הטרדה בנק לאומי (צילום: מתוך הפייסבוק של בועז קלמן)
"התקווה שלי היא שעוד גברים יאזרו אומץ להתלונן". בועז קלמן|צילום: מתוך הפייסבוק של בועז קלמן
מאז התפוצצה פרשת הנשיא קצב, בקיץ 2006, תלונות על תקיפות ועל הטרדות מיניות כלפי נשים במקום העבודה הפכו כמעט לעניין שבשגרה. אבל בזמן שיותר ויותר נשים מעזות להתלונן על המטרידים והתוקפים, גברים המתלוננים על תקיפה מינית במקום העבודה הם עניין נדיר, כמעט לא קיים. גם כשגבר מותקף, יספר לכם כל מתנדב במרכז לנפגעי תקיפה מינית, מרביתם יבחרו לא להתלונן. הבושה, הכאב והפחד שיהפכו לבדיחה חברתית – מרתיעים מאוד.

בעז קלמן בחר אחרת. לא רק שהוא החליט להתלונן ואף להגיש תביעה נגד מקום העבודה שלו, הוא אף החליט להיחשף בשמו ואינו מסתתר מאחורי תמונת אילוסטרציה אפלולית. "אני יודע שאני הולך לשלם מחיר אישי כבד ביותר בגלל החשיפה הזו, אבל אני מוכן לזה", אומר לנו קלמן, "התקווה שלי היא שעוד גברים שהותקפו מינית או הוטרדו במהלך עבודתם על ידי עובדים אחרים, יקבלו אומץ להתלונן".

הוא לפת את אשכיי וצעק: "זה כל מה שיש לך?"

ההטרדה המינית שחווה קלמן, 62, תושב תל אביב, התרחשה בסביבה המקצועית הכי נורמטיבית שאפשר לדמיין – בין כתלי בנק לאומי, שם עובד קלמן מזה 35 שנה.

קלמן נחשב למנהל חרוץ ומצטיין בלאומי. במהלך שנותיו בבנק מילא שורה ארוכה של תפקידים, גם בארץ וגם בארצות הברית, שם שובץ במשרדי הנהלת לאומי בניו יורק. על עבודתו קיבל קלמן מספר תעודות הוקרה והצטיינות. "בעבודה אף פעם לא היו לי בעיות", הוא מספר, "עשיתי את התפקידים שקיבלתי על הצד הטוב ביותר. לא היו לי חיכוכים או מריבות עם הממונים עליי. תמיד זכיתי להערכה ולשבחים על התפקוד שלי".

לפני כשנה שובץ לעבודה בקריית שירותי הבנק בלוד (הקש"ב) – מתחם טכנולוגי המספק שירותי מחשוב לבנק – לתפקיד פקידותי, על אף היותו מנהל בכיר בעבר. "זה היה בשבילי מקום חדש יחסית, עם עובדים שלא הכרתי, אבל ראיתי בזה גם אתגר, לעשות משהו שלא עשיתי קודם", אומר קלמן, "חשבתי שיהיה טוב עבורי להחליף אווירה, ללמוד דברים חדשים. לא היו לי חברים במקום החדש וגם לא יצרתי קשרים".

הטרדה בנק לאומי
"צעק בקולי קולות שכולם ישמעו". סניף בנק לאומי בלוד בו התרחש המקרה
התקיפה המדוברת התרחשה לפני כארבעה חודשים, ב-11 בפברואר. "במהלך העבודה ניגש אליי אחד העובדים, עובד ותיק בבנק בשם מ', שבקושי הכרתי אותו ולא הייתי חבר שלו בכלל", משחזר קלמן, "הוא החזיק את הסלולרי שלו, צפה במשהו על גבי המסך ואמר לי: 'בוא תראה משהו יפה'. הייתי בטוח שהוא עומד להראות לי תמונות של בני משפחה שלו, נכדים, דברים מהסוג הזה. קמתי מהכיסא כדי לצפות ונדהמתי לגלות שמדובר בקטע של סרטון פורנו. הרגשתי אי נוחות. לא האמנתי שעובד בכיר בבנק צופה בסרטון פורנו במהלך העבודה ועוד מראה לי אותו".

בזה לא נגמר העניין. כעבור רבע שעה קם קלמן מכיסאו בדרכו להפסקת צהריים. "בדרך למטבחון פתאום  מ' ניגש אליי, עמד מולי קרוב ולפת את האשכים שלי בחוזקה ובכוח. תוך כדי, הוא צעק בקולי קולות, כדי שכולם ישמעו: ' זה כל מה שיש לך'? קפאתי במקום, הרגשתי מושפל, מבוזה. חשתי שרמסו את כבודי עד דק. ברגעים כאלה אתה רוצה למות מבושה, אתה חסר אונים, אתה לא מאמין שזה קורה לך באמת".

אחרי כמה שניות של הלם פנה קלמן לעובד אחר שנכח במקום בזמן האירוע, ו', ושאל אותו האם ראה את מה שאירע. ו', פנה למ' ושאל אותו: "באמת תפסת לו את הזין?". מ' ענה בתגובה: "מה פתאום? רק את הביצה השמאלית".

יומיים בלבד אחרי האירוע מ' ניגש לקלמן וביקש ללחוץ את ידו ולבקש סליחה. קלמן סירב ודרש ממנו לא להתקרב אליו. "אתה כועס עליי בגלל שתפשתי לך את הזין?", הטיח מ' בקלמן, "אתה  הומו, אתה צריך לעבוד רק עם נשים ועם הומואים, אין לך מקום ליד גברים כמוני".

עובדת ששמעה את הדברים ניסתה לגונן על קלמן: "בושה איך שפקיד בנק מעז לדבר אל מנהל", אמרה למ'. כמה עובדים גיבו את קלמן ועודדו אותו ליידע את בכירי הבנק באירוע.

קלמן שיגר מכתב לממונים עליו בבנק, תיאר את רצף האירועים וביקש להגיש תלונה נגד מ' לממונה על ההטרדות המיניות בבנק. בינתיים, לאחר שלושה ימי מנוחה בבית, חזר לבנק ונדהם לגלות שמ' נותר בתפקידו ושעליהם להמשיך לעבוד ביחד. הוא דרש להפריד ביניהם באופן מיידי, ובבנק החליטו להעביר את קלמן לקומה החמישית בבניין בעוד שמ' נותר באותו קומה שבה עבד. "הממונה על ההטרדות המיניות אפילו העזה לומר לי שאם אני מרגיש מאוים, שאעזוב את מקום עבודתי", מספר קלמן. "למה שאני, קורבן של תקיפה מינית, אעזוב את המקום שלי בעוד שהתוקף יישאר בו? איפה ההיגיון, איפה הצדק?! באותם ימים הרגשתי שבר כלי. לא הצלחתי לישון או לאכול, וקיבלתי טיפול תרופתי ופסיכיאטרי כדי לשקם את מצבי, אבל זה לא כל כך עזר. גם היום אני מגיע לעבודה בתחושות רעות, וזה מקשה עליי לתפקד".

"משחק זה כיף לא נורמלי, אהבת חיי"

למרות שהוא עובד בנק, מקצוע אפרורי למדי, מתברר שקלמן הוא איש צבעוני להפתיע. במקביל לעבודתו היציבה בבנק הוא החליט לקחת את התחביב שלו צעד אחד קדימה, ולפני 15 שנה החל ללמוד משחק בבית ספר תהילה – בית ספר שהוקם בשנת 1998 על ידי שני שחקנים צעירים ברחוב קינג ג'ורג (המקום נסגר אחרי שנה כיוון שלא הצליח להשיג מספיק סטודנטים כדי לממן את הפעילות). הוא גם חבר באמ"י, היה מיוצג בעבר על ידי סוכנות השחקנים והניצבים טייק טו, וכיום פונים אליו ישירות מכל ההפקות של הסדרות.

 במהלך השנים קלמן השתתף בלא מעט תפקידי אורח בסדרות טלוויזיה ואף בפרסומות. זה קרה במקביל לעבודתו בבנק, ובאישורו. קלמן נהג לקחת ימי חופש כשהיה לו תפקיד או אודישן.

הוא שיחק בתפקידי אורח בשמש, עבודה ערבית, השיר שלנו, המקום, כסף קטלני, טירונות, כאן גרים בכיף, לא הבטחתי לך ועוד. "אני אוהב לשחק, זה כיף לא נורמלי וזו אהבת חיי", אומר קלמן, "אני מקבל הרבה הצעות אבל אני יכול להרשות לעצמי לברור אותן ולא לקבל כל אחת. מדי פעם אני גם מופיע בפרסומות".

למרות ההנאה מהמשחק, קלמן לא שקל לעזוב את הבנק וראה בתפקידים החללו כתחביב בלבד. "העבודה בבנק הייתה מבחינתי עוגן, זה אומר משכורת קבועה וכל התנאים והביטוחים הסוציאליים, וקופות חסכון ובונוסים על מכירת מניות והישגים – מה שלא הייתי מקבל בחיים, אפילו לא מאית, בעולם המשחק", המסביר קלמן.

"אני אוהב לשחק רופא, עו"ד או טייס, כי זה מתאים לאישיות שלי ולצד הרציני, ולא איש עסקים או עבריין, או אבא לילדים. זה לא מתאים לאופי שלי. אני אוהב תפקידים רציניים, כי אני אדם רציני", הוא מבהיר.

הטרדה בנק לאומי
המטריד נותר בתפקידו. סניף בנק לאומי בלוד
קלמן עושה רושם של איש אסרטיבי, שלא חושש להביע את דעתו. למשרתו הנוכחית בקריית הבנק שבלוד הגיע לאחר שהתגלע סכסוך בינו לבין כמה עובדות שפעלו תחתיו, ושהנן חברות בוועד העובדים של הבנק. אותה קריה בלוד היא המקום שאליו מגיעים עובדים – פקידים ומנהלים כאחד – לאחר שהבנק לא מצא עבורם פתרון אחר. קלמן מצא את עצמו שם לאחר אותו סכסוך, וכך גם מ', המטריד לכאורה.

הוא החל את עבודתו בבנק בניו יורק, לשם היגרו הוריו כשהיה בן 14 ושם גם למד באוניברסיטה, אחרי שחזר לארץ להתנדב לצבא. לאחר מכן אף ניהל את הסניף בברוקלין. בשלב מסוים החליט לחזור לארץ ואז מילא שורה של תפקידי ניהול בבנק: תפקיד בכיר בתחום סחר חוץ, מנהל הבקרה של סניף תל אביב, מנהל יחידת גיבוי סניפים במסלקה של הבנק בתל אביב. גם היום הוא מוגדר כמנהל בבנק, ומשכורתו בהתאם. "אני נחשב למנהל קפדן ואנשים לא אהבו את הקפדת היתר שלי על נהלי העבודה והשמתם בבנק", מנסה קלמן להסביר איך הגיע לקריית המחשבים בלוד. "זה צרם לאנשים שלא היו מוכנים לעבוד על פי הכללים הנהוגים בבנק".

כל זה לא הפריע לאנשי הבנק לבקש מקלמן, דווקא ממנו, ליצור סרט על הקוד האתי של לאומי. במסגרת הסרט ראיין קלמן גם את המנכ"לית רקפת רוסק עמינח, והפך למעורה בנהלי ההטרדה המינית. גורמים בבנק סירבו השבוע להרחיב את הדיבור על קלמן. "אני יכול לומר שמדובר בעובד ותיק וטוב ולכן הוא נשאר בבנק", הסכים בכל זאת לומר גורם בלאומי, "היו לו פעם ושם בעיות משמעת כאלה ואחרות אבל לא משהו מיוחד". עובד אחר, שמכיר גם הוא את הפרשה, סיפר: "כולם פה פוחדים לדבר. יש הוראה לא לדבר עם בועז. אני יכול להעיד שהוא היה די נסער אחרי האירוע".

הוא רווק, מתגורר בתל אביב. אחותו נשואה ואם לשלושה. "אני מהסוג שמעדיף לבלות יותר בבית ומדי פעם לקפוץ למסעדה טובה, סרטים, או הצגה טובה. יותר בילויים סולידיים", טוען קלמן.

קטעים מסדרות בהשתתפות בועז קלמן:

 

"הבנק חיפש תירוצים לסגור את התיק"

בבנק לאומי כאמור לא הכחישו את מהלך האירועים, אך בחרו שלא להתייחס לכך כאל הטרדה מינית, אלא כ"התבדחות תמימה בין עובדים". כך יצא שכשקלמן כבר אזר אומץ והתלונן על המאורע בפני הממונים עליו, הוא נדהם לגלות שאף אחד לא מתרגש.

"זה לא קרה בצחוק, זה לא מעשה קונדס", הוא זועם, "הוא תקף אותי מינית בצורה הכי ברוטלית שיש, ועוד לעיני עובדים אחרים. ההחלטה של הממונה על הטרדות מיניות בבנק לסגור את התיק היא שערורייתית, זה טיוח אחד גדול שמטרתו לכסות על המחדלים שלהם בטיפול בפרשה. אם היה מדובר במקרה שבו עובד היה תוקף עובדת, כפי שעשו לי, זה היה נגמר בפיטוריו. הבנק הקל ראש במעשה וחיפש תירוצים לסגור את התיק. השאירו את העובד בתפקידו, כאילו לא קרה כלום, ומי שנפגע מכל הפרשה זה אני".

מעל הכל, הסיפור של קלמן הוא דוגמה קלאסית למה שקורה כאשר מתקיים היפוך תפקידים. במילים אחרות, אם הוא היה אישה, ספק אם היה מישהו מבכירי הבנק היה מעז להגדיר את תקיפתו כ"התבדחות תמימה".

קלמן, שחש נבגד מהתנהלות הבנק כלפיו, שיגר לפני כחודש וחצי, באמצעות עו"ד צביקה הלפגוט ממשרד עורכי הדין הלפגוט-אדרי, מכתב חריף למנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח, וביקש את התערבותה בפרשה. הנהלת הבנק בחרה להגיב למכתב באמצעות משרד עורכי הדין נ. פיינברג, המתמחה בדיני עבודה, וחזר בתשובתו על הטענה, כי הבדיקה הממצה שנערכה קבעה כי לא הייתה הטרדה מינית.

קלמן לא ויתר: בסוף השבוע שעבר הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תביעה נגד בנק לאומי על סכום של כחצי מיליון שקלים בגין הנזקים הנפשיים שנגרמו לו. "בכל מקום אחר מקרה כזה לא היה עובר לסדר היום", טוען עורך דינו, צביקה הלפגוט, "לא ייתכן שבנק ותיק ומקצועי לא ייתן גיבוי לעובד שהותקף מינית ונתן את מיטב שנותיו לבנק. התנהלות הבנק בפרשה הזו היא בעייתית ומעוררת סימני שאלה רבים".

עו"ד לימור עמית-פנקר, המתמחה בתחום ההטרדות המיניות מסבירה שלא מדובר באירוע שכיח. "זה נדיר מאוד שגבר תוקף מינית גבר במהלך העבודה.  בדרך כלל מרבית התקיפות המיניות הן בין גברים לנשים", היא אומרת, "גברים שמותקפים מינית ברובם לא מתלוננים. המצב שלהם במקרה כזה קשה יותר מאשר אישה שהותקפה. הם חוששים מסטיגמות, בושה, שיצביעו עליהם במקום העבודה. זה כתם".

עו"ד עמית-פנקר מוסיפה שאת המקרה הספציפי הזה היה אפשר לפרש לכאן ולכאן, אבל "בגלל שהעובד התוקף הציג קודם לאירוע סרטון בעל אופי מיני-פורנוגרפי לעובד שתקף, ואף וכינה אותו 'הומו' – זה בהחלט עולה כדי הטרדה מינית".

עו''ד צביקה הלפגוט (צילום: רועי ברקוביץ)
תביעה על סכום של חצי מיליון שקלים. עו"ד צביקה הלפגוט|צילום: רועי ברקוביץ
אחד הדברים שהכי מקשים על קלמן היא תחושתו שהבנק מזלזל בו ובהשפעת המקרה על מצבו הנפשי הרעוע. "הם מתייחסים אליי בזלזול, כאילו שאני אוויר", הוא אומר בכעס, "במקום לתת לי גיבוי מלא ולפעול נגד התוקף הפכו אותי לנאשם. זה לא קיים בשום מקום אחר בעולם. עובד כזה שפעל בצורה לא ערכית ומוסרית ופגע מינית בעובד צריך להיות מפוטר. איזה מסר הבנק מעביר לציבור העובדים שלו?".

קלמן כאמור לא מתכוון לתת למקרה לעבור בשתיקה. "אני לא אוותר ולא אשקוט עד שהצדק ייעשה, כולל הגשת תלונה במשטרה. יש לי מספיק עדים לאירוע הזה ויש לי את הכוחות להמשיך להילחם, כדי שמי שפגע בי ישלם על מעשיו".

מבנק לאומי נמסר בתגובה: "במסגרת הליך בירור התלונה על ידי האחראית לקבלת תלונות בנושא הטרדה מינית בבנק, נבדקה מסכת העובדות ולא נמצא כי התרחש אירוע המהווה הטרדה מינית על פי החוק. יודגש, כי הבנק רואה בחומרה רבה התנהגות העולה לכדי הטרדה מינית ונוקט בכל האמצעים למניעת הטרדה מינית במסגרת העבודה".