"הדברים שהמדינה עושה נגדי אלה דברים מטורפים", אומר רפי רותם ברצינות תהומית. "יש לי תיק על רצח בעולם התחתון, עוד אחד על זה שזרקתי מישהו מהקומה התשיעית. עד גיל 40 לא היה לי אפילו דו"ח חנייה, והיום יש לי תיקים על הדברים הכי מטורפים שאתה יכול לדמיין, כולם אחרי שפתחתי את הפה".
הסיפור של רותם נשמע כאילו נולד במוחו הקודח של תסריטאי הוליוודי. עובד מדינה שמנסה לחשוף פרשת שחיתות ענקית ומסועפת, הופך לאויב המדינה ונופל קורבן לשורה ארוכה של התעללויות מצד הרשויות ותאונות מסתוריות בעלות ניחוח עברייני. הבעיה היחידה היא שהסיפור הזה כנראה לא לגמרי דמיוני. "פיטרו אותי מהעבודה, התא המשפחתי שלי קרס, עיקלו לי את הבית", הוא משחזר. "הייתה תקופה שהייתי לגמרי ברחוב. פעם התביישתי להגיד את זה, היום כבר לא. קיבלתי איומים על חיי מעבריינים. פעמיים עשו לי תאונות פגע וברח בזמן שהייתי באוטו. נכנסו ישירות בדלת של הנהג וברחו. המשטרה לא עשתה כלום. במקום זה הם פתחו נגדי עשרות תיקים פליליים. כתב אישום אחד לא הגישו, אבל התיקים פתוחים. שילמתי מחיר של חיים, חד משמעית. לחזור להיות רפי רותם אני כבר לא יכול. איפה שאני הייתי, משם אתה לא חוזר. אדם אחר כבר היה תוקע לעצמו כדור בראש וגומר עם זה".
כשרותם פתח את הפה לראשונה ב-2003, הוא היה קצין מודיעין ביחידה הארצית של רשות המסים, עם ותק של 20 שנה. על סמך העדויות שלו ושל חבריו מרשות המסים נפתחה חקירה סמויה, רחבת היקף וממושכת, שכללה ציתותים והאזנות סתר. בסופו של דבר היא הבשילה ב-2007 לכדי שמונה כתבי אישום חמורים, שכללו סעיפי שוחד והתערבות של גורמים חיצוניים במינויים ברשות, כולל במינויו של מי שעמד בראשה, ג'קי מצא. שמונת הנאשמים בפרשה הורשעו, אבל בסעיפים מינוריים יחסית ורובם בעסקאות טיעון, וקיבלו עונשי מאסר קצרים ביותר, אם בכלל. היועמ"ש לשעבר מני מזוז קבע שמכל פרשיות השחיתות שראה זו החמורה ביותר, משום ש"פה הנגע העמיק לתוך הגוף והפך ממש לסרטני", לדבריו.
בעקבות הפרשה ההיא הפך רפי רותם למודל לחיקוי עבור חושפי שחיתויות בישראל, אבל גם לסמל של התרסקות מקצועית ואישית. הוא מתעקש שפוטר בגלל שחשף שחיתויות, אבל בתי המשפט בשלוש ערכאות דחו את הטענות שלו. מבקרי המדינה לשעבר גולדברג ולינדנשטראוס התעלמו מבקשותיו החוזרות והנשנות של רותם לקבל צו הגנה, והמחיר ששילם היה כבד מנשוא. עד היום הוא שורד רק בקושי.
לאחרונה חלה תפנית מסוימת ביחס של הממסד כלפי רותם. בשנה שעברה קיבל את אות אביר איכות השלטון משופט העליון בדימוס מישאל חשין, שעמד בראש הוועדה שבחרה בו. סמוך לאותו זמן 44 עיתונאים חתמו על מכתב למבקר המדינה שבו דרשו כי יקבל הגנה כחושף שחיתויות, ובתחילת השנה המבקר יוסף שפירא החליט להעניק לו סוף כל סוף צו הגנה, פיצוי כספי על סך 36 חודשי שכר, וכן גמלה שוטפת מהמדינה. אלא שמבחינתו של רותם, זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. "מה זה 36 משכורות? עברו 10 שנים מאז שפיטרו אותי", הוא אומר. "מבקר המדינה ראה את המאבקים שלי, ראה שאני לא מוותר ושאני ממשיך להפיץ את הטענות שלי בפייסבוק ובתקשורת וגם שאנשים מקשיבים לי, אז הוא אמר 'בוא ניתן לרפי רותם כמה שקלים שיסתום את הפה'. מבחינתי לא נתנו לי כלום. אין מחיר לחיים של בנאדם. ההגנה הזאת לא שווה כלום עכשיו שאני מחוץ למערכת. חוץ מזה המדינה כבר עיקלה לי את כל הרכוש ועדיין יש לי חובות, על הוצאות בתי משפט שחייבו אותי. בסיטואציה הקיימת המדינה נותנת לי כסף לכיס שמאל ולוקחת אותו מכיס ימין".
איזה פתרון היה מוסכם עליך?
"לא אכפת לי מהכסף. במובנים מסוימים אני כבר ויתרתי על החיים שלי. תאמין לי שאמרתי למבקר המדינה שאני מוכן לוותר על כל הכסף אם יחקרו את הפשעים שאני מדבר עליהם ויתנו הגנה לחברים שלי שעדיין נמצאים ברשות המסים. ביולי האחרון זומנתי לשלוש פגישות במשרד מבקר המדינה. מסרתי עדות מוקלטת של כ-15 שעות עם הפניות מכל תיק לחברים שלי שיכולים להעיד בו. לא הזמינו אפילו אחד מהם. לא עשו כלום. עבריינים ששמתי אותם בכלא מחזקים אותי. הם אומרים לי 'תשמע, אתה בן זונה, אבל ביושר. אנחנו איתך'".
אנחנו צועדים על הטיילת של בת ים, הרוח הולמת בפנינו. לפני כמה שנים, הייתה תקופה שבה רותם נהג לישון על חוף הים לא רחוק מפה, ועכשיו הוא לוקח אותי למלון שבו בילה לילות רבים, ישן בישיבה על כורסה בלובי. בדרך לשם אנחנו נתקלים במכר של רותם שבדיוק יוצא מהרכב שלו, קצין משטרה בדרגת נצ"מ. הם מחליפים כמה מילים ידידותיות, רותם מתבדח שעם המצב הנוכחי במשטרה יש סיכוי שאותו קצין ימונה בקרוב למפכ"ל הבא, ובשלב מסוים הם עוברים לדבר על נושא השיחה האהוב על רותם – רותם עצמו - ואז הוא מעלה את השאלה הקבועה שלו: "תסביר לי, איך זה יכול להיות? איך יכול להיות שזה מה שקרה לי?". הקצין מספק תשובה לא רעה בכלל: "הלכת רחוק מדי, רותם".
יש בן אדם בתוך היחידה שמוכר את כולכם
הסיפור של רפי רותם (52), יפואי במקור וכיום סוג של נווד, מתחיל כבר ב-2002, אז היה קצין מודיעין ברשות המסים והאמון על התיקים של משפחות הפשע. "הגוף היחיד במדינת ישראל שיכול לנצח את משפחות הפשע, סטייל מה שקרה בארה"ב עם אל קפונה, זאת רק רשות המסים", הוא מסביר. "עבריינים בכירים לא מבצעים עבירות, יש להם חיילים. בגלל זה המשטרה נתקלת בהמון בעיות מול משפחות הפשע. ברשות המסים אתה רואה איך הבנאדם חי, באיזה בית הוא גר, באיזו מכונית הוא נוסע – הוא לא יכול להיות רשום במע"מ כמובטל או כנזקק סעד".
באותה תקופה, רותם וחבריו עקבו אחרי הברחות של מכולות סיגריות דרך נמל אשדוד. על כל מכולה כזאת משפחות הפשע היו מרוויחות מיליונים, ישר לתוך הכיס. באוקטובר 2002, רותם הצליח לגייס מקור מתוך אחת המשפחות, שזכה לכינוי 270/02. התכנית הייתה שהמקור ידווח מתי המכולה הבאה מגיעה, וכך יהיה אפשר לעקוב אחרי הנהג למחסן ולעצור את הדמויות הדומיננטיות. אלא שאז הכל החל להשתבש. "יושבים החבר'ה, עושים תצפיות, ואף אחד לא בא למשוך את המכולה", הוא מספר. "הבנו שיש פה בעיה כי לא הגיוני שסתם יוותרו על מכולה כזאת. עובר עוד יום ועוד יום וחשבנו שאולי עשינו טעות וזיהו אותנו. אחר כך הגיעה עוד מכולה, וגם היא ננטשה.
"ואז מתקשר אליי אותו מקור ואומר לי 'תשמע, רותם, יש בנאדם בתוך היחידה שמוכר את כולכם'", הוא ממשיך. "שאלתי אותו על סמך מה הוא אומר את זה והוא ענה לי 'זה השם של הבנאדם, קוראים לו שמואל גונן'. גונן היה פעם נהג פרטי של מנהל רשות המסים לשעבר אריה זייף ומשם החליקו אותו למחלקת חקירות. הייתי בהלם. זה פטיש 500 קילו על הראש. שאלתי את המקור איך הוא יודע והוא ענה לי 'מה זאת אומרת? אני יושב עם העבריינים האלה, הם מדברים על זה כל הזמן'".
באותו לילה רותם לא ממש ישן, ולמחרת הוא כבר עלה למשרדו של ראש מחלקת חקירות ברשות המסים דאז, רפי עמיאל. "עמיאל הוא זה שקידם את גונן. אמרתי לו 'תראה, היה אצלי 270/02, והוא אומר ששמואל גונן מוכר אותנו לעבריינים. צריך לטפל בזה. אם זה נכון זה חמור מאוד ואם לא, צריך לברר איך זה ששתי מכולות בשווי 10 מיליון שקלים עומדות בנמל אשדוד ואף אחד לא בא למשוך אותן'. בדיעבד, הייתי פונה למישהו אחר".
רותם לא עצר שם. כשהרגיש שלא נעשה דבר כדי לחשוף את החפרפרת, הוא החליט לפנות להנהלה. "במרץ 2003 הייתה ישיבת מחלקה סוערת במיוחד עם אנשים מתוך ההנהלה, ואני, שבדרך כלל לא מדבר בישיבות האלה, באתי ואמרתי 'אני רוצה לדבר'. רפי עמיאל אמר שזה לא המקום ואמרתי לו 'זה כן, כי אתה לא עושה שום דבר. יש פה במערכת אנשים שנותנים גיבוי למעשים פליליים'. זה היה המשפט שגמר אותי טוטאל במערכת, כי ראו שאני לא מפסיק".
בדיעבד, אתה מתחרט על המשפט ההוא? אולי באמת הלכת רחוק מדי?
"אני לא מתחרט, אפילו לא לרגע. מבחינתי, או שאתה עבריין או שאתה איש חוק, אי אפשר להיות באמצע. אבל המשפט הזה היה מספיק בשביל שהמדינה תקבור אותי".
במאי 2005, חודשיים אחרי שרותם יצא מהמערכת, מצאו את המקור שלו שכוב מת על הרצפה בחדר מלון בתל אביב, עם שקית ניילון על ראשו, שתיים מציפורני ידיו תלושות, מכות בגבו, בלון גז ואזיקים על המיטה. "המשטרה אפילו לא פתחה בחקירה, קבעו שזאת הייתה התאבדות", הוא אומר. "כשאני הייתי במערכת הוא עוד היה מוגן. הלכתי למשטרה, אמרתי להם שישמרו עליו 24/7. כשיצאתי מהמערכת, במרץ 2005, אף אחד כבר לא יכול היה להגן עליו".
לטענת רותם, הרצח הזה היה יכול להימנע בקלות. "בערך שבוע לפני הרצח אותו מקור הגיע ליחידה, פגש שניים מהקצינים, ואמר להם שהוא רוצה שיעצרו אותו מעצר מנע כי מסוכן מאוד שהוא יישאר בחוץ", הוא אומר. אבל זה לא קרה.
יש רק בנאדם אחד שפגשתי עם הקעקוע הזה
עמיאל הוא רק אחד מהבכירים ברשות המסים שעליהם רותם מצביע במסגרת ההאשמות שהוא מעלה שוב ושוב בתקשורת ובעמוד הפייסבוק שלו. עד היום לא הוגשה נגד רותם אף לא תביעת דיבה אחת. "אני לא יודע אם אתה מודע לזה, אבל עבריינים נוהגים לקעקע את עצמם במקום מסוים בגוף כדי שידעו שהם עבריינים", הוא ממשיך. "ברגע שיש לך ברווח שבין האגודל לאצבע נקודה או שלוש נקודות, זה אומר 'שם זין על החוק'. עבדתי עם אנשים מרשות המסים ומהמשטרה, מה שאתה רוצה. רק בנאדם אחד פגשתי שם שיש לו את הקעקוע הזה".
עמיאל נחקר במשטרה?
"כן. החל מ-2003 התנהלה במשך שנה חקירה סמויה נגד רפי עמיאל ושמואל גונן על ידי משטרת מחוז תל אביב. בסוף לא הוגשו נגדם כתבי אישום. אני יכול אפילו להגיד לך שהעוזר של מבקר המדינה שפירא, עו"ד דודי נהיר, אמר לי שהוא בחיים לא נתקל בלחץ כזה גדול מכל הגורמים במדינה, לא לחקור פרשה מסוימת. המשטרה, הפרקליטות, נציבות שירות המדינה, רשות המסים והנהלת בתי משפט. כולם עמדו על הרגליים האחוריות כדי שמבקר המדינה לא יחקור".
ברשות המיסים דוחים את הטענות ומזכירים כי היועץ המשפטי לממשלה החליט לסגור את תיק החקירה בעניינו של רפי עמיאל בעילה של חוסר אשמה, וכי תיקו של שמואל גונן נסגר על ידי הפרקליטות מחוסר ראיות. כמו כן הם מוסיפים כי לבקשת גונן נבדקה גרסתו באמצעות מכשיר פוליגרף וזו אומתה לחלוטין. לדבריהם, כל פרסום חוזר של הטענות שנבדקו מהווה פגיעה נוספת ומיותרת בשמם הטוב.
אני שולח לדנינו פקס פעם בחודש, רק כדי להזכיר לו
רפי רותם הוא טיפס אינטנסיבי. יש שאפילו יאמרו – אובססיבי. הוא בעצמו מודה שהפרשה הזאת השתלטה לו על החיים. "זה הדבר היחיד שמעסיק אותי כיום, 25/7", הוא אומר. יש לו זיכרון פנומנלי וגם תיקייה עבת-כרס ("תיק הקסמים", הוא קורא לה) עם מסמכים שיגבו את דבריו. הוא מוכן לספר את הסיפור שלו לכל מי שיקשיב, אבל לא רוצה שיחשבו שהוא מסכן, כי מבחינתו הוא לא. הוא בחר בדרך שלו, והוא לא מצטער עליה. ניכר שמתישהו לאורך הדרך הוא גם קצת התאהב בתדמית של לוחם הצדק והגיבור האנטי-ממסדי שדבקה בו, ולעתים המאבק שלו לובש צורה כמעט דון-קישוטית, אבל קשה לבוא אליו בטענות. בכל זאת, התדמית הזאת והמאבק הזה הם כל מה שנשאר לו בחיים.
את הטענות שרותם מעלה על חשיפת המקור ועל הקשרים הפסולים שמקיימים בכירים ברשות המסים עם טייקונים ועבריינים, הוא ניסח לראשונה במכתב יחד עם 14 קצינים נוספים מרשות המסים שהעדיפו לא להזדהות בשמם. המכתב הזה שוגר למבקר המדינה בפעם הראשונה ב-2007, יחד עם דרישה לקבלת צווי הגנה ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את השחיתויות ברשות המסים, אבל ועדה כזאת מעולם לא קמה, והמדינה לא פרשה את חסותה על רותם וחבריו כפי שביקשו. "פרשת רשות המסים לעומת פרשת ישראל ביתנו, למשל, זה ריאל מדריד נגד בית"ר פתח תקווה", הוא אומר. "האופן שבו מדינת ישראל התמודדה עם השחיתות ברשות המסים, זה כאילו שעכשיו יתפסו על חם שודד בנק, ויפתחו לו תיק על זה שהאופנוע שלו חנה באדום-לבן. ההון השחור במדינת ישראל עומד על כ-50 מיליארד שקל בשנה. מתוכם הנתח של הטייקונים ומשפחות הפשע הוא לפחות חצי מהסכום, בהערכה עדינה. רק שתבין על אילו סכומים אנחנו מדברים פה".
טענה נוספת שעלתה במכתב מתייחסת לפרשה של שוחד מיני ברשות המסים. רותם מחזיק בקלטת שפורסמה בעבר בתקשורת, ובה נראה בכיר יחד עם עדה מרכזית בתיק חקירה על העלמת מס בסך עשרות מיליוני שקלים. בקלטת הבכיר מתועד כשהוא יוזם בבירור מגע מיני עם אותה אישה במהלך חקירתה. "שנים על גבי שנים לא הבנו למה המשטרה, כולל יוחנן דנינו שהיה באותה תקופה ראש אגף חקירות ומודיעין, לא רצו לחקור את פשעי המין ברשות המסים, ועכשיו אני מבין שזאת פשוט נורמה מבחינתם". מרשות המיסים נמסר בתגובה כי "המידע שהתקבל מרפי רותם בעניין הועבר ליחידה החוקרת במשטרה. בעקבות חקירת המשטרה התיק נסגר על ידי הפרקליטות בעילת חוסר ראיות".
נפגשת עם דנינו?
"הייתי בלשכה שלו בדצמבר 2006. כל מה שאני מספר לך הוא יודע. דיברתי עם סגן ניצב שאמר לי 'אל תדאג, את כל השחיתויות ברשות המסים נחקור עד הסוף'. וראית מה קרה מכל זה, כלום. צריך להבין שאיש חוק שיודע על פשעים שמתבצעים ולא חוקר אותם, עובר על החוק. ואני גם שולח לדנינו פקס פעם בחודש, בלי לאיים, בלי לקלל, רק כדי להזכיר לו שהוא טייח פשעים ברשות המסים. יש במשטרה קשר שתיקה. איפה עובדים שני המפכ"לים הקודמים לפני דנינו? אצל טייקונים".
דרשו אליבי לליל הרצח. אמרתי לחוקר 'אתה מסתלבט עליי'
יכול להיות שהפקסים שרותם נוהג לשלוח הם גם אחת הסיבות לכך שבשנים האחרונות הוא חטף לא מעט מזרועות החוק. הוא מספר שיש לו כיום 97 תיקים פליליים שתלויים כחרב על גרונו ללא כתב אישום אחד שהוגש נגדו. ההאשמות נעות בין זוטות כמו העלבת עובד ציבור, ועד להאשמות החמורות ביותר, כולל חשד לרצח. "התיק הכי חמור שתפרו לי זה רצח בעולם התחתון", הוא אומר. "נרצח בגני תקווה אבי יוסף, אבי הג'ינג'י, שהיה שם מוכר בעולם התחתון. נסעתי בגני תקווה שלושה שבועות אחרי הרצח. יום למחרת דופקים בדלת שלי שוטרים מימ"ר תל אביב שאני מכיר. חשבתי שהם צריכים עזרה ממני באיזה תיק והם אמרו 'לא, אתה צריך לבוא איתנו'. לקחו אותי לחדר חקירות, התחילו לשאול אותי מה הרכב שלי עשה בגני תקווה. דרשו אליבי לליל הרצח. אמרתי לחוקר 'אתה מסתלבט עליי'. בסוף נזכרתי שהיה באותו ערב משחק בליגה האלופות ושראיתי אותו במקום ציבורי".
כמה פעמים נעצרת?
"כל פעם שאני מתראיין לתקשורת או שיוצא איזה תחקיר על רשות המסים, עוצרים אותי. כמה פעמים הייתי באבו כביר או בתאי מעצר? אני מעריך 15 פעם. תמיד אני נעצר ליום, אף שופט לא מסכים להאריך לי מעצר כי הם יודעים שאין פה עבירה בכלל. אדם יש לו זכות למתוח ביקורת על ממסד, קל וחומר אם הוא חושף שחיתויות".
סבלת פעם מאלימות משטרתית?
"הייתה פעם אחת שיצאתי מתא מעצר עם זעזוע מוח וחבלות בידיים. זה היה ב-26.1.10, שוטרים הרביצו לי מכות רצח. הייתי כפות רגליים-ידיים בתא מעצר באופן לא חוקי בתחנת ראול ולנברג. נכנסו חמישה שוטרים, ארבעה זיהיתי כי אני מכיר אותם. זאת הפעם היחידה שהרביצו לי. אני עובר איומים מילוליים כמעט כל מעצר, ולענות אני יודע, יש לי פה לא פראייר, אבל להרביץ חזרה לחמישה שוטרים אתה לא יכול, על אחת כמה וכמה אם אתה כפות. הם אמרו לי 'אתה לא תפתח את הפה נגד המשטרה'. יש לי מסמכים רפואיים מאיכילוב מהיום ששוחררתי שמראים שהיה לי זעזוע מוח וחבלות בידיים, אבל מח"ש סגרו את התיק הזה מחוסר אשמה. מה הם חושבים, שאני הרבצתי לעצמי? הבגד שלי מאותו יום ספוג בדם. אמרתי למח"ש שיקחו אותו, ביקשתי עימותים מול השוטרים, הם לא עשו כלום. איך זה יכול להיות?" (ממח"ש נמסר בתגובה: רפי רותם אכן הגיש תלונה במח"ש בתאריך 26.1.2010, נפתחה חקירה וחמשת השוטרים נחקרו. לנוכח אי התאמה שהתגלתה בין גרסת המתלונן לבין התיעוד הרפואי שהוצג בתיק, בשל חוסר עקביות בהודעות שמסר, ולאחר בחינת מכלול הנסיבות, הוחלט לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה).
גם במערכת הפוליטית כבר לא נשאר לו אמון. לאורך השנים היו רק שני ח"כים שפעלו למען רותם, שממוקמים בשני קצוות מנוגדים של הספקטרום הפוליטי – אריה אלדד ואילן גילאון. לדבריו, בחודשים האחרונים פנו אליו נציגים ממפלגות שונות לקראת הבחירות הקרובות, בהם אנשיו של כחלון, אבל הוא סירב להיפגש איתם. במקום זה הוא החליט לרוץ כמספר שתיים בסיעה חדשה של פעילים חברתיים בשם "נבחרת העם", שסיכוייה לעבור את אחוז החסימה הם בערך כמו הסיכויים שתוקם מחר ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את השחיתויות ברשות המסים. "אני לא מיק ג'אגר אבל אני מוכר בציבור כאחד שלוחם בשחיתות. אנשים מכירים אותי ומזדהים. אז אני רץ ברשימה של נבחרת העם, אבל אני אפילו לא יודע אם אני אוכל להצביע. אין לי תעודת זהות. נתתי אותה למבקר המדינה כשהגעתי למסור אצלו עדות. הרי אין לי זכויות פה, במדינה הזאת, אז מה אני צריך אותה?".
תגובות
מרשות המיסים נמסר:
"כל טענותיו של רפי רותם נחקרו ונבחנו במשטרה ובפרקליטות כבר לפני כעשור ולא נמצא בהן ממש. פרסומן החוזר של הטענות בכלי התקשורת גורם לעוגמת נפש ופגיעה ממשית בשמם הטוב של עובדים ומנהלים ברשות.
הרשות דוחה בשאט נפש את החיבור המעוות בין נסיבות מותו הטרגי של ה"מקור" לעובדים כלשהם ברשות המסים. כמו כן, הנ"ל היה מעורב ערב מותו בפרשות שאינן קשורות לרשות המיסים אלא לחשדות כבדים להרצת מניות תוך מעורבות ואיומים של השוק האפור, חשדות שבאו לידי ביטוי בכתב אישום שהוגש כנגד שותפיו ובהרשעתם.
מבקר המדינה קבע כי רפי רותם פעל מתוך כוונה לחשוף שחיתות. המבקר לא קבע כי אכן בעקבות המידע שמסר נחשפה שחיתות. העברתו של רפי רותם מתפקידו אושרה על ידי בית המשפט במספר ערכאות, עד לבית המשפט העליון. משנמנע מלהתייצב בעבודה ראתה בו הרשות כמי שהתפטר. הרשות מכבדת את החלטת המבקר בעניין ותפעל לאורה.
עמיאל עבר לפני כשנה לכהן כממונה אזורי מע"מ רחובות, ואילו גונן עובד מזה מספר שנים ביחידת הקישור לרשות הפלסטינית.
ממשטרת ישראל נמסר:
מר רותם מעורב בלמעלה מ-50 תיקי חקירה מאז 2003. בחלק ניכר מהם הוא מופיע כמתלונן ובחלקם כחשוד. תלונתו הראשונה נחקרה ביחידת ההונאה באופן מקיף ותיק החקירה נסגר בסופו של דבר בהחלטת פרקליטות. ערעורו של מר רותם על ההחלטה נדחה. בהמשך התלונן מר רותם בסדרת תלונות שונות ומגוונות במספר יחידות במשטרה, בהן היחידה הארצית לחקירות הונאה וכן במשרד מבקר המדינה, שלימים נאלצו להתלונן כנגדו בגין הטרדות ואיומים. ביחידה הארצית ליחידות הונאה איחדו את כלל תיקי החקירה בגין תלונותיו של מר רותם לכדי חקירת פרשיה רבת מעורבים ותתי חקירות. צוות החקירה גיבש בזמנו ממצאים והעביר את התיקים לפרקליטויות השונות להמשך טיפול. חלק מהנושאים לגביהם התלונן מר רותם נסגרו על ידי הגורמים המוסמכים לכך והמתלונן קיבל הודעה על סיום הטיפול כמקובל.
במרבית התיקים בהם מופיע מר רותם כחשוד, שעיניינם בעיקר הטרדות ואיומים ורק במעטים מתוכם נעצר, הוגש זה מכבר כתב אישום המאגד את התיקים וההליך בעניינו מתנהל בבית המשפט. רק לאחרונה הוגש כתב אישום נוסף בגין אירועים נוספים של הטרדת עדים.
ממשרד מבקר המדינה נמסר:
כפי שכבר נמסר על ידי משרד מבקר המדינה בעבר, הטענה שלא נעשה דבר במידע שמסר מר רותם, איננה מעוגנת בקרקע המציאות, שהרי כבר במסגרת ההחלטה להעניק למר רותם צו להגנה על זכויותיו פירט מבקר המדינה נושאים שכבר נבחנו. בין השאר מונה צוות מיוחד שנפגש עם רותם במשך שעות ארוכות, וקיבל ממנו פעם נוספת מידע, אשר לטענת רותם מעיד על מעשי שחיתות שנעשו ברשות המסים. בדיקה ראשונית של המידע העלתה כי בחלקו אין מדובר במידע חדש, אלא במידע אשר נמסר למשרד מבקר המדינה ולרשויות אכיפת החוק כבר בעבר, ומרביתו נבדק או שימש כתשומה לביצוע ביקורות ברשות המסים. כך גם העלתה הבדיקה הראשונית, כי חלקו של המידע חסר, וטענות שונות שהועלו על ידי רותם נדונות כעת בבתי המשפט, ולפיכך אינן מתאימות לבדיקה על ידי ביקורת המדינה. נושאים נוספים ממשיכים להיבחן.
מר רותם מתיימר לייצג את עובדי הרשות החתומים על המכתב, אלא שאף לא אחד מהם פנה למבקר המדינה בבקשה לקבלת הגנה. סמכותו של מבקר המדינה להעניק צו הגנה לעובד אשר נפגע כתוצאה מחשיפת שחיתות במקום עבודתו, והתנאים למתן הצו, מוסדרים בחוק. ככל שמי מבין עובדי הרשות (ככל עובד בשירות הציבורי), סבור כי הוא נפגע כתוצאה מחשיפת שחיתות, מבקר המדינה קורא לו להגיש בקשה לצו הגנה, אשר תיבחן בהתאם לתנאים הקבועים בחוק, וככל שהפונה יימצא זכאי לצו, הצו יינתן. ויודגש, כי בחודשים האחרונים נתן מבקר המדינה צווי הגנה ייחודיים, אשר טרם ניתנו עד עתה, הן במצב בו ההנהלה לא מנעה התנכלות לעובדים על ידי חבריהם לעבודה והן בנסיבות נוספות. לשון החוק קובעת כי למבקר המדינה סמכות ליתן "כל צו שימצא לנכון", וגישתו של מבקר המדינה הינה גישה מרחיבה, וכל צו שיכול לסייע לעובד ואינו סותר את לשון החוק, ניתן.
בניגוד לטענתו של מר רותם, בצו שניתן לו נקבע כי הוא זכאי לגמלה החל ממועד פיטוריו בשנת 2007, ובנוסף ניתן לו פיצוי בגובה 36 משכורות, בהתאם לקווים המנחים שנקבעו בפסיקת בתי הדין לעבודה ובהתאם להוראות חוק ההגנה על עובדים בשירות הציבורי. סך הפיצוי שניתן למר רותם אך ורק כפועל יוצא מהחלטת מבקר המדינה הינו למעלה ממיליון שקלים. מדובר בפיצוי חריג בגובהו בכל קנה מידה, ובכך נתן מבקר המדינה ביטוי לאחריות הציבורית של המדינה למצבו של מר רותם. כפי שצויין במסגרת הצו, התנהלותו של מר רותם, אשר גדע "כל ענף עליו ניתן היה לשבת", היא שמנעה את האפשרות לכפות יחסי עבודה. יש להצר על כך שהתנהלותו זו ממשיכה גם כעת, וחלף שיקום חייו ויציאה לדרך חדשה, מר רותם בוחר להמשיך ולתקוף את משרד מבקר המדינה. מר רותם עודכן לגבי המאמצים הניכרים שעשה מבקר המדינה למצוא מוצא הולם למצב האישי בו הוא היה מצוי, מהיום הראשון בו הונח לפתחו עניינו של מר רותם. במסגרת זו עודכן מר רותם על הקושי של מבקר המדינה לקבלת את הסכמת הגורמים השונים בשירות המדינה לפתור את עניינו האישי, בהסכמה. קושי זה נבע, בין היתר, לאור התנהלותו של מר רותם עצמו. אין שום קשר בין עדכונים אלו שנמסרו למר רותם בנוגע לפתרון עניינו האישי, לבין פניותיו לברר טענות בנוגע להתנהלות גורמים ברשות המסים.