דילן בחדרו (צילום: רועי ברקוביץ')
נעים להכיר: דילן שטרית|צילום: רועי ברקוביץ'

לפני שמתחילים, תעשו לעצמכם טובה ותלחצו פליי על הקישור פה, ממש מתחת. אנחנו מציעים את זה כשירות לציבור, כי אם עברתם את גיל הבת מצווש הסיכוי ששמעתם על דילן שטרית, בסך הכל בן 13.5 וכבר כוכב רשת, הוא נמוך למדי. וזה לא ששטרית לא ניסה למשוך את תשומת ליבכם: בימים אלה הוא משיק פרקים חדשים של תכנית האינטרנט שלו, "דה טוק", בה הוא מקפץ מצד לצד על המסך בג'אמפ קאטים עצבניים ומביע את דעתו על סרטוני רשת ויראליים. בקיצור, "הצינור" בלי תקציב המריבה של ערוץ 10, אבל עם מספר צפיות שלא היה מבייש את גיא לרר – כל תכנית זוכה ל-20 אלף צפיות בממוצע, והפרק שנקרא "ספונג'ה באבו" מחזיק בשיא של למעלה מ-28 אלף צפיות. חוץ מזה, "דה טוק" מזכירה את התוכנית של האיש הכי נצפה ביוטיוב, ריי ויליאם ג'ונסון. קטע, הא?

לדילן יש אלפי חברים בפייסבוק ואלפי עוקבים נוספים. תוסיפו לזה דף מעריצים רשמי שהוא מנהל באופן אישי, דפי מעריצים שאחרים מנהלים וחשבון טוויטר שמצייץ בלי הרף. כל סטטוס שהוא משחרר באמצע שיעור משעמם זוכה למאות לייקים בתוך דקות. קטע קטע.

"זה מטורף. זה פשוט חלום", מתוודה דילן כשאני פוגשת אותו בבית אביו בצפון תל אביב, שם הוא מבלה מחצית מהשבוע. את המחצית האחרת הוא מבלה בחלק אחר של צפון העיר אצל אמו. בבית המעוצב, שבנה אביו אלי, קבלן ואדריכל, הוא מצלם את תוכנית האינטרנט שלו. הוא נוהג להסתגר בחדרו המגניב, לרכון אל עינית המצלמה בראש הלפטופ ולשחרר את הגיגיו ואת צרחותיו ההורמונליות.

דילן עורך לי סיור בדופלקס בן שתי הקומות ומציג את הקומה הראשונה בתור "המערה שלו" ואת הקומה השנייה בתור "הקומה של אבא". בקומת המערה יש סלון שבמרכזו כדורגל שולחני מפתה ולידו ניצב הפסנתר של אחותו הגדולה. לדילן יש בהמשך הקומה, בצמוד לחדרו, חדר מוזיקה פרטי עם מערכת תופים וגיטרה. משהו מושקע ביותר, שעיצב אביו לרווחתו.

דילן במחשב העריכה (צילום: רועי ברקוביץ')
"ממש התפנקתי מהבר מצווה. עכשיו אני ילד עשיר!"|צילום: רועי ברקוביץ'

לבסוף אנחנו מתיישבים בחדרו, מוקפים במיטב הטכנולוגיה ששולטת בחייו – מק בוק פרו ליד מחשב עם מסך בגודל 27 אינץ', מצלמתDSLR  של קנון מדגם D60 על חצובה, ואייפון שלא מפסיק לצפצף ולרטוט. כל שנייה סמס, הודעה בפייסבוק או בוואטסאפ. לטובת הריאיון הוא מתעלם מכל אלה, אך בשלב מסוים הוא נשבר. אני סולחת. בכל זאת, יום כיפור עכשיו וזה.

מי קנה לך את כל הצעצועים האלה, ההורים?
"כן, לבר מצווה. כל מה שאת רואה פה – זה בר מצווה, זה בר מצווה, זה בר מצווה. ממש התפנקתי מהבר מצווה. עכשיו אני ילד עשיר!"

לגמרי.
"המצלמה זו המתנה הכי טובה שיכולתי לבקש. זו המצלמה שאיתה אצלם את העונה השנייה שתעלה בקרוב. מדהימה".

ולמה קנו לך שני מחשבים?
"בהתחלה קנו לי את המק בוק פרו, ואתו צילמתי את התכנית במצלמה שלו וערכתי עם פרמייר וכל התוכנות האלה של אדובי. עם הזמן השתדרגתי, ועכשיו אני מולטי טסקינג כזה עם שני מחשבים. כיף חיים ממש".

בלוג כושל בתפוז

דילן לומד בכיתה ח' בבית הספר לאמנויות בצפון תל אביב, במגמת קולנוע. "מכיתה ד' אתה כבר בוחר שתי מגמות שבהן אתה רוצה להיות", הוא מספר. "שמים אצלנו את האמנויות במרכז. אנחנו עובדים קשה ועושים דברים מדהימים. בעוד שנה אני מעוניין להמשיך ללמוד באותה המגמה בתלמה ילין".

מה משך אותך לקולנוע?

"כשהייתי קטן ראיתי את כל הציוד והמצלמות הענקיות וזה היה וואו. עם הזמן אהבה מתפתחת, רואים יותר סרטים של יוצרים גדולים, לומדים על תולדות הקולנוע ויוצרים סרטים. מכתה ה' עד ח' יש קפיצות דרגה מטורפות עד שבסוף לומדים 12 שעות קולנוע בשבוע. המורים הם כמו משפחה. הם אוהבים כל כך".

דילן והמצלמה (צילום: רועי ברקוביץ')
"אני לא ליצן הכיתה. יש לי בתכנית תדמית של אדם שעושה כל הזמן צחוקים, אבל בכיתה אני שקט"|צילום: רועי ברקוביץ'

מה שמשך את דילן במיוחד זו תוכנת עריכת הווידיאו פרמייר, שהחל לערוך בה סרטים בכיתה ו'. "הפרמייר זה הקטע שלי", הוא אומר. "סבתא שלי היא מורה באוניברסיטה בקנדה לאדריכלות והיא יכולה לקנות את התוכנה בהנחה של איזה מאה דולר, אז היא קנתה לי את כל החבילה – פרמייר, אפטר אפקטס, פוטושופ וכו'".

איך למדת לערוך בגיל כל כך צעיר?
"התחלתי מכלום. בבית ספר מדי פעם נתנו לגעת במחשב וקצת לשחק. אהבתי את זה והשקעתי זמן, וראיתי שאני ממש רוצה את זה. את הרוב למדתי לבד. גם חברים שלי חלקם יודעים טוב מאוד כמוני את הפרמייר. זה תחום עניין מרכזי שלנו, לערוך וידיאו".

דילן למד קולנוע בבית הספר ועריכה אחרי הלימודים בשביל הפאן, וכשסיים את כיתה ו' מצא את עצמו משתעמם כבר בתחילת החופש הגדול. ומה עושים כשמשעמם? פותחים ערוץ ביוטיוב ומרימים תוכנית אינטרנט, אבל לפני כן, מתחילים בקטנה עם בלוג. "התלבטתי מה לעשות שיהיה מגניב, שיכירו אותי ושיאהבו את זה. כתבתי בלוג בתפוז. משהו כושל כזה".

על מה?
"זה היה בלוג ברנז'ה כזה. רכילות על האמנים ושטויות כאלה. הבנתי שזה לא יעבוד, כי לא קיבלתי מספיק פידבק. אז ניסיתי כל מיני דברים אחרים, סרטונים ושטויות, וזה אף פעם לא עבד. רציתי לקבל יותר פידבקים ויותר צפיות ולייקים".

כשדילן צפה בתכנית היוטיוב המצליחה של ריי ויליאם ג'ונסון – בלוגר אמריקאי שערוץ היוטיוב שלו הוא אחד מהערוצים הנצפים ביותר בכל הזמנים – נפל לו האסימון. לג'ונסון יש תוכנית דו שבועית בת חמש דקות שנקראת "Equals Three", שבה הוא מעביר ביקורת שנונה ומשעשעת על שלושה סרטונים ויראליים במיוחד ברשת. כל תוכנית כזו זוכה למיליוני צפיות ולערוץ שלו יש למעלה מ-5.3 מיליוני מנויים.

"חשבתי לעצמי – אולי אני אעשה משהו דומה, אדבר על סרטונים שמצאתי ברשת ואערוך את זה בצורה של שוטים מקוטעים", נזכר דילן. "התיישבתי מול המחשב והתחלתי לדבר, ואם כבר לדבר אז קראתי לתכנית 'דה טוק'".

ונהפכת בן רגע לג'ונסון הישראלי?
"מה פתאום, זה היה הכי עלוב בעולם. לא ציפיתי לשום דבר. קיוויתי שהחברים שלי יראו את זה, שמי שיראה יראה. שמתי ביוטיוב וזה היה נוראי, כאילו, 300 צפיות? שכולן היו של חברים שלי ושל אנשים שבייסורים שכנעתי אותם ללחוץ לי לייק על הסרטון. הייתי כזה ילד מציק שקופץ וצועק בצ'אט תעשה לי לייק".

דילן בילה שעות ארוכות בשיווק עצמי אינטנסיבי. "פניתי לחברים ישירות בפייסבוק – תראה את זה, תפיץ את זה אם אתה אוהב. זה לא היה משהו רציני, 600 צפיות תוך שבוע. עם הזמן התחילו להיות אלף-אלפיים צפיות וכאלה. לאט לאט כל מיני אנשים עם כוח שמנהלים דפים עם עשרת אלפים לייקים התחילו לפרסם אותי. ראו דרך חברים. טלפון שבור כזה. פשוט זה עבר ועוד אנשים שיתפו על הוול שלהם בפייס".

 ילד שעושה בושות מעצמו

הפריצה הגדולה באה מכיוון מפתיע רק לאחר חצי שנה מיום עליית התוכנית. "יום אחד עצבן אותי איך שבנות פרחות מצטלמות. אז צילמתי את עצמי מדגמן את הפוזות שלהן וערכתי בפוטושופ שש תמונות. אני זוכר את הרגע הזה שבו העליתי את התמונות בפייסבוק שלי, באותו ערב יום שישי. פתאום מאה לייקים, מאתיים, מאות! פשוט שמתי על הוול שלי, ואני כזה – מה זה?!  זה התחיל להיות מטורף ואנשים התחילו להוסיף אותי בתור חבר שלהם ולעקוב אחריי, ומלא התחילו לראות את התוכנית שלי".

מה קורה היום?
"היום זה מטורף. כאילו, זה לא כזה ביג דיל. הרי אני לא בראד פיט או משהו, אבל יחסית למה שהייתי פעם, ילד שאף אחד לא מכיר, שמי שם עליו כאילו בבית ספר? ופתאום זה נהיה מטורף, יותר ויותר מפורסם, יותר ויותר חברים בפייסבוק, יותר ויותר לייקים".

וגם הצעות ממשרדי פרסום לא איחרו לבוא, אבל דילן, למרבה הפלא, דווקא סירב באלגנטיות. "ידעתי שאם אמכור את התוכנית, זה יהרוס הכל", מסביר דילן. "המעריצים שלי רוצים שיפורים ודברים חדשים אבל שזה יישאר בתוך אותה מסגרת של הילד שעושה בושות מעצמו ביוטיוב, כי יש בזה קסם מסוים.

"אני מפחד להתמסחר. אני רוצה להמשיך בשלי, אפילו שזה נהיה באמת עסק רציני. עשו עליי כתבה בחדשות 10 ומתחילים לבוא אליי 'ראש אחד' ורוצים לעשות עליי כתבה, וגם הראפר לוקאץ' רוצה לעשות איתי משהו והוא יתארח אצלי, וכל הזמן אנשים מזהים אותי ברחוב, במיוחד במקומות ציבוריים כמו דיזנגוף סנטר. כל יום יהיה מישהו שיבוא ויגיד – היי, דה טוק, היי ילד מהאינטרנט. דה טוק זה השם הפרטי שלי עכשיו. זה הגיע למקומות שבחיים לא חשבתי שזה יגיע אליהם, שיהיו לי מעריצים".

יש לך ממש מעריצים?
"כן, בפייסבוק יש המון הערצה, דפי מעריצים שעושים לי, ילדות שרוצות להיות חברות שלי בפייסבוק ומצטלמות איתי כשהן מזהות אותי ברחוב ומעלות את התמונות. אני אוהב את זה. יש גם מעריצים שמתקשרים כ-ל הזמן, אבל כ-ל הזמן. אני אצטרך לבטל את עצמי ב-144 באיזשהו שלב".

מתקשרים ומה אומרים?
"'או מאי גאד או מאי גאד אתה מדה טוק' ואז מנתקים. זה מעצבן! זה קורה כמעט יום".

אם לשפוט לפי הפייסבוק שלך, בנות ממש אוהבות להצטלם אתך.
"כן... כן, נו, מה לעשות..."

יש לך חברה?
"לא, אני... אני כאילו... לא כרגע ב... במקום הזה... עכשיו".

דילן נחשף די מהר לצדדים הפחות חביבים של הפרסום. "יש לזה צדדים שליליים", הוא מגלה. "יש כל מיני ערסים שלא הכי מסמפטים אותי, צועקים ברחוב. אומרים, 'היי מה אתה מתלהב? מה אתה זה?' מקללים פה ושם. היה ערס אחד ששאל 'מי זה דילן שטרית?', כשהייתי עם חברים במלחמת מים בכיכר רבין. הוא ניגש ועשה טראש טוק, והתחיל לדחוף אותי. הלכתי מהמקום. אם זה מגיע לסכנה של פגיעה פיזית, זה כבר לא צחוק. אני מתחיל לפחד".

ההורים שלך יודעים על הדברים האלה?
"את אבא שלי זה לא מטריד. הוא מאוד רגוע ואם יש בעיה הוא יבוא. אימא מוטרדת בטירוף אבל היא אף פעם לא אמרה לי להפסיק עם זה. חברים דווקא כן אמרו".

למה החברים אמרו לך להפסיק?
"חבר שלי אמר 'או שתמשיך ותתרגל לחיות ככה או שאתה מפסיק את התוכנית'. אני ממשיך כי לא בא לי לאכזב את המעריצים. זה חלק ענק ממני וארגיש ריקנות מוחלטת לאבד את זה. עד כמה דרמטי שזה נשמע, אלה כל החיים שלי עכשיו".

איך אתה מבלה עם החברים שלך?
"אנחנו יושבים בבתי קפה, בבתים, במקומות שקטים. חברים שלי יודעים שאני לא יכול לצאת למקומות שכל הילדים בתל אביב יוצאים אליהם כי שם יתנפלו עליי".

נשמע מבאס.
"אני מבואס אבל יודע שלא צריך למהר. יהיה לי את הזמן הזה כשלא אהיה מפורסם, בגיל 18. אז אני לא עצוב שאני לא הולך למקומות שבהם ילדים שותים ומעשנים".

כמה חברים היו לך בפייסבוק לפני התוכנית?
"היו אולי 700. היום יש למעלה מ-3,200. ויש לי עוד 2,444 מנויים בנוסף לחברים האלה, שהם רק רואים מה שאני כותב. הם לא יכולים להוסיף. קיבלתי יותר מדי בקשות חברות ואני לא מאשר יותר".

דילן מול המחשב (צילום: רועי ברקוביץ')
"המעריצים הולכים איתי בגלל שהם מוצאים אצלי משהו יותר אמיתי, בלי התערבות של מבוגרים"|צילום: רועי ברקוביץ'

מרבה חברים, מרבה דאגות. דילן כבר חווה שתי פריצות לפייסבוק, שינוי פרופיל וסטטוסים לא נעימים. "יש לי כיוון מי עשה את זה, מישהו ששלח לי גם וירוסים. עכשיו הפייסבוק שלי מאוד מאובטח. צריך להיכנס לי לטלפון כדי להיכנס לפייסבוק, והפייסבוק מאתר את המיקום שלי, ואז יש שתי סיסמאות, וצריך להקליד את המיקום שלי ואז להקליד את השם של המחשב".

מה המורים אומרים על זה?
"המורים לקולנוע אומרים שזה מגניב ושזה טוב. המורים למקצועות אחרים לא מודעים. הילדים בכיתה יודעים, אבל אף אחד בבית ספר לא באמת מפרגן לי. מתייחסים אליי רגיל, לא עוקבים אחרי התכניות שלי. לא ממש מפרגנים לי האמת. פשוט לא מפרגנים".

טיפים מהמורים לקולנוע הוא לא קיבל עדיין. לדבריו הסרטונים שלו הם דברים שרק ילדים מבינים, או אנשים שמבינים ילדים.

איזה תלמיד אתה?
"די טוב, ממוצע 86. אני לא ליצן הכיתה, האמת. יש לי בתוכנית תדמית של אדם שעושה כל הזמן צחוקים, אבל בכיתה אני שקט".

במגמת קולנוע אתה נחשב לאחד מהטובים?
"כן. אני לא מנסה להשתחצן אבל לפי מה שאמרו לי אנשים מבוגרים שיודעים קולנוע ואנשי קולנוע, אז הרמה של הידע שלי דומה לזו של תלמיד בכיתה י'".

לומדים אתך בבית ספר לאמנויות כל מיני ילדים מפורסמים?
"יש ילדים להורים מפורסמים כמו גיא פינס, מיכל אמדורסקי וגיא זוהר".

דילן מצולם (צילום: רועי ברקוביץ')
"אני רוצה שזה יגדל, שאני אהיה יותר מפורסם"|צילום: רועי ברקוביץ'

ואם כבר מדברים על מפורסמים, יש אחד שחושש לעתידו המקצועי בעקבות הפריצה הגדולה של דילן – מגיש "צינור לילה", גיא לרר, שאפילו הודה בכך כשאירח אותו בצילומי התוכנית. קשה שלא לעשות את ההשוואה ביניהם, למרות שדילן לא מוצא כל סיבה – "אני עושה תוכנית אינטרנט והוא עושה תוכנית טלוויזיה, אז מה אם שנינו מדברים על סרטונים ברשת?".

איך היה המפגש עם לרר?
"באתי לאולפן והוא נתן לי טיפים על אורך התוכנית, מה כדאי ולא כדאי לעשות, למה להתייחס ולמה לא. הוא אמר שהתוחלת היא לא יותר מחמש דקות ולא יותר מזה. הוא ממש היה מפרגן".

היית רוצה להחליף אותו?
"יש מצב. אף פעם לא חשבתי על זה, אבל יש לו את התוכנית הכי מגניבה בעולם".

כשתהיה גדול מה תהיה?
"במאי או איש בתחום של הקולנוע. בצבא אני רוצה להיות בשה"ד, אחת מהיחידות הכי מובחרות בצה"ל, עושים שם סרטי הדרכה ותדמית".

אתה חושב שהדור הבא של המפורסמים יגיע מהיוטיוב, כמוך?
"כן. פעם הכל היה דרך סוכנים ואודישנים, היום ילדים שמתפתחים מהאינטרנט ולא מכל מיני קשרים. לא בזבזתי שקל על התוכנית ותראי מה קרה. המעריצים הולכים איתי בגלל שהם מוצאים אצלי משהו יותר אמיתי, בלי התערבות של מבוגרים ומסחור".

לאן אתה רוצה שהתוכנית שלך תתקדם?
"אני רוצה שזה יגדל, שאני אהיה יותר מפורסם, אני פשוט אוהב את זה, פשוט מין חלום כזה שתמיד היה לי, להיות מפורסם".

למה, בעצם?
"אין לי מושג".

>> לכל כתבות המגזין