"כולם שקרנים היום, אורגינל" (ועוד דברים שאמרו השבוע תושבי יבנה)

מעונן חלקית, 18 מעלות בצל, יבנה מזרח, אזור תעשייה לא רחוק מכביש 42. גרם מדרגות ממתכת רעועה מוביל לדלת כניסה שראתה ימים יפים יותר; השלט בצד מעדכן שהגענו למכון כושר, אבל הדלת סגורה. נקישה וצלצול בפעמון לא מניבים פרי. גם בדף העסק בגוגל מופיעות המילים "סגור זמנית" באדום בוהק. "סגור, סגור", מדווחת אחת מעובדות העסק הצמוד. אני שואלת אם המקום עתיד להיפתח בשעה מאוחרת יותר, והיא משיבה: "נו, זה החדר כושר ש-", ומשתתקת. אין צורך להכביר במילים. כולנו מבינים במה מדובר.

אחח, יבנה. המקום שבו מתפוצצות פרשיות מין שמסעירות את כל המדינה. השמועות על המקרה התפשטו השבוע כמו אש בשדה קוצים: 33 נשים נשואות, כך דווח, בגדו בבעליהן עם מאמן כושר אחד. וזה צולם! והסרטונים מסתובבים ברשתות! איזו זכות, ממש תקופה של נס! אנחנו כל כך רגילים לחדשות של מלחמה, כה צמאים להתעסק במשהו שאינו מוות או פוליטיקה או שניהם, שאין הסבר אחר: מישהו שם למעלה כנראה שומע. סוף סוף קיבלנו קצת ג'וס כיפי מהסוג שמרגיש כאילו הגיע ממעבר לים, היכן שיש פנאי להתעסק בפרשיות שכאלה. צהוב-צהוב מתוך האפלה.

ככל שעבר הזמן גילינו שבעצם אף אחד לא יודע שום דבר. כרגע מדברים על שלוש נשים בלבד, כי כך טוען המאמן עצמו, אבל עוד אין הסכמה חד-משמעית בנושא. אין גם תמימות דעים ברחבי העיר על הסטטוס הזוגי של הנשים: נשואות ובוגדות, גרושות, אולי בכלל אלמנות? בשיטוטיי ביבנה שמעתי את כל האפשרויות הקיימות. והמאמן עצמו, האם הוא בזוגיות? נשוי, או בכלל מאורס? בית החרושת לשמועות עובד שעות נוספות.

נתי ישראלי, תושב העיר: "כשאשתי הלכה להתאמן אמרתי לה שתגיד למאמן, 'נתי לא דואג, הכל בסדר'. נראה לי שצריך להניח לזה כבר, בנסיבות האלה עדיף שיבנה לא תהיה בכותרות"

לצד גל הרכילות ששטף את הארץ, פרשת חדר הכושר שמה את יבנה על המפה. היא הפכה לשיחת היום, וזו עיר שלאורך שנותיה הייתה במצטבר שיחת השעה וחצי גג. אין פלא שהיא כמרקחה.

באחת הגינות אני פוגשת ארבעה בחורים חובשי כיפה בשנות ה-20 המוקדמות שלהם. הנושא, הם אומרים, מטריד אותם מאוד. "פתאום אנשים מחוץ לעיר אומרים 'מה קורה לעיר, מה קורה עם הנשים של יבנה?'", הם משתפים. "על הפנים, על הפנים. יבנה עיר של צדיקים בדרך כלל, הנשים של יבנה רובן צדיקות, הוא עשה לנו שם רע. מה שראית פה זה קומץ קטן מאוד, קומץ קטן של נשים שאולי לא בסדר בראש, שמחפשות ריגושים. וואלק השחיר לנו את העיר, הרס את השם של יבנה ומתאמניה".

הם מספרים שנולדו והתחנכו ביבנה. הם רווקים, שניים מהם מתכננים להמשך לחיות כאן ולהקים משפחה ("תמיד נישאר בעיר, לא עוזבים את המקום שגדלנו בו"). הם מעשנים, אחד מהם מציע לי שאכטה למרות שאנחנו לא מכירים. יפה מצדו, אבל אני מסרבת בנימוס. "אני מאמין שהדבר הזה שבר את האמון של רוב הגברים בנשים", מנתח אחד מהם. "שאם יש לך אישה שהיא מתאמנת אצל מאמן אישי, אז הגבר יהיה בחששות, את מבינה? אין יותר דבר כזה אימון אחד על אחת. אולי בקבוצה עם עוד 20 בנות אין בעיה, אבל פרטי – זהו, נגמר הסיפור".

"הנשים של יבנה רובן צדיקות", אומר גבר צעיר. "מה שראית זה קומץ של נשים שאולי לא בסדר בראש, שמחפשות ריגושים. וואלק השחיר לנו את העיר, הרס את השם של יבנה ומתאמניה"

הם טוענים שיבנה משעממת. "אין בה משהו מיוחד, האנשים כאן שומרים שבת ומאמינים בהשם יתברך", אומר אחד, ואחר מוסיף: "בשישי-שבת העיר מתה, נראה לי שמרוב השעמום הם חיפשו ריגוש". חבר שלישי, בן 21, טוען שיש לו רעיון טוב יותר לכתבה מפרשת חד הכושר: "תכתבי על זה שכבר אין כבוד. לא רק ביבנה, פשוט אין כבוד". אני שואלת מה זה אומר, והוא עונה: "זה לא מה שהיה פעם, כשעוד היה קצת כבוד. היום כל הנשים בוגדות, כולם שקרנים היום, אורגינל. על זה צריך לעשות כתבות. לא על דברים שוליים".

אין לאן לברוח 

למרות הרעש שתקף אותה השבוע, הדבר הכי בולט ביבנה הוא השקט. רק לעתים רחוקות הוא מופר על ידי מטוס קרב או מסוק שטסים לבסיס חיל האוויר הסמוך. אם מתאמצים אפשר לשמוע גם רחש של מנועי מכוניות, פה ושם ציוצי ציפורים. התכוונתי לקרוא לה "מנומנמת" כבדיחה, אבל אז אשכרה ראיתי ברחוב מישהי שיוצאת למרכז המסחרי השכונתי בפיג'מה וחלוק. יבנה, עיר עם חוש הומור.

נסיעה בעיר מובילה מיד למסקנה ברורה: ביבנה לא אוהבים צמתים. במקומם נבנו אינספור כיכרות, ולכל אחת מהן יש שם אקזוטי אחר. כדי להגיע מכביש 4 למרכז העיר עוברים ב"כיכר העיגולים המעופפים", ממשיכים ישר ב"כיכר העין הכחולה", לוקחים ימינה ב"כיכר המזרקות המרקדות בשקט" וממשיכים ישר עד שרואים את כיכר "מרוב עצים לא רואים את היער". כשמגיעים סוף סוף ללב השכונה מגיעים למלהיבה מכל, "כיכר הברז האינסופי", שהיא למעשה מזרקה שנראית כמו ברז מעופף. תקופה של נס!

הרוב המוחלט של האנשים ששוחחתי איתם – כולם למעט שניים – הביעו את אהבתם הבלתי מתפשרת לעיר והכריזו שהם מתכוונים להישאר בה לשארית חייהם. זה נכון למבוגרים ולצעירים כאחד (מצד שני, אולי פשוט אלה האנשים שאפשר למצוא ביבנה בצהריים של אמצע השבוע). אחת מהן היא צעירה שפגשתי בגינת הכלבים השכונתית והעדיפה שלא להזדהות בשמה. היא גרה ביבנה כל חייה. "הסרטונים האלה הגיעו לכולם, לכל קבוצה", דיווחה בת ה-22. "גם אם לא רצית לראות אותם, בסוף נתקלת בהם. לי חבר הראה אותם בסוף. לא היה אפשר להתחמק מזה".

הדבר הכי בולט ביבנה הוא השקט. התכוונתי לקרוא לה "מנומנמת" כבדיחה, אבל אז אשכרה ראיתי ברחוב מישהי שיוצאת למרכז המסחרי השכונתי בפיג'מה וחלוק. יבנה, עיר עם חוש הומור

גם אירנה (44) מתכננת להישאר בעיר שעברה אליה לפני כשנתיים. אולי בהשראת הפרשה, היא מספרת שילדיה מקבלים דוגמה רעה מהנוער המקומי. "אין פה כל כך לנוער מה לעשות, אז עושים הרבה שטויות. אצל הנוער של היום כל הדיבור זה שורה של קללות, את לא תשמעי שם משפט שלם", היא משתפת ומספרת שבשבוע האחרון יש בעיר רק על נושא אחד: "לכל מקום שאת הולכת מדברים על חדר הכושר. ובאמת, אני מרחמת עליהם. גם על המאמן הזה. זה שהוא עשה משהו פסול? בואי, זה אמור להיות מקום נקי. אבל אני חושבת שאנשים צריכים לקחת דברים בפרופורציה, במיוחד בימים כאלה".

יעל (25) מוסיפה: "מה שאנשים עושים במסגרת החיים הפרטיים שלהם – זה שלהם, אבל בטלגרם כותבים דברים איומים. קודם כל, הם לא יודעים את העובדות. ממה שיצא לי להבין, לא מדובר בנשים נשואות. מי שהפיץ את זה הוא עבריין לכל דבר וצריך לשלם על זה. הוא לא פוגע רק באנשים, שהם נרדפים היום: הוא פוגע גם בעיר. זה מוציא לה שם רע, וזו עיר מדהימה". 

גם נתי ישראלי אוהב את יבנה, פרשה או לא. "כשאשתי הלכה להתאמן אמרתי לה שתלחץ למאמן את היד ותגידי לו, 'נתי לא דואג, הכל בסדר'", אומר בחיוך ישראלי, בן 46 שגדל בעיר וגר בה כמעט כל חייו. אומנם הוא לא מתרגש מהאירועים, אבל מספר שכל קבוצות הוואטסאפ שלו – גם המשפחתיות וגם אלו של העבודה – לא יודעות מנוח. "התחילו להיות קונספירציות: 'זה 33 ומתוכן 26 נשואות, זה בכלל שלוש, בעצם זה שש ואחת אלמנה'. כל אחד ששומע משהו מוסיף את הסיפור שלו וזה מתחיל להתגלגל לסיפורים אחרים לגמרי. יש לי את השיח הזה בכמה קבוצות, אבל בכל קבוצה יש נתונים אחרים. את רוצה להצליב נתונים, ומגיעה לסיפורים שונים. את מי זה מעניין? נו באמת, נראה לי שצריך להניח לזה כבר. בנסיבות האלה עדיף שיבנה לא תהיה בכותרות. כשהייתי בתיכון הבאנו את הכותרות עם שב"ק ס', בואו נשאיר את זה שם".

בחיאת הקב"ה, לא מבינה אתכן 

יבנה אכן הייתה בכותרות עם פריצתה של שב"ק ס' בשנות ה-90. הלהקה שהוקמה בתיכון גינסבורג העירוני נתנה הרבה כבוד לעיר הקטנה בשפלה, והאמת היא ששב"ק לא לבד: יבנה היא גם עירם של הקוסם חזי דין, של דנה גרוצקי, של מאיה קיי ושל שלומי קוריאט. מספר סביר של מפורסמים לעיר בת 58,086 תושבים. מצד שני, אין ספק שהתדמית שלה היא של שומקום נטול התרחשויות; לראיה היא נבחרה כלוקיישן של סדרת הקאלט "קופה ראשית", וגם תושביה מסכימים שתפור עליה התפקיד של העיירה הישראלית האפרורית שבה פועל סופרמרקט שפע יששכר.

ביבנה לא אוהבים צמתים. במקומם נבנו אינספור כיכרות עם שמות אקזוטיים: "כיכר העיגולים המעופפים", "כיכר המזרקות המרקדות בשקט", והמלהיבה מכל - "כיכר הברז האינסופי" 

אבל יש תושבים שלא מסכימים עם הדימוי האפרורי. אילנה, בת 71 שחיה בעיר יותר מ-40 שנה, חושבת שהמילה שמתארת את יבנה בצורה הטובה ביותר היא "מטופחת". "תמיד עם חמישה כוכבי יופי, העיר הזאת. יש פה כל מה שאדם צריך מלבד בית קולנוע". יהודה, שלא מעוניין לספר בן כמה הוא ("אה... מבוגר כבר"), בכלל מאוהב בעיר המאומצת שלו: "אחרי יומיים שכחתי מגבעתיים, כל כך היה לי טוב. פחות צפוף, נעים פה. גם התושבים בסדר". 

לגבי השבוע החולף יש ליהודה דעה נחרצת. "אני חושב שאין בעיה. מאחר שהוא לא היה נשוי והן היו – עד כמה שידוע לי, כן? – אלמנות לא נשואות, זה בסדר. זה טבע האדם, אין מה לעשות. אם זו אישה נשואה זה לא בסדר. גם לא היה יפה מצדו אם הוא היה עושה את זה עם אישה נשואה. אבל מאחר שהם חופשיים, אז זכותם. הם טמבלים שצילמו את זה, זה הכל, שלא השגיחו שמצלמים. החטא פה זה יותר ההפצה של העניין מאשר המעשה".

ברשת לא הניחו השבוע ליבנה. אפילו ב"סיקרט תל אביב", הקבוצה שבשגרה לא מודעת כלל לקיומם של חיים צפונית לירקון או דרומית ליפו, היה מי שהעלה השבוע פוסט עם הבטחה: "כדי ליהנות מסקס מטורף ולהוריד במשקל לא צריך להגיע לחדר כושר לאימון אישי, עם כמה טיפים תוכלו לעשות זאת בעצמכם ולהחיות את האהבה והתשוקה בבית. חבל שתמצאו את עצמכם מככבים בסרטון פורנו שלא תכננתם אותו. כמו כן, 20% הנחה לתושבי יבנה עד סוף החודש". 

גם בקבוצות הפייסבוק של יבנה אני נתקלת בבדיחות. "עצוב שכבר שבוע מתעסקים בגבר אנונימי ששכב עם נשים אנונימיות בעיר משעממת", כתב אחד הגולשים בקבוצת "יבנה העיר שלי"; "שלום, אשמח להמלצה על מאמן כושר בעיר", כתב אחר ונענה ב"זה לא מצחיק" זועם (וגם ב"אין צורך לחזור על הבדיחה 1,000 פעם" עייף). בקבוצות, כמו ברחובות, נראה שהתגובות נעות בין זעזוע של ממש, משחק ניחושים בלתי נמנע, ובדיחות עוד פחות נמנעות ("כעבור שנה ביבנה", מתנוסס כיתוב מעל תמונה שנוצרה באמצעות AI ובה נראה מאמן כושר חטוב מוקף בתינוקות). באשר לזעזוע, מוזר ומעניין לראות שהוא לא נובע רק מהחדירה הפושעת לפרטיותן של הנשים המצולמות; אחת מתושבות העיר העלתה ל"יבנה העיר שלי" מונולוג מצולם תחת הכותרת "בחיאת הקב"ה, לא מבינה אתכן", ובו שאלה: "תגידי לי, מה את מזד - (כך במקור), מה את מחפשת בחדר כושר כשהכל מצולם? מה עם הזוגיות שלך, הילדים שלך, יא מביכה? נניח שבא לך, אבל איפה שיש מצלמות?". מבוא להאשמת הקורבן, שיעור א'.

בפורטל "יבנה שלי – MYAVNE" מופיעה הכותרת "פרשת המאמן: התפתחויות חדשות". ההתפתחויות החדשות הן שהמאמן נחקר במשטרה, טען שהסרטונים ישנים והכחיש שידע שהמצלמות פועלות. בראיון לחדשות 13 סיפר שנאלץ לעזוב את יבנה בגלל איומים על חייו, ועכשיו הוא מסתובב עם אבטחה. כעת המשטרה מבקשת לבדוק בטלפון שלו מתי צולמו הסרטונים, וכך לנסות ולהבין אם הם נשמרו באופן מכוון. בשלב הזה, לפחות מהמידע שפורסם ברשת, עדיין אין קצה חוט לגבי זהות המפיץ – כלומר העבריין בפרשה. בינתיים מתלונן תושב העיר באחת מקבוצות הפייסבוק: "זה רק אני או שיבנה יותר מדי בכותרות ב-2025? מה עשינו לא נכון בעיר שמוכרת כ'זאת עם הכיכרות בין רחובות לאשדוד'?". 

עיר בלי התחלה 

יבנה לא אמורה להיות בכותרות. היא לא שם בשביל זה. זו עיר רגילה, הכי רגילה שיש. בעבר הרחוק היא הייתה אומנם מקום ההתרחשות של אירועים מכוננים בתולדות העם היהודי – קביעת הקאנון של התנ"ך, למשל, או שיקום הסנהדרין – ויש בה גם קבר היסטורי שלא ברור אם שייך לרבן גמליאל דיבנה היהודי או לאבו הוריירה המוסלמי. אין עוררין על חשיבותה התרבותית, הדתית וההיסטורית. אבל כל זה היה פעם. היום, כששואלים למשל את ChatGPT מה קרה ביבנה בשנים האחרונות, הוא מציין "תנופת בנייה" ו"פיתוח פארקים ואזורי פנאי". 

פרשה מטורפת כמו זו של חדר הכושר רק מדגישה שיבנה היא מופת של רגילוּת, אחרת אף אחד לא היה עושה מזה כל כך הרבה דרמה. אם זה היה קורה בתל אביב, הסוגיה הייתה מסתכמת בכמה ממים ברשת וגמרנו. אבל ביבנה? העיר שהסלוגן הרשמי שלה הוא "קהילה מעולה בשפלה"? העיר המנומנמת עם הכיכרות בין אשדוד לרחובות? שם אף אחד לא מצפה לכזה ג'וס, ובצדק. והאמת שזה גם סוד כוחה: כשאנחנו כבר לא בטוחים מה רגיל ומה הזיה, התשובה היא יבנה. המקום שבו זה לגמרי בסדר להסתובב ברחוב בפיג'מה וחלוק. זה מה שרגיל, וכל השאר הזיה.