27.11 היה יום גשום. עופר צברי, מנהל קבוצת הכדורגל של הפועל פתח תקווה, נסע במכוניתו ליד בית העלמין בחולון, כשלצדו יושב נער בן 17.5. בסביבות 18:20 שוטרת שעברה במקום ביקשה ממנו לעצור אחרי שהבחינה שהשניים ערומים. צברי הבין שהוא בצרות, אִפשר לנער לצאת מהרכב ונמלט בנהיגה מטורפת. במהלך הבריחה, הוא פצע שוטרת בשירות חובה, בת 19, באורח בינוני.
בשלב הזה החל מרדף. המשטרה הרימה מסוקים לאוויר, הקימה מחסומים ואף ירתה בכיוון המכונית הנמלטת. רק במזל לא נפגעו בלתי-מעורבים. כעבור למעלה משעה, ואחרי שאיילון דרום נחסם כמעט לגמרי, השוטרים הצליחו לעצור את צברי ליד מחלף ראשון לציון. הוא הכחיש שביצע אקט מיני בנער, אך לא סיפק תשובה משכנעת לשאלה למה ברח. מאוחר יותר יטען בחקירתו שהסיבה היא ש"נלחץ מהשוטרים".
מספר ימים אחר כך, בית המשפט החליט לשחרר את צברי למעצר בית. כשחזר הביתה, חלף על פני שלט בכניסה לבניין שעליו נכתב: "עופר, אנחנו תומכים בך ואוהבים אותך, השכנים", הוא החל לקבל את הרושם שלא צפוי להיות מוגש נגדו כתב אישום. זו הרוח שנשבה מכיוון המשטרה. צברי וקרוביו חשו הקלה, שהתחלפה במהרה בשאננות. הם השתכנעו שהסיפור הרע מאחוריהם. ביחד עם עורך הדין של צברי, משה יוחאי, הם התראיינו לכל כלי תקשורת שביקש, הטיחו האשמות במשטרה על התנהלותה ותבעו את עלבונם על מעצר השווא.
שוטרים וחוקרים במרחב איילון שמעו את הדברים, והבליגו. מילה לא יצאה להם מהפה. לא כי הם אנשים עדינים שמקפידים על נימוסים, אלא משום שקיבלו הוראה מחושבת היטב לנהוג בצורה הזאת. וכך, בעוד צברי וקרוביו עברו הלאה, החלו חוקרי המשטרה לעבוד סביב השעון בגביית עדויות מקטינים על מעשיו – לאחר שכבר במהלך המעצר הם הצטיירו בעיניהם כקצה הקרחון של תיק פדופיליה חמור. אגב, את השמועות שהגיעו לצברי וקורביו, על כך שלא צפוי כתב אישום, פמפמה המשטרה עצמה כחלק מניסיונה להרדים אותו, וכתוצאה מכך, למנוע ממנו לתאם עדויות ולשבש חקירה.
זה עבד. במשך חמישה ימים המשטרה גבתה עדויות מכ-30 נערים שהיו במגע זה או אחר עם צברי, רובם שחקנים בקבוצות הנערים והנוער של המועדון, אספה הודעות וואטסאפ ששלח ותכתובות מדפי הפייסבוק. המידע שהצטבר חשף תמונה קשה לכאורה: צברי פיתה, לפי החשד, נערים רבים, רבים מהם חניכים במועדון הכדורגל שבו שימש בתפקיד בכיר, ועשה זאת באופן שיטתי, תוך שהוא נוהג להעתיר עליהם מתנות או אפילו לשלם להם, ולנצל, במקרים רבים, את מצוקתם הכלכלית.
"אם באותו ערב צברי היה עוצר, ולא בורח בנהיגה פרועה, התיק לא היה מגיע לכאלה ממדים ולא היינו מגיעים לנערים", אומרת ראש צוות החקירה במרחב איילון, פקד הילה בן ברוך. "זה היה נגמר לכל היותר באישום מינורי וכנראה לעולם לא היינו חושפים את הפרשה". היום (חמישי) בבוקר, הוגש כתב האישום החמור נגד צברי, בין היתר על ביצוע מעשים מגונים, מעשי סדום ועבירות מין נוספות בארבעה קטינים, תוך ניצול יחסי מרות ותלות. הפרקליטות ביקשה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים, מחשש שיברח. בית המשפט פסק על 12 ימי מעצר נוספים.
בחר אותם בפינצטה
עופר צברי, בן 54, נשוי ואב לבת 20 ולתאומות בנות 19, הוא דמות מוכרת בפתח תקווה. מאות ילדים ונערים שיחקו תחתיו בקבוצות הנוער באגודה. הוא נחשב במשך השנים למנהל מוערך, ובתחילת העונה הנוכחית אף שודרג לקבוצת הבוגרים של המועדון, המשחקת בליגת העל. בעקבות החשדות, הוחלט לפטר אותו לאלתר.
"עופר זה האדם האחרון שהיית מאמין שיעשה מעשים מפלצתיים בנערים", סיפר השבוע גורם בכיר במועדון. "יש לו לב זהב גדול, נשמה ענקית, והוא תמיד היה שם בשביל השחקנים, לסייע להם בכל דבר. הם אהבו אותו מאוד. אף פעם לא שמעתי תלונות עליו מצד ילדים או הורים. הוא אדם עדין וסימפטי, דמות חיובית במערכת. אני בהלם כמו כולם". לעומת זאת, גורם בכיר אחר בקבוצה הבוגרת העיד בחקירת המשטרה בשבועות האחרונים שחש לא בנוח כשראה את צברי מסתובב עם ילדים באימוני הקבוצה הבוגרת, ואף העיר לו על כך.
המפגשים בין צברי לנערים התרחשו במקומות מבודדים יחסית – חוף הים, חורשות, חניונים ופארקים, בדרך כלל בשעות הערב והלילה. בחלק מהמקרים, כך על פי החשד, הם אף התקיימו בחדר הכביסה השומם והמבודד של בית החולים השרון, שם עבד ב-34 השנים האחרונות כמנהלו וכאחראי על הסניטרים. גם בבית החולים, אגב, נחשב לעובד מצטיין.
"ראיתי מדי פעם בשעות הערב מסתובב עם ילדים, אבל הבנתי שזה קשור לתפקיד שלו כמנהל קבוצת נערים", מספר השבוע עובד בבית החולים. "לא חשבתי שהוא מתעסק איתם. הוא גם היה מספר שהם הגיעו לעזור לו בענייני הקבוצה. תבין, עופר הוא האחרון שהייתי חושב שיבצע עבירות מין בילדים. תמיד עזר פה לעובדים, היה סוּפּר נחמד. קשה לנו להאמין שהוא נאשם בעבירות כאלה. אי אפשר לעכל דבר כזה. כל הזמן דיבר על הבנות שלו שהן כל עולמו, על פניו איש משפחה למופת. אנחנו בהלם מוחלט".
צברי, אומרים במשטרה, ידע לברור היטב את הקורבנות שלו – על פי רוב, נערים שהוריהם סובלים ממצוקה כלכלית. "בפינצטה הוא בחר אותם", אומר גורם בכיר במרחב איילון. הנער הראשון שחשף באוזניי החוקרים את מעשיו במלוא חומרתם היה א' בן ה-15, שחקן בקבוצת הנערים של המועדון. "עופר היה בשבילי כמו אבא ואמא, התייעצתי איתו על הכול, גם דברים של העזתי לספר להורים", סיפר. "כשנפרדתי מהחברה שלי והייתי הרוס, הוא דאג לנחם אותי ולנסות להרים אותי מהרצפה. הוא קנה לי מתנות – נעלי כדורגל, טרנינג, כרטיס למשחק של הפועל פתח תקווה. לא ידעתי שנכנסתי למלכודת.
"אחרי כמה שבועות, הוא התחיל לחבק אותי, לנשק אותי, ביקש שאגע לו באיבר המין, שנעשה כל מיני דברים שהיום אני מבין שהם נוראיים. לא הבנתי שזה לא בסדר. אני רוצה למות מבושה שהסכמתי שיעשה בי מעשים כאלה איומים. לא הבנתי שהוא מנצל אותי מינית, שהוא למעשה פדופיל. החלום שלי היה להיות מסי, אבל עכשיו אני בכלל לא רוצה לחשוב על כדורגל, יצא לי החשק מזה, רוצה לברוח מכאן".
חולשה לנסיכים
מכתב האישום עולה, שדפוס הפעולה שמתאר א' חזר על עצמו פעם אחר פעם. "צברי קנה את הילדים במתנות, ולהם לא היה נעים להגיד לו 'לא'", אומרת פקד בן ברוך. "רובם לא הבינו מה עושה להם או התביישו לספר להוריהם". בנוסף, צברי נהג על פי החשד גם להחמיא לנערים ואף להחניף בשלל הודעות וואטסאפ ופייסבוק. המילה "נסיך" שבה ועלתה בעדויותיהם.
חלק קטן מתוך תכתובת הודעות שד', נער בן 15, חשף לעיני החוקרים, מתוך מספר חודשים של התכתבות, מבהיר כיצד זה עבד:
צברי: "שלום לך נסיך, מה אתך?".
ד': "בסדר, מה עם הטרנינג שהבטחת לי?".
צברי: "אל תדאג נסיך שלי, אתה תקבל הכול כשניפגש. מתי לאסוף אותך מהבית?".
בהמשך, סיפר ד' לחוקרים כיצד צברי הביא לו במתנה נעלי 'נייקי' חדשות, כדור-רגל ובגדי ספורט וסיפק לו ולחבריו כרטיסים למשחקי הקבוצה הבוגרת בליגת העל. "כולם ידעו שאם מישהו רוצה לשחק בהרכב, צריך להיות קרוב לעופר, להתחבר אליו. הוא היה קובע הכול בקבוצה", סיפר ד' על פן נוסף של השיטה – יחסי המרות שצברי ניצל לטובתו. "כל אחד רוצה להיות כוכב כדורגל, אז עשיתי מה שהוא ביקש, כדי להגשים את החלום". בנוסף, אומר ד', "הוא דאג לכולם: כשהיה חסר לי כסף, הוא נתן לי 100, 200 שקל. מכניס אותי למכונית, מחבק, מנשק, ביקש שאעשה כל מיני דברים בגוף שלו, שאני לא מאמין שהסכמתי לעשות. אפילו החברה שלי לא יודעת מה עברתי. אני פוחד לספר, שלא תיפרד ממני".
גם אצל ר', אף הוא בן 15, חזר הסיפור בקווים פחות או יותר דומים, רק שבמקרה שלו, הדיבור על התשלום היה מפורש יותר. צברי נהג מפעם לפעם להתמקח עם הנערים על התשלום עבור אקטים מיניים, כך כפי שאפשר להיווכח גם מהתכתבותו עם ר':
צברי: "מתי נפגשים, אני מביא לך היום 100 שקל?".
ר': "סגרנו על 150 שקל, מה פתאום 100? הבטחת שתיתן יותר".
צברי: "טוב נסיך שלי, מה שאתה אומר. מתי להגיע לאסוף אותך?".
ר' סיפר בהמשך לחוקרים כיצד צברי נהג להזמין אותו לבית החולים, להכניסו לחדר צדדי ולבצע בו מעשים מגונים בתמורה לטרנינג או נעליים שנתן לו במתנה. במקרים אחרים, צברי לקח אותו במכוניתו למקום מבודד. מעדותו של ר' עולה עד כמה בחירתו של צברי בנערים מרקע כלכלי קשה סייעה לו בהשגת מטרותיו: "ההורים שלי לא ידעו כלום על מה שקרה, הם רק ידעו שאני בחוג לכדורגל ושדואגים לי. גם ככה הם עובדים מסביב לשעון כדי להתפרנס ולשלם חשבונות לבית, אז את הסוד שמרתי לעצמי.
"תראה לי איזה ילד שלא רוצה טרנינג, נעלי ספורט או כדור-רגל, כשאין לך בבית מי שיקנה לך. עופר היה חופשי אתי, נתן לי להרגיש כמו חבר קרוב. לא הבנתי שהוא מנצל אותי מינית. אהבתי אותו בגלל שהוא עזר לי, אבל הייתי תמים וטיפש להבין שלכל דבר ישי מחיר – וגם אצל עופר זה ככה. בא לי להקיא כשאני נזכר במה שהוא ביקש שנעשה. אני רוצה למות מבושה". כשנשאל ר' מדוע לדעתו הנערים שמרו את הדברים לעצמם ובכך עיכבו את פיצוץ הפרשה, ענה: "מהבושה, אני חושב, הנערים לא סיפרו אחד לשני על מה שעושה להם עופר. היתה לי חברה באותה תקופה והרגשתי נבוך מאוד".
"היה עדין מאוד אתי, הרגשתי כאילו שאני הבן שלו", סיפר ג', נער נוסף שנוצל על פי החשד. "הוא היה מפנק מאוד. אני זוכר פעם אחת שלקח אותי לאיזה חדר בבניין, בפעם הראשונה ש[קיימנו יחסי מין אוראליים], הוא ביקש שאוריד את הבגדים, כמעט בכיתי מבושה, הוא הרגיע אותי, אמר שיהיה לי כיף, שזה כמה דקות ולא יותר. שהכול יהיה בסדר ושהוא ייתן לי כסף. אחרי שעשיתי מה שביקש, הקאתי את הנשמה".
מעשים מגונים במכבסה
והיו גם כמה נערים שהתנגדו למעשיו של צברי. אחד מהם סיפר לחוקרים: "עופר ניסה בכוח לדחוף את היד שלו לאיבר המין שלי, הרגשתי לא נוח, ביקשתי ממנו שיעזוב אותי, שאני לא רוצה כלום. בשלב הזה הוא ניסה בכוח לגעת באיבר המין שלי, אז ברחתי מהחדר". בנוסף, מעריכה המשטרה, חמישה נערים שונים ניתקו קשר עם צברי מרגע שקלטו שהוא מעוניין במגע מיני עמם. אחד מהם סיפר לחוקרים כיצד צברי חיזר אחריו במשך שבועות, קנה לו מתנות וביקש שיישאר עמו אחרי האימונים, עד שעות הערב המאוחרות. "הוא היה מפרגן לי שאני שחקן טוב, שאני אגיע רחוק ושכדאי לי להיות בקשר טוב איתו", סיפר לחוקרים. "לאט לאט הבנתי שהוא אדם בעייתי. למה שגבר מבוגר שהוא לא אבא שלי יילטף לי את הראש ויחבק אותי?".
נער אחר שהחליט לנתק את הקשר עם צברי אחרי תקופת חיזור ארוכה, סיפר: "פתאום חברים שלי רואים אותי מסתובב אתו ברחוב ואומרים לי: 'מה אתה עושה עם בן אדם בן 50? זה לא נראה טוב'. כשראיתי שהוא לא מפסיק להטריד אותי, הבנתי שזה מסוכן ולקחתי כמה צעדים אחורה. כנראה היה לי יותר מזל מלאחרים".
במהלך החקירה, הגיעו השוטרים גם לנער נוסף, בן 15, שלמשמע שאלותיהם הכחיש שקיים עם צברי יחסים בעלי אופי מיני. אבל רגע לפני שנפרדו ממנו, שחרר פצצה: "עם עופר לא היה לי כלום, אבל היו המון גברים אחרים ששכבתי איתם, כולל קצין בכיר מאוד. הוא נתן לי כסף תמורת יחסים, וזה נמשך המון זמן". העדות הנ"ל, בתוספת התכתבויות שהציג הקטין לחוקרים, הביאו למעשה לפתיחתה של חקירה בנוגע למעשיו של קצין המודיעין הבכיר, בדרגת אלוף משנה, ובהמשך גם למעצרו, במה שנראה כתיק שאינו נופל בחומרתו מזה של צברי.
לגבי צברי, במהלך החקירה עלו נגדו האשמות חמורות נוספות. בין היתר, שהעניק לאחד הנערים "צ'ופר" – לבלות עמו בחופשה בבית מלון באילת, בזמן ה"ספורטיאדה" שהתקיימה בעיר, ובמהלכה התגנב למיטתו בלילה, הוריד ממנו את הבגדים ונגע בו. במקרה אחר, סיפר נער שהעיד שצברי ביצע בו מעשים מגונים במכבסה של בית החולים, שלאחריהם גם ביקש שיראה אתו ביחד סרט פורנוגרפי במחשבו האישי במשרד. "רצתי לכיור להקיא", סיפר הנער לחוקריו.
מי שלא יודעים את נפשם לאור החשדות המיוחסים לצברי הם הורי הנערים, שהפקידו אותם בידיו ובידי קבוצת הכדורגל שניהל. "אלו שהגיעו לתחנה עם הילדים שהתבקשו למסור עדות, היו שבורים, הם היו בהלם, דמעות, לא האמינו", מספר קצין במשטרה.
"עופר היה אלוהים בשביל הבן שלי, ואני מעריך שגם בשביל שאר הנערים", מספר דוד (שם בדוי), אביו של אחד הנערים. "הילד העריץ אותו בגלל שעזר לו גם בלימודים וגם בקבוצה. מי יכול לחשוב שאחד כזה הוא פדופיל? הוא תמיד פרגן לילד, אמר שהוא מוכשר מאוד ויכול להגיע רחוק. היינו רגועים בקטע הזה. כשהזמינו אותנו לחקירה במשטרה יחד עם הבן הייתי בשוק, אני ואשתי שבורים מכל הסיפור הזה, בוכים, לא מאמינים שהוא הפך את הבן שלנו לעבד מין תמורת מתנות". אם אחרת הוסיפה: "הילד שלי לא מבין עד היום מה לא בסדר ביחסים שלו עם עופר. הוא חשב שזה בסדר, שאם עופר מבקש – אז עושים כל דבר שהוא רוצה. עכשיו נצטרך לקחת פסיכולוג כדי לטפל בו". הוריהם של חלק מהנערים מתכוונים להגיש תביעה אזרחית על סך מיליוני שקלים נגד צברי.
מחלוקת על קו ההגנה
כשהשוטרים הגיעו לעצור את צברי בפעם השנייה, מגובים בחומר הראיות ובעדויות שאספו, ניכר היה על ארשת פניו שהוא מבין כי הפעם זה רציני. הוא גם חסך את ביקורתו מהמשטרה. צברי נחקר בתקופת המעצר השנייה פעמים רבות, ולהפתעת חוקריו, הפגין קור רוח, לא נשבר ולא הודה. המשטרה מצדה החליטה שלא לעמת אותו עם הנערים מחשש שהדבר יסב להם פגיעה נפשית. "עימות זה דבר חשוב בחקירה, אבל גם בריאותם הנפשית של הילדים", טוען קצין במשטרה. "לא היה בזה צורך כי היו לנו די ראיות".
את צברי הן לא משכנעות. נכון למועד כתיבת שורות אלו, הוא ממשיך להכחיש בצורה גורפת שקיים קשרים מיניים עם הנערים, וכשעומת עם הודעות הווטסאפ והפייסבוק, טען בפני חוקריו שאין שום פסול בכך שכינה ילדים בשמות כמו "נסיך" או "מלך", ושזה סגנון הדיבור שלו. "לא היה כלום, לא נגעתי באף אחד", טען. "יש לנערים אינטרס להפליל אותי כי הלוויתי להם כסף והם לא החזירו. לאחד הנערים נתתי הלוואה של 1,000 שקל, ועד היום הוא לא החזיר לי את הכסף. ככה גם עם אחרים.
"נכון, הבטחתי לכמה מהנערים תלבושות, כרטיסים למשחקים, נעליים וחליפות כדורגל (טרנינגים), וכשלא הבאתי להם, הם התחילו להפיץ עליי שמועות בלי שום סיבה. אבל לא נגעתי בהם, לא היו שום עבירות מין. כלום. הכול המצאות. יש לי בנות, משפחה, אני לא עושה שטויות כאלה. במקום להגיד לי תודה רבה שעזרתי להם בחיים, הם מעלילים נגדי עלילות".
משפחתו של צברי תומכת בו, ואשתו הדסה דואגת למימון ייצוגו המשפטי. "תפרו לו תיק, אני בטוחה שהוא חף מפשע", היא אמרה השבוע בשיחה עם מקורבים. "אני מאמינה לו ומקווה שיחזיק מעמד בכלא. אף פעם לא היה לו שום עניינים עם ילדים ומשטרה. בעל למופת". אגב, בתחילת השבוע התפטר עו"ד יוחאי שטיפל בתיק, בשל חילוקי דעות בנוגע לקו ההגנה של צברי – מה שהוביל להתנפלות רבתי של עורכי דין על המשפחה, בבקשה לייצגו בתיק בעל הפרופיל התקשורתי הגבוה. עורך הדין שנבחר לבסוף, עמית אסנפי, מכחיש את ההאשמות נגד מרשו באופן גורף.
