קשה להאמין שהוא רק בן 32. הוא נראה הרבה פחות. אבל לד"ר תום רן, חוקר במכון ויצמן ואב לשניים, יש רזומה שיכול לפרנס שלושה אנשים. יש לו תואר ראשון מדעי המחשב, תואר בביולוגיה ואחד בפסיכולוגיה. הוא בעל תואר שני במדעי המוח, דוקטורט במחשבים ביולוגיים ובקרוב גם בתואר שני בפסיכולוגיה קלינית. אה כן, ויש לו עוד עיסוק אחד קטן: הוא חוקר באחת ממעבדות הביוטכנולוגיה המוערכות בעולם – המעבדה שהקים פרופ' אהוד שפירא מהמחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן. שם, הוא לוקח חלק במהפכה המתחוללת בימים אלה בעולם המדע והרפואה ועובד על ההמצאה שתשנה לחלוטין התפיסה שלנו לגבי תרופות.
לצפייה בהרצאתו של ד"ר תום רן "מדע (כבר לא כל כך..) בדיוני"
"לפי החזון של פרופ' שפירא, בקרוב נוכל לבלוע כדור שמכיל המוני 'מחשבים ביולוגים' קטנים והם יהיו מעין 'רופא בתוך תא'. הם יטיילו בגופינו, ידעו לזהות תא סרטני, להבדיל אותו מתא בריא ויטפלו בו באופן מיידי ונקודתי", מסביר ד"ר רן תוך כדי המתנה בפקקים ממכון המחקר לביתו שבנווה גן, שכונה על גבול ת"א רמת השרון. "סוג התרופות הזה נקרא 'תרופות חכמות', כי הוא מונע תופעות לוואי שמשפיעות על תאי הגוף הבריאים. הוא מזהה את המחלה באופן מיידי, הרבה לפני שהמטופל מזהה משהו חריג ומבלי שנצטרך בכלל להיות מודעים לתהליך שמתרחש אצלנו בגוף".
במשך ארבע שנים עמד ד"ר רן בראש המעבדה לצד פרופ' שפירא, כשתפקידו העיקרי היה שכלול המחשב הביולוגי הראשון והתאמתו לשימוש בגוף האדם. כיום הוא משמש כחוקר ויועץ במעבדה. "הצלחנו לייצר את המחשבים הללו ולהחדיר אותם לתוך חיידקים וראינו שהחיידקים האלה מזהים מולקולות שמזוהות עם סרטן. השלב הבא שלנו יהיה לנסות אותם על תאים אנושיים ואז לעבור לניסויים על עכברים".
שלא יגיע לידיים הלא נכונות
למרות שהניסוי עצמו נעשה במבחנה בלבד, הוא אפשר למעבדות ברחבי העולם להמשיך ולפתח את אותו החזון. מאז הוקמו עוד עשרות מעבדות של מה שמכונה "ביולוגיה סינתטית" ברחבי העולם.
מתי להערכתך חולי סרטן יקבלו טיפול בצורת כדור בקופת החולים?
"בשנים הראשונות, כשאנשים שאלו מתי זה יקרה, היינו אומרים שרק בשנת 2050 יומצא המחשב הביולוגי הראשון. אבל יחסית למה שציפינו, הפיתוח מתקדם לא רע. את המחשב הביולוגי יצרנו כבר בשנת 2004, והיום קיימת כבר מעבדה בעולם שבה המחשבים האלה יודעים לאפיין בתוך תאים אנושיים חיים איזה מהם סרטניים ואיזה מהם בריאים. התחזית האופטימית היא שעוד שנים בודדות כבר יתחילו ניסויים בעכברים ותוך 10 או 15 שנים חולים כבר יקבלו סוג אחר לגמרי של תרופות".
תאר לי איך נראה העולם שלנו בעוד 50 שנים מהיום.
"אם בעבר דיברנו על חייזרים וטיסות לירח, בשנים האחרונות התחלנו להבין שלא צריך להרחיק לכת עד החלל. מתחת לאף שלנו ובמעמקי הים יש עולם שלם של יצורים ומולקולות שאנחנו עדיין לא מכירים מספיק, ויש לנו עוד המון מה לעשות איתם. במשך מיליוני שנות אבולוציה הטבע בנה דברים מדהימים, החל מהאנטיביוטיקה ועד חלבונים שזורחים בחושך. היום אנחנו כבר יודעים שאפשר לייצר מהחלבונים האלה צמחים זוהרים ומבינים שניתן ליצור באמצעותם חשמל".
יש גם סיבה לדאגה?
"יש סכנות כי אנחנו מתקדמים למצב שבו כל אדם פרטי יוכל להזמין מקטעי חומר גנטי. אם עד עכשיו היו האקרים שפיתחו וירוס למחשב, בקרוב ייווצר מצב בו כל אדם יוכל ליצור בעצמו כל מיני וירוסים וחיידקים וכך לייצר תופעה חדשה לבחירתו. כל הנגישות הזאת יכולה מצד אחד להציל חיים ולמנוע כל מיני מחלות כשעושים שימוש נכון בידע, אבל היא גם יכולה להגיע לידיים הלא נכונות. אדם פרטי יכול להחליט שמתחשק לו להצחיק ולהכין במרתף שלו וירוס שיגרום לכולנו לקום בוקר אחד עם נקודות סגולות על כל הגוף. יכולים להיות גם דברים גרועים ומסוכנים מזה".
האזהרות של ד"ר רן מצננות מעט את ההתלהבות מהתגליות המדעיות, אבל הן לא נועדו להפחיד אותנו. "בגלל התסריטים האלה ובגלל כל מיני דילמות מוסריות שעולות מהתחום, חשוב שיהיה פיקוח. כבר היום ה-FDA האמריקאי עורך רגולציה על התחום ועוסק בשאלות כמו: מהי זכותו של אדם לקבל מידע מלא על הגנים שלו ללא תיווך רופא ואיך מגנים על האדם מפני חברות שיכולות להונות אותו בתחום. אנחנו צועדים אל עבר עתיד רפואי טוב הרבה יותר, אבל צריך לשים לב גם לסכנות ולהיזהר".
לצפייה בהרצאתו של ד"ר תום רן "מדע (כבר לא כל כך..) בדיוני"
אנחנו מזמינים אתכם לצפות במבחר הרצאות מתוך פרוייקט ההרצאות החדש של makoTV וקרן אלוף