"פרשת ישראל ביתנו תתרחב לעוד מפלגות בקואליציה ממש בקרוב"

בסמוך למחאת האוהלים עלה לוויקיפדיה ערך קצר על סתיו שפיר. עלה – וירד מיד. "חשיבותה של סתיו היא בפרסומה. בכך היא משולה לכוכבי תכניות ריאליטי", פסק אחד העורכים. "חשיבותם ותרומתם של דפני ליף ואיציק שמולי למחאת האוהלים ברורה ואיננה מוטלת בספק. לעומתם, קיימת קבוצה שניה של אנשים, אשר לא ממש ברור עד כמה תרומתם היתה מכרעת במחאה, ואם בכלל", כתב אחר. לבסוף הערך נגנז מויקיפדיה העברית. רק כשנודע כי שפיר מתכוונת להצטרף למפלגת העבודה, הוא שוחזר.

לכאורה, מדובר באנקדוטה שולית, אבל היא ממחישה את החשדנות הרבה שהופנתה כלפי סתיו שפיר בתחילת הדרך, כשעוד לא היה ברור אם היא אכן אחת ממנהיגות המחאה או סתם דמות משנית שנדחפה לפריים. שפיר נבחרה לכנסת הקודמת מטעם מפלגת העבודה בגיל 27 בלבד, והיה ברור שנטל ההוכחה עליה, ושהוא כבד.

שלוש וחצי שנים אחרי, היא מתחילה עוד יום של כנסים וחוגי בית. השגרה האפורה של ימי הפריימריס. שולחן העבודה בדירה שלה במרכז תל אביב מכוסה בערימות של עיתונים, בעיקר כלכליים. בסלון מונחים בפינה כמה כלי נגינה, בהם כינור, גיטרה ומנדולינה, שרידים מתקופה אחרת בחייה של שפיר, כשלמדה ברימון לפני שטבלאות האקסל נטולות ההרמוניה תפסו את מקומן של מחברות התווים. "כשאתה נכנס לכנסת אתה לא מקבל ספר הוראות", היא אומרת. "אתה צריך להמציא את זה מחדש, וזה מאוד קשה בהתחלה. כשביקשתי להיות בוועדת הכספים חשבתי שזאת הוועדה שמתעסקת בתקציב המדינה, ומאוד רציתי להיות בדיונים שקובעים כמה כסף ילך לאן".

עד מהרה הבינה שהתמונה מורכבת יותר. "בחודשיים הראשונים החלטתי שאני שותקת, פשוט יושבת שם ומסתכלת איך הדבר הזה מתנהל. כשהדיונים הסתיימו התחלתי לפתוח את ספרי התקציב ולפענח מה קורה שם. הדרך שבה התקציב כתוב זו ממש אמנות ההסתרה. הוא מגיע אליך כאילו אין לו עבר ועתיד. אתה לא יכול לראות את המגמות, איך הסכומים עלו או ירדו לאורך השנים, ואתה גם לא יכול לראות תכניות עתידיות.

"ואז, חודש אחרי שהתקציב עבר, מזמינים אותנו לישיבה מיוחדת בוועדת הכספים, ועל השולחן מונחות ערימה של טבלאות", היא מספרת. "לא הבנתי מאיפה זה בא, הרי התקציב כבר עבר. ופתאום אני מסתכלת על הטבלאות ורואה שיש כל מני קיצוצים ושינויים, למשל מורידים מהתקציב של סל התרופות ומוסיפים לתקציב הביטחון. שאלתי את יו"ר הוועדה ניסן סלומינסקי מה אנחנו אמורים לעשות היום, והוא ענה לי 'זה רק עניין טכני'. באותו יום למדתי שיעור חשוב בפוליטיקה – כשאומרים לך את המילה 'טכני', תיזהרי. לא היה בזה שום דבר טכני. מה שהונח על השולחן אלה העברות תקציביות של 17 מיליארד שקל שבעצם שונו מהתקציב המקורי. ואז הבנתי איך עובדת השיטה – תקציב המדינה עובר בכנסת, בהצבעה מאוד חשובה שיכולה ממש להפיל את הממשלה, אבל בעצם הדבר הזה לא אמיתי, כי רגע אחרי ההצבעה הכל משתנה בוועדת הכספים. בסופו של דבר השתנו כ-87 אחוז מסעיפי התקציב, שזה בכסף 54 מיליארד שקלים שזזו מהייעוד המקורי שלהם".

מאותו רגע שפיר הפכה לאויבת של סלומינסקי, זאת שתוקעת מקלות בגלגלים של מכונת הכספים. הנסיונות החוזרים והנשנים של סלומינסקי לגרש אותה מדיוני הוועדה השיגו בדרך כלל את האפקט ההפוך ויצרו כותרות. לפני כמה חודשים, בעקבות עתירה שלה לבג"ץ, החל משרד האוצר לפרסם את ההעברות התקציביות ברשת, ודיון נוסף בבג"ץ על מידת התאמתו של נוהל ההעברות לחוק התקציב נקבע לחודש הבא. "באותה ישיבה שאלתי את ניסן, 'איך אתה מצפה שנצביע לזה? הרי אף אחד לא קרא את החומר מראש'", היא אומרת. "הסתכלתי על חברי הכנסת האחרים ושאלתי אם מישהו יודע על מה אנחנו מצביעים, וכולם הנידו ראשם לשלילה. באו כל מני ח"כים יותר ותיקים ואמרו לי 'עזבי, זה נוהל רגיל. אנחנו עושים את זה ככה כבר 30 שנה'. אחר כך באו אחרים ואמרו 'אל תתעסקי עם זה, זה לא טוב לך'. לא הבנתי כמה השיטה הזאת חשובה לבעלי אינטרסים זרים, פוליטיקאים, לוביסטים, חברות שהם מייצגים. יש שם מערכת ששירתה קומץ מחובר במשך הרבה מאוד זמן וזכתה לשיתוף פעולה של הרבה מאוד אנשים".

"השחיתות של ישראל ביתנו מתחילה בוועדת הכספים"

בסופו של דבר הגיעו גם המסקנות. "מפה לשם התחלתי להבין שחוסר השקיפות מסתיר הרבה מאוד שחיתויות, והיום אנחנו רואים את התוצאות שלהן בפרשת ישראל ביתנו, שאני די בטוחה שהיא הולכת להתרחב לעוד מפלגות בקואליציה ממש בקרוב, כי השיטה הזאת ברורה והיא מתחילה בוועדת כספים".

איך היא עובדת?
"אני אתן לך דוגמה, ביקשו מאתנו להעביר כסף למענק הקפאת בנייה ביהודה ושומרון. 36 מיליון שקלים שעוברים לרשויות המקומיות ביו"ש. כששאלתי על איזו הקפאת בנייה מדובר, ענו לי שזאת הקפאת הבנייה של 2009. הלכתי והסתכלתי בשנים קודמות וגיליתי שיש העברה תקציבית כזאת כל שנה מאז 2010, סוג של הוראת קבע. אני לא מכירה הרבה רשויות מקומיות בארץ שמקבלות פיצוי על זה שלא בונים בהן. חודש לאחר מכן התגלה הסיפור - מצאנו פרוטוקול של מועצת אפרת שנכתב ב-4 בספטמבר 2011, תאריך שאני זוכרת טוב מאוד כי אנחנו היינו ברחובות, זה היה יום אחרי צעדת המיליון. הפרוטוקול הזה מתחיל במשפט 'אולי אתה רוצה לכבות עכשיו את ההקלטה', והוא ממשיך בזה שמתואר שם הסדר, שבו המדינה מעבירה כסף לרשויות ביו"ש, הרשויות גוזרות קופון של 20 אחוז ו-80 אחוז ממנו מעבירות למועצת יש"ע. הן פשוט משמשות כצינור. בלי קשר למה שאני אישית חושבת על עמותת מועצת יש"ע, החוק אוסר על רשויות מקומיות להעביר כספי מדינה לעמותות פרטיות. השם שלה אמנם מבלבל, אבל מועצת יש"ע היא לא באמת מועצה, היא עמותה, ומי שעמד בראש העמותה הזאת באותה תקופה הוא לא אחר מאשר נפתלי בנט".

אז כשאת אומרת שהחקירה תתרחב לעוד מפלגות, את מתכוונת לבית היהודי.
"אני יכולה לתאר לך את הפרקטיקות שבהן הם משתמשים, אני לא חוקרת משטרה. אבל הדרך הזאת של שימוש בכל מני גופים כצינורות להעברת כספי מדינה לעמותות, זאת שיטה שמתחילה בוועדת הכספים. אותו דבר קרה עם החטיבה להתיישבות. לכאורה מדובר בגוף עם מטרה מאוד חיובית - לבנות ולשפר תשתיות בפריפריה. בפועל, מכון המחקר מולד בדק את החטיבה לבקשתי וגילה ש-75 אחוז מהתקציב שהם מקבלים הולך ליהודה ושומרון. התקציב שמקבלת בית אל לבדה גדול יותר מהתקציב של הנגב והגליל. זה גוף שמתחיל את השנה עם תקציב של 58 מיליון ומסיים אותה עם 600 מיליון, והרבה מהמיליונים האלה עוברים לעמותות שקשורות בזיקה ברורה לבית היהודי, חלקם מנוהלות על ידי אנשים שמתמודדים לרשימת הבית היהודי, אנשים שיש להם מפקד גדול בבית היהודי, והרבה מהן עמותות שאין להם בכלל קשר לנושא ההתיישבות, כמו למשל עמותה שפועלת ברמת אביב ג' ונועדה להחזיר אנשים בתשובה. לפני שבוע המשטרה פשטה על המשרדים של החטיבה להתיישבות, והאנשים שעומדים בראשה מעורבים עכשיו בפרשת השחיתות של ישראל ביתנו. תיעדתי הרבה מאוד דוגמאות לדבר הזה, עתרתי לבג"ץ על הדרך שבה הדברים מתבצעים, פניתי למבקר המדינה וליועץ המשפטי לממשלה. אני כל השנה עובדת רק כדי לחשוף את השיטה הזאת".

עד עכשיו הרצוג ולבני לא פצו פה בעניין של ליברמן. את לא פוחדת שתמצאי את עצמך אחרי הבחירות בממשלה עם ישראל ביתנו?

"קודם כל בוא נראה מה קורה עם ישראל ביתנו בשבועות הקרובים. יש עוד זמן עד הבחירות. קשה מאוד לדבר עכשיו כשדברים עדיין נמצאים בחקירה שהולכת ומתרחבת מיום ליום, שמעורבות בה כבר עשרות דמויות מרכזיות. כמובן שכשאתה מייצר קואליציה אתה תמיד צריך ליצור שותפויות, ואנחנו נבחר את השותפויות שלנו בצורה שהכי טובה לציבור הישראלי. וברור שהקריטריון הכי חשוב בעיניי יהיה נקיון כפיים. כל מי שייכנס לממשלה שאנחנו נרכיב יצטרך לענות לתנאים שאנחנו נציב".

"ללפיד היה הכוח לשנות את השיטה והוא בחר שלא"

אפשר להגיד על מה שעשית בוועדת הכספים את מה שאמרו בזמנו על המחאה. שינית את השיח, העלית את המודעות, אבל בסופו של דבר ההעברות המשיכו להתבצע.
"תראה מה קרה רק השבוע. השבוע עצרתי 13 מיליון שקלים שראש הממשלה ניסה להעביר לאזור תיירות ברקן, ליד אריאל. עתרתי על זה לוועדת הבחירות המרכזית וזה נעצר. היא קבעה שהוא לא יכול להעביר את זה כי זה שוחד פוליטי, ומשרד האוצר החליט לעצור את כל העברות התקציב עד שיהיה תקציב חדש. אז אתה לא תמיד יכול לסמן מה נעצר ומה לא, אבל כשאני מצליחה לחשוף שמקצצים מיליארד וחצי שקלים מביטוח לאומי כדי להעביר לביטחון, ומנסים להסתיר את זה מהציבור, אז עכשיו הפוליטיקאים שהיו מעורבים במסחרה הזאת מתחילים קצת לפחד. אותו דבר לגבי מענק ההקפאה בהתנחלויות – חשפנו את הדבר הזה, יאיר לפיד היה צריך בתגובה לערוך חקירה בתוך משרד האוצר, והכסף של השנה שאחרי נעצר".

אז אם נתייחס לשאלה שיאיר לפיד שאל בזמנו - איפה הכסף? הוא באמת ביהודה ושומרון?
"בצוק איתן כל פוליטיקאי שעלה לשידור חיבק את תושבי הדרום והבטיח להם תקציבים, אבל בסופו של דבר התקציבים האלה הולכים להתנחלויות. יאיר לפיד העביר השנה 1.2 מיליארד שקלים להתנחלויות כבונוס. מהרגע שיאיר נכנס לשותפות עם בנט, היו המון דילים. כמו שהרבה פוליטיקאים עשו לאורך שנים, גם הוא סחר בקופה הציבורית כדי לקדם את מטרותיו בתוך הקואליציה, לא תמיד בהצלחה, לרוב אפילו לא בהצלחה, אבל הוא שילם על זה הרבה מאוד מהכסף שלנו. כשלפיד רצה להעביר את תכנית מע"מ אפס הוא היה צריך לתת כסף לצרכים של סלומינסקי כדי שהוא בכלל יעלה את זה לדיון בוועדה. זה דיל שנרקם בין יש עתיד לבית היהודי. במקום ללכת ולתקן את השיטה הזאת, במקום להפגין אומץ של ממש ולהגיד 'משהו פה מקולקל ומסריח משחיתות, בואו נתקן את זה', הוא הפך לחלק מהשיטה. היה לו את הכוח לשנות אותה והוא בחר שלא".

לפיד טען שבנט ונתניהו ניצלו את הפיטורים שלו מהממשלה כדי להעביר כספים להתנחלויות במחטף.
"שטויות, לפיד הוא זה שהעביר כספים ליצהר ולאיתמר. כשהוא אומר דברים כאלה, הוא כנראה לא סומך על זה שהציבור מספיק חכם כדי לזכור. זה ממש זלזול בציבור. שחיתות זה לא רק להעביר מעטפות של כסף מתחת לשולחן, זה גם לשתף פעולה עם מערכת מושחתת ולהניח לה להתקיים. זאת השחיתות הכי מסוכנת, כי היא לכאורה חוקית".

דבר אחד שמפריע לתדמית הזאת שלך כלוחמת שחיתות הוא התמיכה שלך בבנימין בן אליעזר לנשיאות. 
"בזמן שפואד הגיש את מועמדותו עוד לא נפתחה נגדו חקירה. הוא היה נציג המפלגה שלנו לנשיאות, בנאדם שמחזיק בעמדות שלנו, שמאמין בהסדר מדיני ושיפעל למען השלום והדמוקרטיה, וברגע שהתחילו לצאת השמועות האלה אז ישבתי איתו ושאלתי אותו הרבה שאלות קשות".

אבל המשכת לתמוך בו גם אחר כך.
"ברגע שנפתחה נגדו חקירה במשטרה הפסקתי לתמוך בו. הצבעתי בסוף לריבלין. לפני כן, היו שמועות. ישבתי עם הבנאדם, שאלתי אותו אינספור שאלות, רציתי להבין מה קורה. אני לא יכולה לקבוע מי כן ומי לא על סמך שמועות".

אלדד יניב חשף הרבה לפני כן את קיומו של הפנטהאוז של פואד ביפו, ואת הקשרים שלו עם אברהם נניקשווילי.
"ואני שאלתי אותו את כל הדברים האלה. אם בדיעבד זאת לא היתה טעות? ברור שכשאתה רואה שנפתחת חקירה ובנאדם מואשם אז אתה מרגיש שעשית טעות, אבל לא רציתי לשפוט אותו על פי שמועות".

יחימוביץ' בחרה שלא לתמוך בו למרות שהוא מהמפלגה שלה.
"אם אתה חושב שככה צריך לפעול, שצריך להחליט על דברים בהתבסס על שמועות, אז זה גם בעייתי. נבחר ציבור צריך לפעמים לקבל החלטות גם כשהסביבה רוחשת וגועשת וכשמופעלים עליו הרבה מאוד לחצים. אתה צריך לסמוך על עצמך בתוך המקום הזה, והדבר היחיד שאתה יכול לעשות זה ללכת ולברר".

אולי לא ביררת מספיק?
"אני לא חוקרת של המשטרה".

אלדד יניב טען שבן אליעזר עזר לך בפריימריס, ובתמורה את עזרת לו בבחירות לנשיאות.
"אף אחד לא עזר לי בפריימריס. לא הייתי סגורה בדיל של אף אחד, נכנסתי כמועמדת עצמאית לחלוטין וקיבלתי תמיכה מדהימה מהציבור ומחברי מפלגה. הצביעו לי 10 אלף איש ממתפקדי המפלגה, וזה מה שנקרא אצלנו מצביעים חופשיים, כאלה שלא מקבלים הוראות מאף אחד, שבאו למפלגה מסיבות אידיאולוגית ופועלים לפי שיקול דעתם. כל מי שבמפלגה יודע את זה. אז הנה, להלן שמועות".

מה דעתך על זה שאת הולכת להיות עם אלדד במפלגה?
"אני שמחה ומברכת על כל מועמד שנכנס ורוצה לתרום למפלגה שלנו".

"טרכטנברג הבין בשנים שתחת שלטון נתניהו לא תבוא הישועה"

הרעמה הג'ינג'ית עלולה להטעות, אבל הלוחמת החברתית מפרדסיה היא למעשה חצי עיראקית. היא נולדה בנתניה לאב רואה חשבון ואם מורה ויש לה שני אחים צעירים. לדבריה, אחותה הקטנה שסובלת מפיגור ומאוטיזם (תסמונת שנקראת PDD) תרמה רבות לעיצוב האידיאולוגיה הפוליטית-חברתית שלה. "אחותי נולדה כשהייתי בת 4 והיא החברה הכי טובה שלי", היא אומרת. "כשאתה גדל עם אדם עם מוגבלות אתה נחשף לצדדים הרקובים של המערכת, בעיקר מערכת הרווחה, ואתה מבין איך המדינה מתייחסת לאנשים שזקוקים, שלא יכולים לחיות חיים עצמאיים. מגיל צעיר אנחנו חיים עם איזשהו סיפור על החברה הישראלית, על כמה כולנו שומרים אחד על השני והולכים לצבא כדי להגן אחד על השני. האחווה והסולידריות מושרשת בגנים של המדינה, אבל אז אתה גדל ומבין שלא כל כך סופרים אותך. הגורל הלאומי תלוי בכל אחד מאתנו, אבל המדינה הרבה פחות מחויבת לגורל האישי שלנו. המחויבות של המדינה כלפי אזרחיה הלכה והצטמצמה לאורך השנים, ואלה שהכי סובלים מזה הם אלה שהכי צריכים עזרה - אנשים עם נכויות, מוגבלויות, קשישים. המסר שעובר מהמדינה הוא 'תדאגו לעצמכם, כי אף אחד לא ידאג לכם'".

את כניסתה לפוליטיקה ליוו גם לא מעט זלזול ושוביניזם, הן מצד עיתונאים כמו יוסי ורטר שכתב עליה שהיא "ג'ינג'ית וזה אומר הכל", והן מצד הח"כים בוועדת הכספים, שדאגו להשמיע באזניה הערות מיזוגניות מפעם לפעם. "כשנכנסתי לוועדת כספים לפני שנתיים היינו שלוש נשים מתוך 17 ח"כים. כדי לשנות דעות קדומות הדבר היחיד שאנחנו יכולות לעשות זה פשוט להיכנס פנימה ולהתקדם, במודעות מלאה למצב כמובן. כשנכנסתי לוועדה הרבה אנשים שישבו שם הסתכלו עליי מוזר, גם מהסיבה המגדרית אבל גם בגלל הגיל. ראו בי אחת שלא יודעת ולא מבינה, ואני השקעתי את כל הזמן שלי בלהביא את הנתונים הכי מדויקים ולבוא הכי מוכנה והכי רצינית, והיום אף אחד לא מתייחס אליי ככה. אבל עדיין יש מקומות שאני נמצאת בהם, כשאני יושבת לפעמים בפאנלים בטלוויזיה למשל ואני האישה היחידה בין גברים, וכשהם לא מצליחים לענות לשאלות שאני מציבה בפניהם הם מתחמקים בדרך הקלה ואומרים שאני לא מבינה כנראה או מנסים להשתיק אותי כי אני מתחצפת ומתנהגים בצורה מאוד סקסיסטית, והדרך היחידה שאני נלחמת בזה היא להתעקש לשאול את השאלות הקשות ולא לוותר".

במסגרת הצעת החוק לשכירות הוגנת איחדת כוחות עם חולדאי. איך הוא הפך מהאויב המושבע של המחאה החברתית לבן ברית שלך?
"כשהתחלתי לעבוד על הצעת החוק חיפשתי ראשי רשויות שיתמכו בה, כשאחת המשמעותיות היתה עיריית תל אביב, כי יש בה את אחוז גבוה של אנשים שחיים בשכירות. ישבתי לפגישה עם רון שבה פרשנו את האפשרויות של איך צריכה להיראות חקיקה כזאת, ופה צריך לציין שלשלטון המקומי באמת אין מספיק אפשרויות לייצר פתרונות יצירתיים בדיור. פגשתי הרבה מאוד ראשי רשויות שרצו למצוא פתרונות כאלה והחוק לא אפשר להם. השלטון המרכזי ריכוזי מדי, וחלק מהפתרון הוא גם להעביר זכויות לשלטון המקומי. רון היה ראש העיר הראשון שתמך באופן פומבי ומלא בהצעת החוק ובא לשדולת השוכרים שלנו בכנסת. שיתוף הפעולה איתו היה אחד החשובים לקידום הצעת חוק. אין ספק שבעבר היו בינינו חילוקי דעות אבל אני שמחה שהוא נרתם לדבר הזה".

אבל מדובר באדם שפירק את המאהל ברוטשילד ושלח אל המפגינים את הסיירת הירוקה. מתי הוא הפסיק להיות האיש הרע?
"כשאני רואה אפשרות לשיתוף פעולה ממקום של שותפות אידיאולוגית, גם עם אנשים שפעם אולי תפסתי ככאלה שנמצאים בצד השני של המתרס אבל רוצים לקדם פתרון לשני מיליון שוכרי דירות בישראל, אני מעדיפה להושיט יד ולייצר את השותפות הזאת איפה שרק אפשר, ובמקרה הזה מצאתי פרטנר רציני מאוד לחוק החשוב הזה. דיברנו ארוכות על מה שהיה בעבר ורון שותף לדברים שדרשנו בקיץ ההוא ופתוח לקדם הרבה פתרונות חקיקה שיובילו לכך".

מצחיק שאת קוראת לו רון. 
"אני קוראת לכל הפוליטיקאים בשמם הפרטי".

המשמר החברתי אמנם מיקם אותך במקום ה-9 בדירוג הח"כים החברתיים שלו, אבל נראה שלא יזמת הרבה הצעות חוק משל עצמך.
"תראה, אני החלטתי כשנכנסתי לכנסת שאני לא הולכת לעשות דברים לשם הפופוליזם. ממש לא מעניין אותי לנסח הצעות חוק שלא יעברו רק בשביל כותרת. החלטתי לרכז את הכוחות שלי בדברים שיש להם משמעות. חוק השכירות, חוק ברית הזוגיות שהגשתי בתחילת הכהונה, שחשף את הצביעות של הממשלה הזאת שהבטיחו שיקדמו את זה ומסמסו את זה לאורך כל השנתיים האחרונות, הצעת חוק לדיור בר השגה והצעת חוק שנועדה להקצות 50 אחוז משטחי צה"ל המפונים לדיור ציבורי, שזה דבר שאני הולכת להמשיך להילחם עליו. אבל הדבר הכי חשוב שעשיתי זה לא הצעות חוק, זאת ועדת הכספים, כי עד שהמנגנון לא יתוקן אף הצעת חוק משמעותית לא תוכל להתקדם".

מה עם טרכטנברג וההצטרפות שלו למפלגת העבודה? בעבר אמרת על הוועדה שלו שהיא נועדה למסמס את המחאה. 
"אני עדיין עומדת מאחורי כל מילה. היא הוקמה כדי למסמס את המחאה, ובמובן מסוים זה הצליח. טרכטנברג עצמו חשב שבגלל הלחץ הציבורי נתניהו יהיה חייב לממש את המסקנות שלו, ובהתחלה באמת היו הצלחות – עם חוק חינוך חינם מגיל שלוש, למשל. בהמשך כמובן שנתניהו מסמס את הדברים הכי חשובים, כולל ההשקעה בשירותים החברתיים, בחינוך, ברווחה ובבריאות. טרכטנברג הבין בשנים שעברו מאז המחאה שתחת שלטון נתניהו לא תבוא הישועה. הוא החליט להיכנס לפוליטיקה כדי לשנות את זה והיום אנחנו נמצאים באותו מחנה. הוא מבין שתחת נתניהו אי אפשר לשנות כלום, המדינה תישאר תקועה".

יכול להיות שהפוליטיקה חייבה אותך לוותר על חלק מהעקרונות של המחאה? לכרות בריתות עם אנשים שבעבר לא היית מתקרבת אליהם?
"אם מה שדרשנו במחאה היה מתממש, אם ראש הממשלה לא היה כל כך תקוע ומסרב להכיר במה שקורה בחברה הישראלית שמסביבו, לא הייתי צריכה ללכת לפוליטיקה".

  לכל כתבות המגזין