תסתכלו על גל מקל ודניאל סימס. עכשיו תסתכלו על ההורים שלכם. עכשיו שוב על גל ודניאל. עכשיו שוב על אבא שלכם שנרדם כרגע על הספה מול חדשות הספורט ואימא שלכם שלוקחת ספל תה צמחים למיטה. הם נראים לכם משעממים? חכו שתראו את חיי הפנאי של הצמד מקל את סימס. "המקסימום זה שאנחנו רואים סרט. יותר מזה לא. הלו"ז שלי נורא צפוף, אז אין לי ממש זמן לבלות, אנחנו בעיקר ביחד, לא יוצאים הרבה", מספר מקל. "יש המון משחקים, המון אימונים, אין לי כוח ללכת לקרוע את העיר. אני חי חיים מאוד ספורטיביים, הולך לישון מוקדם וקם לאימון בוקר".
במבט ראשון הם נראים כמו קלישאה של פאוור קאפל נוצץ, עשויים מהחומר שמפרנס מדורי רכילות – דוגמנית לוהטת וכוכב כדורסל עם לוק של פלייבוי. אבל אחרי כמה דקות של היכרות מבינים שמדובר בהפך הגמור – זוג יציב יותר מביבי בשלטון, מפוקסים וחדורי מטרה ברמה מעוררת השתאות, כמעט מלחיצה. המעבר שלהם לדאלאס, טקסס, לטובת הקריירה של מקל ב-NBA, כך נדמה, הריץ את חיי הזוגיות שלהם כמה עשרות שנים קדימה. למרות שהם אומצו על ידי הקהילה היהודית של דאלאס, אין להם שם כמעט חברים, והם מבלים בעיקר בבית, אחד עם השנייה.
בבית הקפה הצפון תל אביבי שבו שאנחנו יושבים לשוחח מקל מזמין את הדאונר האולטימטיבי, שייק טחינה. "יש לי יום בחודש שנקרא 'יום מתוקים' ובו אני מתחרע, אבל כל שאר החודש חייבים להקפיד. אי אפשר להשתולל, אני במשטר תזונה קפדני", הוא מסביר. סימס ממשיכה: "כשאני מבשלת לו, אני לא יכולה להתפרע. לא מכינה עוגות, לא בצקים, לא פסטה, לא לחם, לא פחמימות. אני מתה להכין לו פשטידה, אבל הוא לא יאכל את זה. אני אוהבת נורא לאפות עוגות, אבל אין מי שיטעם. אין דבר, אולי עדיף ככה".
אתם נשמעים כמו פנסיונרים.
מקל: "אנחנו זוג מאוד יציב. אין פרידות סוערות, אין אקשן. משעממים".
מי צריך את מכבי?
מקל (26) נולד בתל אביב לאם פסיכולוגית ואב שעוסק בנדל"ן בחו"ל. ההורים התגרשו כשהיה בן שנה וחצי והקימו משפחות חדשות שמהן יש לו שבעה אחים ואחיות קטנים. כילד וכנער הוא שיחק בהפועל תל אביב וברמת השרון וסיים את התיכון בנוער של מכבי תל אביב. משם חתך לשחק בקולג' בקנזס, חזר אחרי שנתיים למכבי, אבל עזב אחרי שלא קיבל מספיק הזדמנויות לשחק. משם המשיך להפועל גלבוע גליל, לבנטון טרוויזו האיטלקית ואחר כך למכבי חיפה. הוא רשם הישג די מדהים לשחקן ישראלי, כאשר הוביל שתי קבוצות שאינן מכבי תל אביב – חיפה וגליל – לאליפות, וקיבל חוזה לשלוש שנים בקבוצת דאלאס מאבריקס מה-NBA.
איך היה לנצח את מכבי תל אביב במדים של קבוצה מתחרה?
"אושר גדול. לא בקטע של נקמנות, אלא שהראיתי לכם. אליפות היא כל מה ששחקן חולם עליו ובטח אליפות שהיא לא של מכבי".
בסופו של דבר הגעת ל-NBA לא דרך מכבי תל אביב, למרות שמכבי נחשבת לתחנת חובה בשביל שחקן ישראלי שרוצה להגיע לשם.
"שיחקתי במכבי בנוער. כשחזרתי מהקולג' לא קיבלתי הרבה הזדמנויות לשחק, ומבחינת הקריירה והגיל שלי המטרה שלי הייתה לשחק ולהרוויח ניסיון. אז עזבתי ושיחקתי בקבוצות אחרות בארץ ובחו"ל שמאוד הצלחתי איתן, לקחתי אליפויות, עשיתי דרך שונה".
ובדרך ויתרת על חוזה מאוד כיפי מבחינה כלכלית במכבי.
"כן, זה דרש ויתור על כסף, אבל כסף הוא לא שיקול וגם לפני ארבע-חמש שנים הוא לא היה שיקול. כשאתה יותר מבוגר ואתה יודע לאן הקריירה שלך הולכת, כסף נהיה שיקול הרבה יותר חשוב. גם מבחינת החוזה ב-NBA, יכולתי לקבל הרבה יותר כסף באירופה. אבל צריך לחשוב לטווח רחוק. זאת הליגה הכי טובה בעולם, חלום. המטרה שלי היא לתקוע יתד ולהיות שם הרבה זמן. לטווח ארוך, הסכומים שעושים ב-NBA הם הרבה יותר גבוהים, רק צריך סבלנות".
אתה זוכר את הרגע שבו הודיעו לך שרוצים אותך ב-NBA?
"טסתי לארצות הברית יומיים אחרי שזכיתי באליפות עם מכבי חיפה. מרגע של פיק והיי מטורף של עונה שהסתיימה באליפות ואחריה כולם יוצאים לחופש לנוח, הייתי צריך להתייצב מיד במחנות אימונים בארצות הברית בלי לקבל זמן למלא מצברים. זה ממש להוכיח את עצמך מאפס. הייתי במחנות של כל מיני קבוצות, ובדאלאס, אחרי שני אימונים כבר אמרו לי שרוצים אותי לעונה אחת. אני זוכר איך אמרתי לעצמי, 'בוא'נה, עשית את זה'".
אחר כך הוא רצה להרוג את הסוכן שלו: "דווקא הסוכן שלי ניסה להרגיע, אמר לי שיש לי עוד הצעות, לא רק לעונה אחת. אני זוכר איך ממש התעצבנתי עליו. כאילו, 'בן אדם, יש לי הצעה מקבוצה ב-NBA! אתה יודע כמה זמן חיכיתי? אם אתה מחרבן לי את זה, אני בא אליך הביתה'. הוא ביקש עוד יומיים, שבהם כמובן לא ישנתי, ואז סוף סוף התקשר, ואמר לי שיש לי חוזה לשלוש שנים. זה היה אחד הרגעים המאושרים בחיים שלי. התקשרתי לאבא שלי שהיה במלון גרמניה, הוא פתח את המיני-בר ושתינו לחיים".
"ההורים שלה לחוצים על טבעת"
סימס (26) גדלה בעיקר בכרכור, אבל שינתה לא מעט כתובות בצעירותה. היא בתו של הכדורסלן האגדי וילי סימס, שזכור בעיקר בתקופתו במכבי תל אביב, אבל שיחק גם בקבוצות אחרות בארץ, ביניהן אליצור נתניה, הפועל אילת ומכבי חיפה. כך שלנדוד בעקבות הכדורסל זה לא דבר חדש בשבילה. היא התחילה לדגמן כבר בתיכון, ואחרי שירות בחיל הים חזרה לדוגמנות.
את מקל היא הכירה באירוע של מנהלת ליגת הכדורסל. ההתחלה, איך אומרים על המגרש, הייתה קצת צולעת. "אני בדיוק חזרתי מהקולג', היא הגיעה עם אבא שלה שקיבל פרס של ותיקי מכבי או משהו, ולא היה לה מושג מי אני", משחזר מקל. "זו הייתה הפעם הראשונה שהתחלתי עם מישהי. הייתי נורא ביישן. ביקשתי מלירון פנאן, הבת של מוני, שתשיג לי את המספר".
סימס: "כן, הוא התקשר אחרי שלושה שבועות".
מקל: "היא הייתה בלחץ כמו שאת מבינה, חיכתה ליד הטלפון".
סימס: "ממש... כשהוא התקשר לא היה לי מושג מי זה. שאלתי אותו, 'גל מי?', אז הוא נלחץ. גם הדייטים הראשונים קצת קרטעו, לא ידענו לאן זה הולך. הפסקנו לדבר לכמה שבועות, אבל אז פתאום דברים הסתדרו ומאז אנחנו ביחד, שש שנים. איטליה, חיפה, דאלאס, אנחנו ביחד".
חתונה באופק?
סימס: "תשאלי את גל".
מקל: "בהמשך. אנחנו כמו זוג נשוי. חיים ביחד, גם בחו"ל. ההורים של דניאל מאוד לחוצים על טבעת".
סימס: "ההורים שלי?".
מקל: "אמא שלך באה אליי לפני חודש-חודשיים ואמרה לי שהיא רוצה להספיק להיות סבתא צעירה. זה לא מלחיץ? בסדר, נשלח לכם הזמנות".
איך היחסים שלך אבא של דניאל, אתם מנתחים משחקים ביחד?
"לא רואים משחקים ביחד, אבל כן מדברים על זה. אני אוהב לשמוע את הטיפים והניתוחים שלו. הוא באמת היה שחקן גדול. דניאל קצת פחות בקטע, אבל היא שואלת הרבה שאלות, זה חמוד שהיא מתעניינת".
סימס: "אתה מסתלבט עליי?".
מקל: "מה פתאום. פשוט לפעמים אנחנו יורדים לפרטים מקצועיים, זה משעמם".
אבא שלה קצת מקנא שהגעת ל-NBA?
"זה מאוד מסקרן אותו, זה סוג של חלום בשביל שחקני כדורסל, והוא מאוד מפרגן לי. אני מרגיש כאילו הוא הגשים חלום דרכי, הופך אותי לחלק מהמשפחה".
דניאל, מה זה אומר להיות חברה של שחקן ב-NBA?
"להגיע למשחקי הבית, לשבת בשורות הראשונות. לפעמים אני אפילו לובשת חולצות שלו ביציע. להיות שם בשבילו, לתמוך בו, וגם להחזיק את הבית". בזמן שמקל מתחזק משטר אימונים אינטנסיבי ומתזז ממשחק למשחק, סימס לומדת מנהל עסקים במכללה המקומית.
איך זה ללמוד עם אנשים שצעירים ממך בכמה שנים?
"זה קצת מוזר ללמוד עם סטודנטים שהם בגיל של האחים שלי, אבל בסך הכל זה בסדר. אני מאוד חנונית, לא ממש מתערבבת איתם או חיה את חיי הקולג' הפרועים".
את לא מרגישה שאת מוותרת על הקריירה שלך?
"לא ממש. אני יכולה להיות דוגמנית בכל מקום, ואני כן נוסעת הרבה ומקבלת הזדמנויות. יצא לי לעבוד גם באיטליה וגם בטקסס".
גל, אם זה היה הפוך - לדניאל היו מציעים חוזה דוגמנות יוקרתי בפריז, היית עובר איתה?
"אם אני עדיין כדורסלן, לא, כי זה יכול להתנגש. אבל אם הייתה לי עבודה שהייתי יכול לשחק איתה, אז בטח. היא עושה ויתורים יותר גדולים ממה שאני עושה. לא הייתי יודע מה לעשות בלעדיה. קשה להסתדר לבד באיטליה, בארצות הברית. היא יודעת שאני מאוד מעריך את זה".
אל תקרא לי דוגמן
בין אימון לאימון, מקל גם הפך השנה לאחד מהפרזנטורים הגבריים של חברת האופנה רנואר. בתור בחור שמחשיב את עצמו ביישן, הוא הראה דווקא הרבה ביטחון עצמי מול המצלמות. עם זאת, הוא מבהיר שהחוזה שלו לא כולל צעידה על המסלול. עד כאן. "ידעתי שמהרגע שאחתום ב-NBA יהיו כל מיני הצעות שיווקיות, ובאמת היו הרבה הצעות שלא לקחנו", הוא מספר.
דניאל נתנה לך הערות מקצועיות לצילומים?
סימס: "לא לימדתי אותו איך ללכת ולעמוד. יש לו את זה. פעם אחת הוא קיבל הכוונות מקצועיות ממני, אבל הוא לא צריך, ראית את התמונות".
מפריע לך שהוא מצטלם עם בחורות אחרות?
"זו עבודה מקצועית נטו. את יכולה להגיד את זה גם על כדורסלנים ומעריצות, וגל יכול להגיד את זה גם על דוגמניות. אנחנו מכירים אחד את השני וסומכים אחד על השני".
ויש אמת בשמועות על מעריצות נלהבות מדי?
מקל: "זה אינדיבידואלי. מי שרוצה לחגוג, חוגג. מי שמתרכז בדברים החשובים, מתרכז".
אתה מקבל הרבה הצעות מבחורות?
(מסמיק קשות) "לא משהו יוצא דופן, בעיקר בפייסבוק. כולם יודעים שאני תפוס חזק".
איך זה להיות דוגמן?
"אני לא אוהב שקוראים לי דוגמן. אני לא. אני פרזנטור וקודם כל שחקן כדורסל. רנואר זה פאן, שובר שגרה, משהו שנחמד לי לעשות מהצד. זה לא שבאתי משום מקום ולא הכירו אותי. כשחקן כדורסל, ניגשים אליי כל הזמן ילדים חמודים או אימהות שרוצות לצלם סרטונים לבר מצווה. מכירים אותי".
מי אחראי לסטיילינג מבין שניכם?
סימס: "יש הסכם שאנחנו לא מלבישים אחד את השני. הוא טוען שיש לי טעם מוזר בבגדי גברים והוא לא מקבל את ההערות שלי. הוא ייצא עם משהו זוועתי אפילו אם אני אעיר לו. יש לו ג'ינס סקיני ונעלי שפיץ, נוראי. כמה אנשים נרתעו מזה".
מקל: "את מגזימה! אלו מגפיים עם שפיץ. היא לפעמים יוצאת עם שרוולים כאלו שלא מחמיאים לה ואני פחות מתחבר לזה, אבל בגדול היא בסדר. בהתאמת צבעים למשל, הייתי נותן לה עשר".
עם כל ההתרגשות והבאזז, העונה הראשונה של מקל ב-NBA הייתה בעיקר מאכזבת. הוא קיבל לא מעט הזדמנויות בתחילת העונה, אבל בהמשך נפצע ודקות המשחק שלו ירדו. גם היכולת שלו הידרדרה ככל שהעונה התקדמה, והוא מצא את עצמו מחוץ לרוטציה של הקבוצה.
זה לא מבאס להגיע עד לשם ולהתייבש על הספסל?
"זה אתגר שהתמודדתי איתו כל החיים ולקחתי את זה בחשבון. בהתחלה שיחקתי מעולה, ואז הדקות ירדו ונפצעתי".
מי החברים שלך שם?
"עומרי כספי, כמובן. אנחנו מסתמסים המון, הוא עזר לי מאוד, בטח בשנה הראשונה. כיף להתייעץ עם מישהו שהוא גם חבר, בטח בשפה שלך. יש לנו סוג של קו פתוח, וגם הוא מתייעץ כשהוא צריך".
איך היה לשחק מולו?
"היה ערב בלתי נשכח. ידענו שכל המדינה מסתכלת, פעם ראשונה שיש דרבי ישראלי ב-NBA, באסה שהם ניצחו, אבל אנחנו ניצחנו אחר כך".
אתה מרגיש שאתה מייצג גם את ישראל בחו"ל?
"אני קודם כל מייצג את עצמי, אבל כן יש נציגים של קהילות יהודיות במשחקים ודגלי ישראל, וזה מאוד מרגש".
אתה רואה את עצמך חוזר לארץ בסיום החוזה?
"במקצוע הזה אי אפשר לדעת מה יהיה מחר. יכולים להחליף אותך, להעביר אותך לקבוצה אחרת. המטרה שלי היא להטביע חותם ב-NBA, אבל את הקריירה שלי אני אסיים בארץ. בעוד הרבה שנים".
במכבי תל אביב?
"אי אפשר לדעת. סתם אנשים מנפחים את זה. נכון, גדלתי שם ולא קיבלתי את הצ'אנס, אבל הצלחתי במקום אחר. פספוס של מכבי? את אמרת".
סטיילינג : לימור ריחאנה ושני אוזנה, איפור ושיער: שושי אופיר, בגדים: רנואר