זה היה כנראה השבוע הקשה ביותר שעבר על איילת שקד מאז השבעת הממשלה, אז ספגה אש מהמחנה הלאומי על מה שנתפס כבגידה פוליטית שלה. אלא שזרם הפליטים מאוקראינה המופגזת הוא משבר בסדר גודל אחר לגמרי, טרגדיה אנושית והומניטרית שהתגלגלה לפתחה של מדינת ישראל - ושל שומרת הסף שלה, שרת הפנים שקד. אני שואלת אותה ממה היא עשויה, השאלה המפורסמת שהפנתה אופירה אסייג ליאיר לפיד; עדיין מוקדם בבוקר כשאנחנו מתיישבות לתה הראשון של היום (שקד לא שותה קפה, רק תה), אבל היא כבר ערנית מספיק כדי להבין את הבדיחה, לצחוק, להרצין ואז לומר: "היה שבוע קשוח. היה שבוע קשוח". בסטנדרטים של שקד - שהרוויחה ביושר את התדמית הקשוחה שלה, בוודאי כשמדובר באינטראקציה עם התקשורת - זה אוורור פומבי נדיר של רגשות.
"ערוץ 12 קרע לי את הצורה", היא אומרת על הסיקור התקשורתי של משבר הפליטים. דווקא למערכון ב"ארץ נהדרת" שהשווה את מתווה הפליטים של שקד לסגירת השערים בפני היהודים במלחמת העולם השנייה אין לה טענות – "זה פחות מטריד אותי, אני לא מתייחסת ל'ארץ נהדרת', מדי פעם הם עושים עליי מערכונים וזה לא מרגש אותי" – אבל הקריקטורה של איתן אלוא שפורסמה ב"הארץ", בה הוצגה שרת הפנים כמי שמרססת פרפרים בקוטל חרקים, כבר מוציאה ממנה מילים קשות. "מה שהם עשו שם, זה ברמת הפרוטוקולים של זקני ציון", היא אומרת. "זה היה נורא בעיניי".
שקד מצאה את עצמה בעין הסערה כשפליטים מאוקראינה המופגזת החלו לנחות בנתב"ג. שרת הפנים, מתוך מה שהגדירה כדאגה לצביון היהודי של מדינת ישראל, סכרה את הנהר במתווה ראשוני שהתנה את כניסת הפליטים בהפקדת ערבות כספית, לצד הארכת השהות של עשרות אלפי אוקראינים השוהים בישראל שלא כחוק. עם פרסום המתווה הושמעה עליו ביקורת ציבורית נוקבת; לאחר שהוגשה עתירה לבג"ץ מטעם שלטונות אוקראינה, ובעקבות הפרסום ב-N12 שחשף את מצבם של מסורבי הכניסה בנתב"ג, התקבלה החלטה להעביר את המסורבים למלון דן פנורמה – ולאחר שלטענת שקד התגלו אתגרים משפטיים ומחלוקות בתוך הממשלה, השתנה גם המתווה ובוטלה הדרישה לערבות.
שקד חטפה מהצד השמאלי של המפה (גופי מחקר ימניים בירכו על המתווה הראשוני והגדירו אותו כמאוזן), מהתקשורת – וגם מתוך הממשלה. "מה שבלתי נסלח ובלתי נסבל הוא הטעויות שנעשו בטיפול בפליטים שכבר הגיעו לישראל", צייץ שר החוץ יאיר לפיד. "התמונות של אישה זקנה והנכדות שלה שישנות על הרצפה בנתב"ג לא יכולות לחזור על עצמן [...] זה המבחן שלנו, אנחנו לא עמדנו בו מספיק טוב עד עכשיו". עמדות מנוגדות והתנצחויות פומביות אינן יוצאות דופן בממשלה מקוטבת כמו הנוכחית, אבל כעת אומרת שקד – ושר החוץ, ראו לעיל, אינו מכחיש – שלפיד היה שותף מלא ליצירת המדיניות שהוא עצמו ביקר את תוצאותיה. אכן, חתיכת שבוע.
קחי אותי לנקודה שבה זה התחיל להיות קשוח. מתי הבנת שנושא הפליטים מתחיל להיות בעיה?
"ממש בימים הראשונים של המלחמה אני מקבלת מרשות ההגירה והאוכלוסין מידע שמתחילים להגיע אנשים, שברור שהם לא תיירים, ושבזמנים רגילים לא היו מכניסים אותם. עכשיו, צריך להבין שלישראל יש הסכם פטור מוויזה עם אוקראינה, כלומר תיירים משם לא צריכים ויזה, אז אנשי הרשות הציעו שאם אדם רוצה להיכנס ולשהות אצל קרוב משפחה - שקרוב המשפחה ישים ערבות כדי להבטיח שאותם אנשים שנכנסו גם ייצאו".
ואז התחילו לצאת הסרטונים מנתב"ג? כשאנשים נדרשו לשלם ערבות?
"לא. הדבר הבא שקרה היה שיוליה מלינובסקי מישראל ביתנו הגיעה לשדה ואמרה שיש בלגן וצריך לעשות סדר. אז החלטנו שלא לוקחים ערבות ממי שבא להתארח אצל משפחה מדרגה ראשונה, וממי שלא - כן לוקחים. אז ראינו שכמות הנכנסים עולה ועולה, ורשות האוכלוסין וההגירה אמרה שנוצר עומס וצריך להחליט על מדיניות. אז ישבתי איתם ועם מלינובסקי ויאיר לפיד".
יאיר לפיד?
"כן, הוא היה חלק מהתהליך כל הזמן. הכל היה מתואם עם לפיד".
גם מהמתווה הראשוני?
"כן".
אין שם חס וחלילה רצח עם
המתווה המקורי של שקד הגדיר מכסה של 5,000 פליטים. המספר הרשמי נותר בעינו גם לאחר הוויתור על הדרישה לערבות, אלא שבפועל נכנסו לישראל כבר 11,390 פליטים, כך לפי נתונים רשמיים של רשות האוכלוסין וההגירה נכון להיום (17.3). בהינתן שרק ביממה האחרונה הגיעו לנתב"ג 1,306 אזרחי אוקראינה, ומתוכם לא אושרה כניסתם של 18 בלבד, ברור שאין יותר מה לדבר במונחים של אלפים בודדים.
איור: איתן אלוא, מתוך הארץ, 9.3.2022
"נגיד שאני בתום שבועיים רואה שנכנסו לפה 20 אלף - אז אני יכולה להגיד, 'עכשיו ייכנסו רק קרובי משפחה מדרגה ראשונה'", אומרת שקד. "בינתיים המנגנון פועל, לא נראה פה יותר אנשים בשדות התעופה מחכים לתשובה בעניינם ולא נראה אנשים ב'דן פנורמה' שמנסים להעלות אותם לטיסה חזרה כי הם מסורבי כניסה. מי שמסורב לא מגיע בכלל לישראל".
אבל מה הגבול העליון? כשאת מדברת על פגיעה בצביון היהודי, איזה מספר עומד לנגד עינייך? נגיד, 30 אלף פליטים זו קטסטרופה?
"אני לא רוצה שיתפסו אותי עכשיו במספר, אבל ברור שאנחנו לא נכיל עשרות אלפים. כרגע השמיים פתוחים למי שיש לו מזמין מהארץ, ויש מנגנון באירופה שמסנן. בארץ יש את הערבות של קרוב המשפחה שאומר, 'הוא בא לכאן מקסימום לשלושה חודשים'".
ערבות ברמת המילה.
"קודם זה היה כסף, עכשיו זה באמת ברמת המילה".
רבים אומרים שלא תוכלי להחזיר אותם לארצם. שבג"ץ לא ייתן לך, שהביקורת הפוליטית והציבורית לא תיתן לך, שהקריקטורות ב"הארץ" יהיו קשוחות פי כמה והסצנות ב"ארץ נהדרת" תהיינה עוד פחות נעימות.
"לדעתנו לא תהיה בעיה אם המלחמה תסתיים בקרוב. אם היא לא תסתיים ותיגמר להם האשרה, הרוב יחזרו כי הם לא יכולים לעבוד פה, בזמן שבאירופה יש מדינות שנותנות להם אשרות עבודה לשלוש שנים. חשוב לי שהציבור יבין - התפקיד של שרת פנים זה להחליט מי נכנס לישראל ומי לא. המפתחות של המדינה נמצאים בידיים שלי, ואני מתכוונת לעשות מה שנכון ולא מה שפופולרי, למרות 'ארץ נהדרת' ו'הארץ'. זו החלטה שלקחתי ואני שלמה איתה לחלוטין".
אנשים מדברים על המוסר היהודי, עושים השוואות בין מה שקורה באוקראינה לסבל שעברו היהודים. ראית את התמונות.
"אלו תמונות שאנחנו בהחלט לא צריכים לראות, אבל ההשוואות מקוממות. זו מלחמה קשה ונוראה, אבל אין שם חס וחלילה רצח עם, ובשום אופן אסור להשוות שום דבר לשואה. גם על פי ההגדרה הבינלאומית הם לא פליטים בישראל, ולמרות זאת אנחנו אומרים שנעזור. אגב, כשמדברים על המוסר היהודי ועל ההומניות, אי אפשר לגרוע מזה גם את זכאי חוק השבות. אזרחי ישראל צריכים להיות גאים במדינה שלהם, בזה שאנחנו קולטים אנשים ונותנים להם אזרחות".
אבל מצד שני מבקרים אותך על הכניסה של לא-יהודים.
"גם לעולים שנמלטו מהקרבות צריך להתייחס כסוג של פליטים. אנשים מהמחנה, בואי נקרא לו המחנה ההומני או אנשים שרוצים להצטייר כהומניים – הם שוכחים שאנחנו קולטים באופן יחסי מספרים מאוד גדולים. אני גם לא מתכוונת להתנצל על העובדה שזכאי חוק השבות הם בראש סדר העדיפויות של מדינת היהודים. יש לנו ייעוד, להיות הבית הלאומי של העם היהודי. לכן אנחנו לא יכולים לעזור לכל מדינה שיש בה מלחמה. הראיה לכך היא שבסוריה, שהיא שכנה שלנו, הייתה מלחמה ואנחנו לא קלטנו פליטים. אין לנו גם שום כוונה לעשות את זה".
למה? מה ההבדל בין פליט סורי לא יהודי ופליט אוקראיני לא יהודי?
"קודם כל, סוריה היא מדינת אויב. אוקראינה היא מדינה שנמצאת איתנו ביחסים טובים, יש כאן קהילה אוקראינית גדולה מאוד, יש פטור מוויזות. היחסים הם אחרים".
איך את מרגישה כשאת קוראת ציוצים על זה שהאמירות שלך על קשיים משפטיים במתווה הפליטים היו רק דרך לרדת מהעץ, שלפיד ובנט הפקירו אותך?
"הביקורת הזאת לא נעימה, אבל כפוליטיקאית בכירה אני יודעת להתמודד איתה".
שמעון ריקלין, יעקב ברדוגו ואחרים כתבו עלייך שהתקפלת.
"יש אנשים שכבר לא משנה לי מה הם אומרים".
אבל את אומרת שלא היית לבד בסיפור הזה, שיאיר לפיד היה איתך מההתחלה, ובסוף מי שחוטף זה רק את.
"רק אני. זו מין תכונה כזאת שיש לי".
אז מה זה אומר עלייך?
"אני לא מחפשת טובות מאף אחד. אגב, בנט כן גיבה אותי, הוא העלה ציוצים גם אחרי המתווה הראשון וגם אחרי המתווה השני, אבל אני לא צריכה שילכו וילחמו בשבילי. אני יודעת להסתדר, אני לא מתחבאת, אני לוקחת אחריות על דברים שנעשים. גם על חלק מהדברים שאינם באחריותי לקחתי אחריות".
זה קצת נאיבי.
"נכון, זה לא פוליטיקאית קלאסית. כזאת אני".
מה יצא מהנאום של נתניהו בקונגרס
בין אם זו תגובת נגד לאופן שבו היא נתפסת כיום בימין הפוליטי או זיהוי אובייקטיבי של תהליכים במה שנחשב בעבר לבייס האלקטורלי שלה, שקד משמיעה השבוע ביקורת נוקבת על המחנה הלאומי ועל גופי התקשורת המזוהים איתו (גילוי נאות: הח"מ מועסקת ב"ערוץ 14"). "חלק גדול ממחנה הימין, לא משנה מה נעשה - לא מפרגן, מסלף, משקר", היא אומרת. "באים חלק מאנשי האופוזיציה, מצייצים שקרים בטוויטר, והשקרים האלה מדווחים בגופי תקשורת של הימין. אחר כך לוקחים את הכתבה, מפיצים אותה בטלפונים למיליון איש. ככה עובדת מכונת הפייק, ואני גם מאשימה את עצמנו על זה שאנחנו לא מצליחים להתגבר על הפייק".
הזכרת את גופי התקשורת שמזוהים עם הימין. למה הפסקתם להופיע בערוץ 14?
"כשהם יתחילו להתנהג, כשהם יהיו כלי תקשורת שמדווח אמת, גם עם ביקורת – וביקורת חייבת להיות – אז אני אופיע".
אבל לפני הקמת הממשלה, כשזה עדיין היה ערוץ 20, הייתם באים כל הזמן להתראיין שם.
"נכון, נכון".
אז מה קרה? מה עם הטענות שלך על האמת?
"אני מסתכלת כאן על הביקורת שלהם כלפיי וכלפי המפלגה שלי".
בערוצים האחרים מדווחים תמיד את האמת?
"בשאר הערוצים, לרבות בערוץ 12 שדיברנו עליו, יש איזון מסוים".
כמי שספגה וסופגת משני הצדדים, איזו אש קשוחה יותר? משמאל או מימין?
"בעבר ביקורת מהימין הייתה הרבה יותר קשה לי, אבל היום זה לא משנה. אלו ביקורות שטנה מכל הכיוונים ואני כבר לא לוקחת ללב".
בואי נישאר עם הימין. את היית ההבטחה הגדולה של המחנה, קראו לך מרגרט תאצ'ר הישראלית. התדמית שלך בימין נפגעה מאז.
"בוודאי, אי אפשר להתעלם מזה, אני לא טומנת את הראש בחול. אבל האם העבודה שלי נפגעה? האם המעשים שלי נפגעו? לא. אתמול אישרנו בממשלה הקמת שני ישובים גדולים בנגב, עוד שבועיים אנחנו הולכים להביא לאישור חמישה ישובים באזור בקעת ערד, דברים שאף ממשלה לא עשתה".
מצד שני, בתכנית החומש לנגב הוצאתם את סעיף האכיפה. אומרים עליכם שהפקרתם את הנגב, שהשארתם אותו פתוח לפלישות של הפזורה.
"ממש לא, זה עוד ספין. הימין ניזון כל היום משקרים ומספינים. יחידות האכיפה ימשיכו לפעול בהתאם לחוק באותה צורה שפעלו עד היום".
אולי מה שעשיתם - הקמת הממשלה הזו בניגוד להבטחות שנתתם - גורם לזה שברירת המחדל של אנשים היא לא להאמין לכם?
"יכול להיות, אבל יש גם עובדות".
את יכולה להבין את הכעס של המחנה הלאומי?
"אני יכולה. יש אנשים שהכעס שלהם כואב לי, ויש אנשים שלא".
הקרבת את העתיד הפוליטי שלך בשביל הממשלה הזאת.
"אני לא אומרת שהקרבתי את העתיד, אבל אולי שילמתי את המחיר הפוליטי הכי כבד מכל חברי הממשלה".
את חושבת שעוד יש לך סיכוי שם בימין?
"לא שיניתי שום דבר באידיאולוגיה שלי, בהתנהגות שלי או בדרך ההנהגה שלי, אז אני חושבת שכן. אחרי שהאבק קצת ישקע, אנשים יראו שאנחנו עושים דברים סבירים בהחלט, גם ברמת הימין".
אבל בממשלה בלתי נסבלת מנקודת מבט ימנית.
"מבחינתי עשיתי כל דבר כדי להקים ממשלת ימין, ואז עמדתי בצומת דרכים. את יודעת שבמבצע 'שומר החומות' ניסינו במשך שבועיים להביא את גדעון סער לממשלת ימין? זה לא צלח, וכשהמנדט היה אמור לעבור ללפיד, בנט עוד התחנן לנתניהו שייתן לו את המנדט. נתניהו סירב, וכשנכנסנו לתקופת המנדט של לפיד עמדה בפניי האפשרות ללכת לבחירות, או להקים את הממשלה הזאת. לדעתי, אם היינו הולכים לבחירות - סיכוי מאוד גבוה הייתה קמה ממשלת שמאל ערבים".
עכשיו זאת לא ממשלת שמאל-ערבים?
"ממש לא. אין שום נסיגה, יש אפילו התקדמויות במובנים מסוימים".
אז בנט מבחינתך הוא ימני וטוב לישראל. אבל מי יותר טוב לישראל, הוא או נתניהו?
"נתניהו היה ראש ממשלה 12 שנה ובנט ראש ממשלה תשעה חודשים, אז לא נכון להשוות ביניהם. בנט הוא ראש ממשלה מצוין ששומר יפה מאוד גם על האינטרסים של מדינת ישראל וגם על האינטרסים של הימין".
אבל את מכירה היטב את שניהם. מי לדעתך עדיף?
"אני לא עושה השוואות אישיות, אבל בנט אמר לביידן שלא תקום מדינה פלסטינית ושהוא לא ינהל משא ומתן עם הפלסטינים, וכשנתניהו היה ראש ממשלה הוא אמר שתקום מדינה פלסטינית וניהל על זה משא ומתן. בנט כראש ממשלה אמר לאמריקאים שלא תיפתח קונסוליה בירושלים. נתניהו כראש ממשלה, אני לא בטוחה שהוא אמר להם שהיא לא תיפתח".
הקונסוליה נסגרה בזמן נתניהו.
"הקונסוליה נסגרה בזמן טראמפ".
ונתניהו.
"בסדר, נכון".
באופן כללי, איך את מסכמת את התפקוד של נתניהו כראש ממשלה?
"הייתי שרה בממשלתו, הוא עשה הרבה דברים חשובים למדינת ישראל. אבל בואי נדבר למשל על הגרעין האיראני: הוא הלך לקונגרס, נאם נגד הסכם הגרעין, ארה"ב חתמה על ההסכם על אפו ועל חמתו, ואחר כך אובמה העביר החלטה במועצת הביטחון נגד ההתנחלויות כדי להתנקם בנתניהו. זה מה שיצא מהנאום של נתניהו בקונגרס".
אז לנתניהו אין שום קרדיט אצלך? גם לא על הסכמי אברהם?
"הסכמי אברהם זו יוזמה של קושנר (ג'ראד קושנר, חתנו של הנשיא לשעבר טראמפ שגם שימש כיועץ שלו - ר.ד). נתניהו בוודאי היה מעורב, אבל את הקרדיט צריך לתת לקושנר ולממשל טראמפ".
אגב מגעים מדיניים, נפתלי בנט עסוק כרגע בתיווך בין רוסיה לאוקראינה. מהצד נראה שהוא פחות עוסק בנושא האיראני.
"אני חושבת שהתיווך הוא מהלך נכון שיועיל למדינת ישראל ויכול להועיל למה שקורה במערכה. אבל אני לא נכנסת לשום פרט, לא מהשיחות ולא מההתנהלות".
הייתי מוחקת לנחמן שי את הטוויטר
ב-2023, בהנחה שהסכם הרוטציה יקוים כלשונו, שקד אמורה לחזור לתפקיד שרת המשפטים שבו כיהנה תחת נתניהו. נפתלי בנט מצדו אמור להחליף אותה במשרד הפנים. לאחרונה כתבה פרשנית חדשות 12 דפנה ליאל ששקד "התאהבה" במשרד הפנים ולא בהכרח תחזור למשפטים; שקד עצמה אינה מאשרת את הדברים, אבל גם לא מכחישה. "עוד לא החלטתי", היא משיבה כשאני שואלת אם נראה אותה שוב במשפטים.
אמיר אוחנה, שירש אותך בתפקיד, לא החמיא לכהונה שלך כשרת משפטים.
"אמיר אוחנה היה שר משפטים פחות משנה בממשלת מעבר. מה שהוא עשה בגדול זה למנות את מנדלבליט לפרקליט המדינה. אני לא חושבת שיש מה להשוות בכלל".
עכשיו את נהנית? טוב לך בתפקיד?
"אני מאוד אוהבת את התפקיד, גם אם הקונסטלציה הפוליטית קשה. כשראיתי השבוע חלק מההצעות המופקרות של חלק משרי הממשלה בעניין הפליטים, שמחתי שהתעקשתי על משרד הפנים. אני לא מתכוונת לאפשר כניסה מופקרת לארץ".
מאז הקמת הממשלה מתעקשת שקד גם על "ייהוד" הנגב. האמצעי: שינוי המדיניות שאפיינה את עידן נתניהו, שבו לא הוקמו באזור ישובים חדשים. "היום אנחנו במציאות שונה", היא אומרת. "יש ביקוש מטורף לדירות בכל מקום - בדימונה, בנתיבות, בשדרות. פעם הייתה טענה שישובים חדשים יחלישו את הערים, אבל כרגע זו לא בעיה. אנחנו הולכים ומאבדים את הנגב, וצריך להמשיך ליישב אותו".
מה את עושה עם הבעיה האסטרטגית של הפזורה הבדואית?
"בניגוד לפייק שמריצים בחלק מערוגות הימין, ללחימה בפשיעה בנגב ובכלל בחברה הערבית יש תוצאות שלא היו בעבר: תפיסות של נשק, חילוט כסף, מעצרים".
מה לגבי ההתיישבות הבלתי חוקית בנגב?
"העברנו החלטה על הקמת ישובים שאמורים לרכז את הפזורה, והוחלט ש-70% מהאנשים מהפזורה יחתמו כדי שהיישובים האלה יקומו".
ואם הם לא יחתמו?
"אם הם לא יחתמו, הם לא יקומו. מנסור עבאס אמר לי: 'אני אלך ואני אעזור לכם ואני אשכנע אותם לחתום'. זו הזדמנות גדולה".
אזכור שמו של עבאס הוא רגע יוצא דופן בשיחה. ככלל, שקד נמנעת מניים-דרופינג ולגמרי מתרחקת מהשמצות אישיות. הפוליטיקאי היחיד שחוטף ממנה הוא שר התפוצות נחמן שי, שתקף בטוויטר את מדיניות ישראל בנושא הפליטים ובדיון בנושא בישיבת הממשלה השבוע אמר בהלצה שהוא "איש אירופה"; את שקד זה לא שעשע. "לפעמים נחמן שי קצת מתבלבל, הוא שוכח שהוא שר התפוצות של מדינת ישראל ולא של אוקראינה", היא אומרת. "שר לא אמור לצייץ באנגלית נגד הממשלה שלו ולעשות למדינה שלו שיימינג. אם אני הייתי ראש הממשלה, הייתי מוחקת לו את חשבון הטוויטר".
בשבועות שבהם הוזכר שמה של שקד כמעט אך ורק בהקשר למשבר הפליטים, בלטה ידיעה במדורי הרכילות על ביקור שלה אצל אשת העסקים לאה שנירר כשהאחרונה השיקה בביתה שבהרצליה סדרת מוצרי פילאטיס. היה מי שהרים גבה מול החיבוק של שרה בממשלה לאירוע מסחרי, אבל שקד מבהירה שזה היה ביקור פרטי. לא ממלכתי. "את לאה הכרתי דרך מישהי שעשתה לי חוג בית", היא מספרת. "כל השנים התאמנתי ב'סטודיו C', וכשהם פשטו את הרגל התחלתי ללכת אליה. מבחינתי היא מורה מעולה לפילאטיס, וזהו. אנחנו לא מדברים על פוליטיקה בפילאטיס".
איילת שקד הגיעה לפרגן ללאה שנירר בהשקה שערכה בביתה בהרצליה פיתוח לאחד ממוצרי הפילאטיס שלה pic.twitter.com/y6gy6b3slw
— Gil mishali גיל משעלי (@gilmishali) March 9, 2022
בזמן האחרון הזכירו בהקשר אלייך גם את אביב גפן.
"אביב ואני הכרנו לפני איזה שנתיים".
ונהייתם חברים.
"כן".
לפעמים את מפתיעה עם חיבורים כאלה, כמו הסרטון מבחירות 2019 שבו שיווקת בושם בריח "פאשיזם". היום היית עושה את הסרטון הזה?
"אף פעם לא הצטערתי עליו. זה היה אירוני והייתה שם אמירה. חטפתי גם על זה, אבל לא קרה כלום".
חטפת בין השאר מנשים שלא אהבו את הניחוח המיושן של מיצוב האישה באזורים האלה. מה את חושבת באופן כללי על נשים בפוליטיקה? הן יכולות להגיע רחוק כמו גברים?
"אני לא רואה תקרת זכוכית. זה עניין של החלטה, רצון ויכולות. מה שכן, קריירה פוליטית בכירה דורשת ויתורים גדולים מבחינה אישית. הנה, ממש עכשיו הייתי אמורה לטוס עם הבת שלי ונאלצתי לבטל אותה. החשיפה התקשורתית המאסיבית, שעות העבודה הארוכות והאינטנסיביות - אלה דברים שמעט אנשים ונשים מוכנים לסבול, אבל אני לא נתקלתי באפליה כאישה בפוליטיקה. אישה יכולה להגיע לכל תפקיד שרק תרצה".