ההפגנה שהתקיימה אמש לא היתה הפגנה "של האתיופים", כפי שכינו אותה בחלק מאמצעי התקשורת. ההפגנה הייתה של כל מי שמאמין בצדק, של כל מי שמאמין שהגיע הזמן לשים סוף לגזענות וללכת בדרך השוויון. והמאבק שלנו הוא גם של מזרחים, להט״בים, חרדים, רוסים, תושבי פריפריה, נשים ושל כל מי שסבל כתוצאה מכך שהוא חלש או שונה. המאבק הזה הוא המאבק על דמותה של המדינה, ולא רק הכרזת מלחמה על המשטרה.
הפגנו כדי שלא ניהרג בגלל צבע עורנו
קל מאוד להאשים את המשטרה בהתנכלות לקהילה האתיופית. המשטרה היא מטרה נוחה שמאפשרת לנו להתעלם משורש הבעיה, אבל האמת היא שלא כל מערכת האכיפה אשמה בכך שיש בתוכה כמה עשבים שוטים שנגועים בנגע הגזענות ועושים הבחנה בין דם לדם. מה שכן מצריך בדק בית מעמיק, שלנו כחברה ושל המשטרה כארגון, הוא איך מונעים את מצב שבו ילד ממוצא אתיופי, כאן במדינת ישראל, חושש יותר משוטרים מאשר מטרוריסטים.
לצערנו, יהודה ביאדגה בן ה-24 הפך לפני שבוע וחצי לעוד מספר בשרשרת הקורבנות המחרידים של הגזענות, כשנורה על ידי שוטר. קדם לו דמאס פיקדה, החייל שהוכה על ידי שוטרים, ויוסף סלמסה, שנהרג מספר חודשים לאחר שספג התעללות משוטרים. הקורבנות האלה הם רק דוגמאות בולטות למציאות היום יומית אותה חווה כל יוצא אתיופיה בכל תחומי החיים. מציאות של גזענות, הסטה, חוסר שוויון ושנאת האחר והשונה. לנו כחברה אין פריווילגיה להכיל עוד קורבנות גזענות, ועלינו לשאת באשמה לקורבן הבא כי הכתובת כבר כתובה בצורה ברורה על הקיר. אנחנו כחברה לא צריכים עוד להסתכל בעיניים של אף אבא ואף אמא שילדיהם נהרגו באופן מיותר בגלל צבע עורם ומבלי שעשינו דבר על מנת למנוע זאת. 
גזענות היא גם בסלקציה למועדון, ולא רק במפגש עם שוטרים
ממשלת ישראל בוחרת שלא לרדת לשורש הבעיה, היא מעדיפה לראות במפגנים מטרד, לראות במחאה איום שצריך למגר באופן בהול, זאת במקום לראות בשיח המתעורר הזדמנות לחולל שינוי ולעשות את התיקון המשמעותי שהחברה הישראלית כל כך זקוקה לו. כי על אף המקרים האלו שהציתו את המחאה, הגזענות בישראל לא מתחילה ולא נגמרת בפעולות של שוטרים כלפי העדה האתיופית. הגזענות נוכחת בכניסה למועדונים, בתרומות הדם, במועצות הדתיות, בסיכויי הקבלה לעבודה ולמעשה בכל המרחב הציבורי. ועל מנת לעשות שינוי אמיתי, נהיה חייבים להביא לשינוי תודעתי עמוק, שיקרה באמצעות מערכת החינוך, מערכת האכיפה והתקשורת, וכן שינוי במערכת החוקים כך שיחמירו באופן ברור עם גילויי גזענות. 
כל יוצאי אתיופיה שהפגינו אמש הם אנשים שחלמו ונלחמו כדי להגיע למדינת ישראל. אף אחד מהם לא עלה לישראל כדי לוותר וכדי להתייאש. היום יותר מתמיד אני גאה בעדה שלנו, שיש בה נחישות וכוח לנצח את האלימים, לנצח את הגזענים, לעשות תיקון עמוק בחברה הישראלית ולעשות צדק למען חברת מופת בישראל.
במקורות כתוב "צדק צדק תרדוף" וזאת המשימה שלנו.
הכותבת הינה יו"ר פורום תמרץ, פורום חברי מועצות יוצאי אתיופיה, ומתמודדת בפריימריז במפלגת מרצ