשה מאוד לרשויות לשמור על המידע בצווי איסור פרסום, כל הצווים המוטלים מופרים בזה אחר זה ויוצרים גל שמועות שחלקן אינן נכונות בעליל. האם חשוב שנפיץ את המידע שמגיע אלינו? או שצריך לפעול בדין פלילי כנגד מפיצי המידע לפני אישור פרסומו בציבור על ידי הרשויות? כאן הפערים בין הצעירים לכלל האוכלוסייה אינם גדולים. 48% מהצעירים ו-49% מכלל הציבור חושבים שצריך לפעול נגד הפצת המידע, גם בדרכים משפטיות. 35% מהצעירים ו-34% מכלל האוכלוסייה חושבים שאין צורך לפעול נגד התופעה.
