תוכנית הבוקר "טודיי" היא אחת המצליחות והרווחיות בתולדות הטלוויזיה האמריקאית, אבל הדרמה האמיתית מתרחשת בשנים האחרונות לא מול המצלמות, אלא מאחורי הקלעים. איך ספינת הדגל של רשת NBC, שהביסה את מתחרותיה במשך 16 שנים, נקלעה למשבר והפסידה את הבכורה בגלל ניהול כושל, סכסוכים פנימיים ומגישה בשם אן קורי, שסירבה ללכת הביתה, בכתה בשידור חי ומוטטה את השיטה.
נתחיל בימים הטובים. צמד הזהב של הבוקר במשך שנים היה מאט לאואר וקייטי קיוריק. מאז 1995 הם שלטו בבוקר. הובילו ברייטינג, הובילו בראיונות בלעדיים, הובילו בשכר ובעיקר – אמריקה אהבה אותם. "טודיי" הלכה והתרחבה ועם תוספות שונות ומגישים נוספים כבר הגיעה לארבע שעות תמימות כל בוקר. זה נכון שהיו שם הרבה שירים, בישולים וראיונות עם שחקנים, אבל התוכנית הזו, שהכניסה ל-NBC כחצי מיליארד דולר בשנה, מימנה את כל מחלקת החדשות.
הכל היה טוב עד שקייטי קיוריק הודיעה שנמאס לה לקום כל יום בארבע בבוקר. רשת CBS המתחרה חיפשה מגיש למהדורת החדשות המרכזית שלה ובנתה על הפופולאריות של קייטי. היא עברה ב-2006, נכשלה ועזבה. היום יש לה תוכנית אירוח משלה. הפרידה של קיוריק ממאט לאואר הייתה חלקה יחסית. ה"משפחה" של טודיי"ף כפי שהיא כונתה, קיבלה אליה את מרדית' ויירה. לאואר וויירה המשיכו להוביל, המשיכו לקבל את החיבוק של אמריקה כל בוקר. כשהגיע הזמן לחדש את החוזה שלו, לאואר שבר שיא בטלוויזיה האמריקאית: 25 מיליון דולר לשנה. מנהלי NBC דיברו עליו במונחים של ה"שילוב האידיאלי". "יש לו הכל" – אמרו – והסתכלו על השורה התחתונה – חצי מיליארד דולר הכנסות כל שנה.
מאט ומרידית' הסתדרו מצוין. שתי התוכניות המתחרות, "גוד מורנינג אמריקה" של ABC ותוכנית הבוקר של CBS, ראו רק אבק. ואז כעבור חמש שנים מרדית' הודיעה שמסיבות אישיות גם היא מפסיקה לקום בבוקר. מאט לאואר שוב מחפש בת זוג.
מאט לאואר הוא איש טלוויזיה מהמעלה הראשונה. הוא יכול לשבת מול נשיא ארה"ב או ראש ממשלת ישראל ולא ייתן להם לזוז מילימטר. באותה מידה ינפק ראיון מרתק עם טום קרוז או ריהאנה. יש לו חוש הומור, הוא יסודי, הוא מבין ענין והוא עושה את זה כל בוקר כמעט בלי לישון בלילה. ב-NBC קראו לזה ה-""STREAK. כמו רצף ניצחונות בספורט. הסטריק של התוכנית נראה בטוח ויציב כל עוד לאואר שם.
צחקוקים מאחורי הגב
במשך השנים ישבה בצד, בעמדת המבזקנית של תוכנית הבוקר, אן קורי. תפקידה היה להקריא מבזקים קצרים, לפטפט עם המגישים ולהצטרף מדי פעם לספה המשותפת עם החזאי אל רוקר לתמונת המשפחה. היא הייתה חלק מ"המשפחה". כשקייטי קיוריק עזבה, אן קורי הייתה בבורסת השמות, אבל בסופו של דבר הגיעה מרדית' ויירה מבחוץ. עכשיו, כשגם מרדית' עזבה, אן קורי הפעילה את כל הלחצים בעולם. וזה הצליח לה. ב-2011 הודיעה NBC: אן קורי תשב לצידו של לאואר. הסיפור הזה נגמר בדמעות. בשידור חי. מה שקרה מאחורי הקלעים הוא נושא ספרו של בריאן סטלטר, (ראה מסגרת) שיצא השבוע בארה"ב ומסעיר את תעשיית הטלוויזיה.
סטלטר מנסה לשרטט את האירועים עם כמה גרסאות, בהן כנראה גם לראשונה מפיה של אן קורי עצמה, למרות שזה מוסווה בייחוס ל"מקורביה". אז מה קרה? סטלטר אומר ש-NBC הייתה עסוקה בעסקת הענק שבה היא נרכשה על ידי "קומקאסט", ולא שמה מספיק לב למה שמתרחש בחנות. ג'ף צוקר, שהיה מנכ"ל NBC והחל את דרכו כמפיק המצליח של "טודיי", הזהיר שאן קורי אינה מתאימה להגשת התוכנית. אבל גם צוקר היה בדרכו החוצה (היום הוא מנכ"ל CNN.) כשב-2006 הוא החליט להעדיף את ויירה על קורי, השנייה בכתה ויללה במשרדו. חמש שנים אחרי זה איכשהו קרה. אחד ממנהלי NBC הגדיר את הלחץ שלה כך: "אן קורי הסתובבה כאילו בית המשפט העליון החליט שזה שלה".
במשך הזמן התפתחה במסדרונות "טודיי" תרבות שלימה של צחקוקים מאחורי גבה של אן קורי. מהטעויות שלה ועד הבגדים שלבשה. בוקר אחד, כאשר הופיעה לבושה כולה צהוב, הכינוי שנתנו לה הבמאים והצלמים בחדר הפיקוח במהלך התוכנית היה "ביג בירד".
מכאן והלאה נערך מסע מאחורי הקלעים להדחתה של אן קורי, שנמשך תשעה חודשים, כאשר מאט לאואר מנסה בכל כוחו לברוח מהנושא אבל לא מצליח. לפי סטלטר, אדריכל המבצע היה המפיק הבכיר, ג'ים בל. בל דיבר בגלוי מאחורי גבה של קורי על החלפתה. אחד מעוזריו אמר לו "זה יהיה כמו לרצוח את במבי". מאז נקרא המהלך בפי כל "מבצע במבי".
הסכסוכים לא נשארו בתוך "טודיי". הם עלו למעלה. מנהל חטיבת החדשות של NBC, סטיב קייפוס, דווקא תמך בהישארותה של אן קורי. קייפוס ובל ניהלו מאבק עיקש. לאואר משך בחוטים מרחוק, אבל נזהר כמו מאש. הוא לא יכול להרשות לעצמו להיות זה שמפרק את המשפחה.
סטלטר מתאר כיצד בל הזמין את אן קורי לארוחת צהריים במסעדה צרפתית במנהטן ואחרי שהזמין את בקבוק היין השני, הציע לה לעבור להיות כתבת משוטטת בעולם של תוכניות NBC NEWS. אן קורי הייתה בשוק. היא חשבה שמנהל חטיבת החדשות תומך בה והכל בסדר.
הדרמה הגיעה לשיאה באולפן "טודיי" ב-28 ביוני 2012. אן קורי פוצחת בנאום פרידה ארוך ופורצת בבכי. מאט לאואר רוצה לקבור את עצמו. המשפחה מתפרקת בשידור חי.
לפי סטלטר, אן קורי, פגועה וכועסת, אמרה לידידיה: "בטלוויזיה, העדר כימיה הוא תירוץ של גברים שלא רוצים לעבוד עם נשים מסוימות". לאואר חשב שזה לא ידבק בו, אבל כולם מאשימים אותו. אל נעליה של אן קורי נכנסה סאוונה גאת'רי, שהייתה כתבת הבית הלבן של NBC.
אלא שמשהו חשוב קרה בדרך. החיבוק נעלם, ה"סטריק" נשבר. "גוד מורנינג אמריקה" טיפסה למקום הראשון בטבלת הרייטינג.
מי אתה, בראיין סטלטר?
מחבר הספר שמסעיר את תעשיית הטלוויזיה בארה"ב הוא בן 28 בלבד. בראיין סטלטר התחיל את הקריירה המטאורית בכתיבת בלוג "ברנז'ה" על תעשיית הטלוויזיה בארה"ב בהיותו תלמיד קולג' בגיל 18. די מהר הוא הפך להיות גורם משמעותי בתעשיית הטלוויזיה. "זו לא הייתה תמיד האיכות, אלא דווקא הכמות", הוא סיפר בראיון לבלוג שלו, שעבר בינתיים לידיים אחרות. "אנשי הטלוויזיה, שעוסקים כל הזמן בעצמם וברכילויות על המקצוע, התחילו לשים לב אליי. פתאום קיבלתי טלפונים ופיתחתי מקורות". סטלטר היה מעדכן את הבלוג שלו כ-15 פעמים ביום. אנשי הטלוויזיה נדבקו אליו.
בגיל 21 הוא התקבל ל"ניו יורק טיימס", העיתון החשוב באמריקה. ספרו על המלחמות בתוכניות הבוקר (“Top of the Morning: Inside the Cutthroat World of Morning TV”) שיוצא השבוע בארה"ב, מצוטט בהרחבה וגורם רחש לא קטן בתעשיית הטלוויזיה.