השבוע עלה המאבק של הורי התינוקות שנולדו לפונדקאיות בתאילנד שלב. כבר חודש וחצי שהתינוקות ובני משפחותיהם נמצאים בתאילנד בלי אפשרות להיכנס לישראל, משום שלתינוקות עצמם אין אשרת כניסה לארץ. האם צריך לאפשר הבאתם ארצה גם במחיר משבר דיפלומטי עם תאילנד? אבל ההפגנות מחוץ לביתו של שר הפנים גדעון סער, לא היו הדאגה היחידה שלו השבוע. מיד לאחר זכייתה של הפיליפינית רוז פוסטאנס ב"אקס פקטור" נודע שמאחר שיש לה אשרת עבודה המיועדת אך ורק לסיעוד, היא אינה יכולה לעבוד במקצוע החדש שלה – זמרת. גם כאן קם קול צעקה, וכנראה שכאן מדובר במקרה פשוט יותר, כי סער דאג מאוד לארגן לה אשרה חדשה. האם צריך להקל ככה על כל מהגרי העבודה? הסקר השבועי של mako ומכון המחקר "פאנלס פוליטיקס" בודק מה אתם חושבים על מה שקרה פה השבוע.
כבר למעלה מחודש, עשרות ישראלים מחכים עם התינוקות שנולדו להם על ידי פונדקאיות בתאילנד, לאשרות כניסה ומדינת ישראל מסרבת להנפיק אותן. חוק הפונדקאות אינו מוסדר בתאילנד ובישראל חוששים שאם ינפיקו לתינוקות דרכונים ויאפשרו להם להגיע לישראל, הם ייחשבו לתינוקות חטופים, מה שעלול להוביל למשבר דיפלומטי. ביומיים האחרונים ניכר שמשרדי הפנים, החוץ והמשפטים מנסים לפתור את המשבר, בני המשפחות בתאילנד עוד לא אורזים, אבל החליטו כבר להוריד הילוך במאבק, בתקווה שיזכו לחזור לארץ בקרוב.
בעוד שר הפנים גדעון סער סירב להתקפל ולאפשר מתן אשרות לתינוקות, בניגוד לחוק התאילנדי, הציבור הישראלי דווקא חושב שהפעם צריך להקל על הזוגות. 51% מהנשאלים בסקר שלנו אמרו שצריך להביא את הילדים לארץ, למרות שמדובר בעניין אישי לחלוטין של ההורים. וכדי שהבעיה לא תחזור על עצמה, 63% מהנשאלים אמרו שהם גם תומכים לחלוטין בזכותם של הורים חד מיניים לאמץ ילד או לבצע הליך פונדקאות ממש כאן בישראל, מבלי שיצטרכו לסמוך על פונדקאיות ועל החוק במדינות רחוקות. רק 23% מהנשאלים מתנגדים לכך. הדברים מצטרפים לשורה ארוכה של עמדות ליברליות, לכאורה, שמביע הציבור בנושאים שונים הנתפסים כנמצאים במישור האישי, להבדיל מעמדות שונות כאשר ישנה תפיסה של איום לכאורה ברמה הלאומית (למשל הפליטים מאפריקה).
ובעוד שרוב הישראלים חושבים שמקומם של הפליטים הסודנים והאריתראים מחוץ לישראל, משום שהם תופסים אותם כאיום, מצבם של מהגרי העבודה ממדינות אחרות כנראה טוב יותר. 52% מהנשאלים חושבים ששר הפנים עשה נכון כשנתן לזוכת "האקס פקטור" רוז פוסטאנס לשנות את ייעוד המקצוע שלה – לזמרה. לא ממש מקצוע נדרש כאן בארץ. עם זאת, אחוז לא מבוטל של 37% מהמשתתפים בסקר ענו שיש לנהוג בה כבכל עובד זר אחר בארץ. כנראה שהישראלים סבלניים יותר, כמו גם שר הפנים, כשמדובר במקרה פרטני בעל בולטות תקשורתית גבוהה.
בשבועות הקודמים בדקנו מה מעמדם של המנהיגים המובילים בקרב הציבור, והשבוע אנחנו מגיעים למנהיג הנוכחי, ראש הממשלה בנימין נתניהו. בנאומו בדאבוס הוא אמר שהוא מאמין שאפשר להגיע לשלום ושצריך להמשיך במאמצים, למרות שהוא אף פעם לא יהיה אידיאלי. האם אתם מאמינים לו? כנראה שלא. 62% מהנשאלים חושבים שהוא לא אמין. רק 35% מאמינים להצהרות השונות שלו.
שביעות הרצון מנתניהו נמצאת במגמת ירידה. בעוד שבדצמבר 2013 42% ממשתתפי הסקר המיוחד של מכון המחקר "פאנלס פוליטיקס" אמרו שהם מרוצים מראש הממשלה, החודש רק 36% ענו כך. 52% מתנגדים להתנהלותו בתחום המדיני, 59% מתנגדים לאופן בו הוא מקדם את הכלכלה הישראלית ובאותה נשימה 63% מתנגדים לאופן בו הוא מתנהל בתחום החברתי. עם זאת, בתחום אחד הוא מקבל תמיכה רבה - 60% מסכימים עם התנהלותו בתחום הביטחוני.
ולמרות הכל, מבין כל האופציות העומדות בפני מדינת ישראל כרגע, בנימין נתניהו הוא המתאים ביותר בעיני הציבור להיות ראש הממשלה של ישראל עם תמיכה של 37% מהנשאלים. אחריו בפער גדול נמצא יו"ר מפלגת העבודה, יצחק בוז'י הרצוג עם 12%. 27% מהנשאלים חושבים שאף אחת מהאופציות, כולל נתניהו, אינה טובה.
