יוצאים בחוץ

רק אלוהים יודע מה יהיו תוצאות הבחירות לרבנות הראשית, שיתקיימו ביום רביעי הקרוב, ב-24 בחודש. כבר מזמן לא נראה כאן מירוץ כל כך צמוד, סוער ורב תהפוכות, המערב בתוכו את כל החומרים לדוקו-ריאליטי משובח: קרבות ירושה, בריתות בין מועמדים, קנאה רוחשת והרבה מאוד פוליטיקה מהסוג הישן והלא-ממש-טוב.

ימים ספורים נותרו עד שהמועצה הבוחרת, הכוללת 150 נציגי ציבור בכירים ואת ראש הממשלה עצמו, תקבע בבחירות אישיות וחשאיות מי יהיו הרב הספרדי והרב האשכנזי הראשיים הבאים. זהו התפקיד הבכיר והנחשב ביותר בעולם הרבני, והמינוי תקף לעשר שנים רצופות. שני הנבחרים יתוו את פני הממסד הרבני בעשור הבא – ימנו דיינים ורבני ערים, יפקחו על בתי הדין הרבניים, על נושא הכשרות, על איטליזים ומשחטות, על מוהלים ובתי קברות, ולא פחות חשוב - ייצגו את הממסד הרבני מול הציבור הרחב. כבר עכשיו ברור ששני הרבנים המכהנים כיום לא ימשיכו בתפקידם: הרב האשכנזי הראשי, יונה מצגר, נעצר לפני כחודש בחשד לעבירות מרמה, קבלת שוחד והלבנת הון, בעוד הרב הראשי הספרדי, שלמה עמאר, נפסל לכהונה שנייה על ידי המר"ן, הרב עובדיה יוסף, במהלך מעורר מחלוקת שיצר סכסוך פנימי טעון בתוך מפלגת ש"ס.

דבר אחד ברור: משני הצדדים – האשכנזי והספרדי - מסתמנים מועמדים חדשים רבים, חלקם דומיננטיים וכריזמטיים מאוד, השואפים לרשת את התפקידים שמתפנים. אבל בעוד הזרם האורתודוקסי המתון, שאותו מייצגת מפלגת "הבית היהודי", התחזק משמעותית מהמירוץ הזה, תנועת ש"ס – אפילו אם תנצח ותמנה את המועמד המועדף עליה – נחלשת ומתפוררת מיום ליום, מתפלגת לשבטים, וקרבות הירושה המרים והמכוערים המתקיימים סביב חצרו של הרב עובדיה יוסף מחריפים מיום ליום.

חונטה דיקטטורית

אם בעבר היו הוראותיו של הרב יוסף ונציגיו ציווי קדוש, שכל הרבנים ועסקני התנועה התיישרו לפיהם בצייתנות, היום יותר ויותר רבנים בכירים מעזים להתעלם מהם, לנקוט ביוזמות עצמאיות ואף להתבטא בגלוי כנגד ש"ס, יו"ר המפלגה אריה דרעי ובעקיפין גם נגד הרב יוסף עצמו.

גל המרד הסתמן לראשונה כבר בבחירות האחרונות לכנסת, כשמפלגות ספרדיות כמו זו של הרב אמנון יצחק ("כח להשפיע") והרב חיים אמסלם ("עם שלם") מרדו בגלוי בש"ס. אף שאף אחת מהן לא עברה את אחוז החסימה, הן "גנבו" לש"ס שלושה מנדטים.

כשהתברר שש"ס נותרה מחוץ לממשלה ורחוק ממוקדי ההשפעה, הלך המרד והתחזק. כיום, המעצמה הפוליטית הספרדית שדרשה להחזיר עטרה ליושנה קורסת בצלילה חופשית: עסקני התנועה לא סופרים את ההנהגה הפוליטית ורבנים כבר לא מרכינים ראש בהכנעה בפני הרב יוסף וצאצאיו. להפך. תחושת מיאוס מתפשטת ברחוב הספרדי כלפי האוליגרכיה הש"סניקית סביב המר"ן.

אחד ממובילי המרד הוא הדיין הבכיר ציון בוארון, חבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים ואחד המועמדים המובילים לתפקיד הרב הראשי הספרדי הבא. הרב בוארון, כוח עולה בשמי הרבנות, שהיה ממקורביו של הרב יוסף, עשה מעשה נועז, שרבים חששו לעשות לפניו: הוא שיגר באחרונה מכתב פומבי חריף ביותר בכתב ידו ליו"ר תנועת ש"ס, ח"כ אריה דרעי, והטיח בו האשמות חמורות וחסרות תקדים. במכתב מאשים בוארון את דרעי בסיכול הניסיון להארכת כהונתו של הרב הספרדי הראשי המכהן (המכונה גם "הראשון לציון"), שלמה עמאר, משיקולים שאינם ענייניים, וטוען שמדובר ב"כפיות טובה שאין עליה כפרה".

"אני מביע בזה את מחאתי הנמרצת על ההתנהלות כלפי מו"ר (מורי ורבי) הראשל"צ שליט"א (הכוונה לרב עמאר – ש.א.)", כתב בוארון, "מה שנעשה על ידי תנועת ש"ס הוא מעשה נבזות והרס התורה וכבודה שאין כמוהו...כל אדם יבין, שלא הבעיה עם מועמד פלוני עמדה כאן,  אלא שנאה אישית ומטרות אישיות לנגד עיניכם... התחוור לי מעל לכל ספק כי ידך היתה במעל הזה, תחילה כ'איש מהצד' ולבסוף כראש התנועה המכה בפטיש ... אין מחילה לכפיות הטובה מצידך. אין כפרה על מה שנעשה על ידך ושותפיך!".

המכתב גרם לסערה גדולה בעולם החרדי. זו פעם ראשונה שרב בישראל המקורב לש"ס מעז לצאת נחרצות נגד צמרת המפלגה ולמעשה יוצא ישירות נגד הרב יוסף. אבל מאחורי המכתב סיפור מורכב ומעניין אפילו יותר. הסיבה האמיתית לסערה היא שהרב בוארון בן ה-63 נתמך בגלוי על ידי חברו הטוב, הרב הראשי הספרדי המכהן – שלמה עמאר. במילים אחרות, עמאר מבקש לנקום באריה דרעי וברב עובדיה יוסף על שמנעו ממנו כהונה שנייה כרב ראשי, בכך שהוא יוצא נגדם ברבים ומקדם מועמד משלו לתפקיד.

"כשרבנים בכירים מהזרם הספרדי יוצאים בגלוי נגד ראשי המפלגה, הם גורמים לפגיעה ברב יוסף, לסדק בדמותו", מסביר צביקה אלוש, עיתונאי ופרשן לענייני חרדים, שכתב ספר על הרב עובדיה יוסף יחד עם העיתונאי יוסי אליטוב, "אפשר לכנות את זה 'זובור'.  זה כמובן לא מה שיפיל את הרב עובדיה, שהוא עדיין הסמכות העליונה, אבל זה מערער במשהו את מעמדו. לאותם רבנים נמאס מהתנהלותו של דרעי בתוך התנועה, מהזלזול בהם, והחמור מכל - מהפגיעה הקשה ברב עמאר, והם החליטו להפסיק לשתוק".

"יש חונטה דיקטטורית בתוך ש"ס, שרוצה להשתלט על הרבנות הראשית כדי להמליך את ילדי הרב יוסף", קובע אחד המקורבים לרב בוארון, "אנחנו לא נאפשר את זה. נגמר עידן הקומבינות, שהם עושים מה שהם רוצים וכולם שותקים. המכתב של הרב בוארון היה רק יריית הפתיחה. זה הסוף של ש"ס".

 נקמתו של הרב עמאר

אז מה בדיוק קרה בין הרב עמאר למשפחת יוסף? איך קרה שמקורב לרב, שאף נחשב למי שבעתיד יירש אותו – הפך לאויב כה מר? התשובה היא פשוטה ואכזרית. לאחר הבחירות, התנתה מפלגת "הבית היהודי" את הצטרפותה לממשלה בכך שיתאפשר לה לבחור לתפקיד הרב הראשי מועמד דתי-לאומי, וסימנה את הרב חיים סתיו כפייבוריט. הדיל היה כזה: הרב עמאר יזכה לכהונה שנייה ובתמורה הניחו ב"בית היהודי" שייזכו ביתר קלות עם המועמד שלהם. הסעיף אף כונה בהסכמים הקואליציונים "חוק עמאר".

אלא שהרב חיים סתיו, המכהן בראש ארגון רבני "צהר", הוא סדין אדום עבור ש"ס. בצמרת המפלגה מוכנים לעשות הכל כדי שלא ימונה לתפקיד – כולל להפיל את "חוק עמאר" ולהקריב את הרב עמאר בדרך. וכך היה. ש"ס בעצמה סיכלה את חוק עמאר והובילה להפלתו, ולכך שעמאר לא יזכה לכהונה נוספת. בעסקה שנרקמה לבסוף, הודיע הרב יוסף על תמיכתו ברב האשכנזי דוד לאו (הנחשב גם למועמד המועדף על ראש הממשלה), ובימים אלו הוא מקדם את בחירתו של בנו, יצחק יוסף, לתפקיד הרב הספרדי הראשי.

הרב עמאר נעלב עד עמקי נשמתו, וחש שהרב יוסף ויו"ר המפלגה דרעי בגדו בו, הפקירו ורימו אותו. נקמתו לא איחרה לבוא. הוא הבין שבש"ס חוששים מכוחו כיורש פוטנציאלי, ולכן החליט להריץ לתפקיד הרב הספרדי את ציון בוארון. בש"ס נלחצו וניסו לפייס את הרב עמאר, אבל כבר היה מאוחר מדי.

בוארון והרב עמאר הם חברים קרובים עוד משנות ה-20 לחייהם. הם למדו יחד דיינות בבית מדרש בתל אביב, ומאוחר יותר כיהנו יחד בבית הדין בטבריה. לפני כמה שנים דאג עמאר למנות את בוארון לבית הדין הרבני הגדול, והשניים משמשים לא פעם באותו הרכב דיינים. במקביל, הם גם מקיימים לימוד שבועי בחברותא, המוקדש לענייני קבלה, תעניות ותיקונים ליליים משותפים.

עמאר הפגוע העמיד לרשות הרב בוארון את יועציו הממולחים ביותר, העושים למענו עבודה מאומצת בקרב המועצה הבוחרת. כיוון שהרב עמאר מינה בעצמו עשרה מ-150 האלקטורים שיבחרו את הרבנים הבאים, ומשפיע גם על אחרים – זה הופך את בוארון לשחקן מפתח בבחירות האלו. גם אם לא יזכה בתואר הראשון לציון, הוא חזק מספיק למנוע אותו ממשפחת יוסף. אתמול נודע שכוחו של בוארון התחזק אפילו יותר, כשמשה כחלון, שר התקשורת לשעבר ובעצמו איש פופולארי למדי, הודיע שהוא תומך בבוארון ושינהל את עבודת המטה מול המועצה הבוחרת.

"זו היתה טעות של ש"ס לפגוע ברב עמאר", טוען אלוש, "אריה דרעי ואחרים מטפטפים לרב יוסף באוזן כל מיני מסרים, והרב, בגילו המופלג, סומך על דעתם. אף אחד, כולל הרב יוסף עצמו, לא האמין שהרב  עמאר ייצא נגדם בגלוי, ולא נערך לתרחיש כזה.

יצחק יוסף, חשוב לציין, לא היה מינויו הראשון של הרב עובדיה יוסף לתפקיד. קדם לו אחיו, אברהם יוסף. הרב עובדיה התלבט ארוכות בין השניים ולבסוף החליט להמר על אברהם יוסף, המשמש כרבה של העיר חולון. אלא שמיד לאחר ההכרזה על מועמדותו, צצו נגד אברהם יוסף חשדות, לפיהם קידם באורח לא חוקי לכאורה את ארגון הכשרות הפרטי שבבעלותו, המעניק תעודות הכשר של בד"צ בית יוסף. הוא נחקר באזהרה במשטרה ונאלץ להסיר את מועמדותו.

הרב עובדיה לא התייאש והחליט להריץ לתפקיד את בנו השני, יצחק. בתגובה, צפו על פני הקרקע חשדות גם כנגדו: הפעם נטען כי התעודה המכשירה את יצחק יוסף כרב עיר ("תעודת כושר") אינה בתוקף. הסוגיה נבדקה על ידי משרד המשפטים והמועמדות של יצחק יוסף כנראה תאושר למרות זאת. מה שבטוח, מישהו הכריז על משפחת יוסף מלחמת חורמה.

רשימת המועמדים למשרת הראשון לציון מונה כיום שישה מועמדים, כולל הרב יצחק יוסף. לצד הרב בוארון רצים לתפקיד יהודה דרעי, רבה של באר שבע ואחיו של אריה דרעי (שצפוי לפרוש מהמירוץ לאחר שהרב עובדיה הכריז כי הוא עומד מאחורי בנו יצחק ומבקש מכל חסידיו לעשות זאת גם כן); הרב אליהו אברג'ל, אב בית הדין הרבני בירושלים; הרב רצון ערוסי, ראש בית הדין לענייני ממונות בקריית אונו, ושמואל אליהו, רבה של העיר צפת ובנו של הרב הראשי הספרדי לשעבר, מרדכי אליהו. גלריית המועמדים, שנחשבת לאיכותית ויוקרתית, עלולה להאפיל על מועמדותו של הרב יצחק יוסף ולדחוק אותו הצידה. התוצאה האפשרית: פיצול פנימי, שעלול להוביל לבחירתו של רב ראשי שאינו מזוהה עם ש"ס.

הרב עובדיה יוסף, הנושק ל-93, מבין שנקלע לפלונטר. הבחירות הללו הן ללא ספק הסוערות והקשות ביותר שידע עד היום. אם בנו יפסיד, יוקרתו של הרב עצמו תיפגע קשות, וש"ס תתפרק מכל נכסיה. לפיכך הוא מטיל את כל כובד משקלו ההלכתי והפוליטי כדי להסיר כל מכשול מבחירת בנו לתפקיד.  

"גורמים בכירים בש"ס פנו בשמו של הרב עובדיה לכמה מהמועמדים וביקשו מהם להסיר את מועמדותם כדי לא לבזות את הרב", טוען גורם חרדי בכיר, "אבל כל המועמדים דחו את הבקשה על הסף. הם מאסו בקומבינות של ש"ס והחליטו לשבור את השיטה ולהביא פנים חדשות ואמיתיות למשרה החשובה הזאת".

גם הרב רצון ערוסי גילה באחרונה כי בכירים בש"ס ביקשו ממנו להסיר את מועמדותו, אך הוא סירב. "הרב ערוסי הולך עד הסוף", מכריז אחד ממקורביו, "הוא גילה את פרצופם האמיתי של כמה מראשי ש"ס כבר מזמן, אחרי שהבטיחו לו את המינוי של הרב הראשי של פתח תקווה ובסוף סידרו את הג'וב לרב בנימין אטיאס, אחיו של השר לשעבר אריאל אטיאס. ערוסי מאמין בכוחו לזכות בתפקיד בזכות כישוריו, נמאס לו מכל הקומבינות. גם אם הרב יפנה אליו אישית הוא לא יסיר את מועמדותו".

הרב אליהו אברג'ל, מצידו, צובר גם הוא תמיכה לא מעטה: לאחרונה זכה לתמיכתו של אחד מגדולי הרבנים ופוסקי ההלכה, הרב חיים קנייבסקי. הרב אברג'ל נחשב למועמד המקובל על כל הזרמים, למתיר העגונות מספר אחת בישראל ולרב שלא היסס לצאת נגד תעשיית הבאבות והעומדים בראשה. ולא פחות חשוב: הרב אברג'ל חווה על בשרו תרגיל די דומה לזה שחווה הרב שלמה עמאר:  באמצע שנות השמונים התמודד למשרת הראשון לציון, אך ש"ס טרפדה את מינויו. היום הוא לא מהסס לצאת נגד ראשי המפלגה.

"תם עידן הדיקטטורה שש"ס עמדה בראשו", טוען הרב אברג'ל, "לציבור נמאס מהתרגילים המלוכלכים של אנשיה. הוא רוצה לראות מועמדים ראויים, מוכשרים, שלא ייבחרו בגלל עסקות אפלות ודילים חשוכים אלא בזכות כישוריהם. הציבור רוצה רבנים שמייצגים את כל שכבות העם ולא מגזר אחד כזה או אחר. רוצים בחירות נקיות מקומבינות, ושהרב הראוי יזכה בתפקיד".

 המטרה: אריה דרעי

שוקי מאירי, בעל אתר אינטרנט חרדי, אחד הגדולים בישראל, שימש בעברו פרשן לענייני חרדים במספר כלי תקשורת. לטענתו ש"ס איבדה את הלגיטימציה שהיתה לה ברחוב החרדי. "הזלזול של ראשי המפלגה ברבנים החשובים והעובדה שהם הפכו את התורה לכלי לקידום לאינטרסים האישיים שלהם קוממה עליהם את כולם. לדעתי ש"ס היא כיום תנועה גוססת מבחינה פוליטית". 

"ההתפוררות התחילה ברגע שהוחלט שדרעי, ישי ואטיאס יעמדו בראש המפלגה", מוסיפה שרי רוט, כתבת ופרשנית לענייני מפלגות של האתר "בחדרי חרדים", "זה יצר משבר מנהיגות בעיני הציבור והפך לקרקס של ממש.  גם לאחר שהוחלט לפרק את השלישיה, ולהעמיד את דרעי כראש התנועה, הדבר לא נתפס כאמיתי. לא מאמינים לו. השטח לא רואה בו עדיין את המנהיג של ש"ס. דמותו של הרב יוסף ומנהיגותו היא היחידה שעדיין מונעת את טביעתה של ש"ס".

הרב חיים אמסלם מסכים עם הטענה שש"ס איבדה את האידיאולוגיה הערכית שלאורה הוקמה והפכה את הכיסאולוגיה ואת הדילים החשאים לסימן ההיכר שלה. "בש"ס עושים לעצמם חרקירי", אומר אמסלם, "הם עושים הרבה שטויות ולמעשה גורמים לפגיעה בתדמיתו של הרב יוסף. הם פועלים בניגוד לדעת גדולי התורה, מונעים מאינטרסים אישיים ולא פועלים לטובת הציבור. הם רוצים להמשיך שושלות משפחתיות שלהם, לרמוס ולמחוק כל מי שיעמוד בדרכם, לקבוע סדר יום באחד התפקידים החשובים במדינה. תראה מה הם עשו לרב עמאר".

מוקד הלחץ עובר כעת לנציגי המועצה הבוחרת, שיבחרו את שני המנצחים במירוץ. אלו יהיו, כנראה, 150 האנשים המחוזרים ביותר בשבוע הקרוב. לא שחסרים להם חיזורים גם ככה. במועצה יושבים, בין השאר, 25 ראשי הערים הגדולות בישראל, עשרה דיינים וותיקים מבית הדין הרבני, 30 רבני ערים, נציגי מועצות מקומיות ואזוריות, נציגי מועצות דתיות, חמישה חברי כנסת (ביניהם גילה גמליאל, ישראל אייכלר ומירי רגב) ונציגים של משרד הדתות. בנוסף, משפיע על המועצה גם ראש הממשלה עצמו, המכהן גם בתפקיד שר הדתות. כל קול חשוב עבור כל אחד מהמועמדים. הפעם, ההערכה היא שההכרעה תהיה צמודה מאוד, לאור ריבוי המועמדים. גורמים בש"ס מעריכים, כי חלק מהמועמדים יסירו את מועמדותם סמוך למועד הבחירות  וכך תסלל דרכו של הרב יצחק יוסף לזכות במשרה.

"הבעיה בש"ס זה שהם חושבים שכולם בכיס שלהם", טוען אלוש, "בעבר הלא רחוק זה היה נכון, אבל היום המציאות הפוליטית השתנתה לגמרי. אני יודע שיש חברים בגוף הבוחר שמכינים הפתעה לש"ס. כשמדובר ב-150 איש הכול יכול להיות. אני מעריך שהרב עובדיה יוסף עלול להצטער על כך שמיהר להחזיר את דרעי  למפלגה, כי למעשה ההצבעה היא לא אישית נגדו  - אלא יותר נגד דרעי והמהלכים שהוא הוביל באחרונה, ושעוררו תרעומת גדולה בקרב רבים בתנועה ומחוצה לה".

"המועצה הבוחרת לא נמצאת בכיס של ש"ס", מחזק חבר במועצה, "נגמרו הימים שהם קבעו מי יהיה הרב הראשי. חברי המועצה בהחלט עלולים להפתיע הפעם ולבחור במועמד אחר".

 >> לכל כתבות המגזין