בעיית הדיור
טוב זה ברור שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך. כולנו ראינו את המצוקה הנוראית, את הקשיים, את הדוחק. להשיג דירה בימים אלה זה כמעט בלתי אפשרי. שלא לדבר על שלוש. ועד שמשיגים אחת כזו - הקירות שלה מתקלפים, הדלתות חורקות, השטיחים קרועים והמנורות מעלות אבק. יוקר המחיה גם הוא פועל יוצא של בעיית הדיור: נראה לכם הגיוני שכדורים נגד צינון יעלו עשרות שקלים? שטייק אוויי יעלה יותר מ-200 שקלים? איך אפשר לחיות ככה? מה הפלא שראש הממשלה ורעייתו נבחר ברוב עצום לקדנציה נוספת. העם מזדהה עם הכאב שלהם.
הפתרון: אחרי המינוי של אריה דרעי לשר הפנים ושל נפתלי בנט לשר לביטחון פנים, ימונה מושיק גלאמין לשר לעיצוב פנים.
לפעמים זה מרגיש כאילו זה אתה נגד העולם. כאילו אתה הילד ההולנדי ששם את האצבע בסכר, או הילד היחיד במצעד שמצביע על המלך וצועק שהוא עירום. אבל עם כל הכבוד לדעת הקהל הבינלאומית, צריך שמישהו יהיה המבוגר האחראי שיקום ויגיד: גרעיני עפולה זה לא מה שהיה פעם. ביותר מדי שקיות יש גרעינים דלוחים, נטולי מלח, בעלי טעם מר. מתקני הפיצוח העפולאי קרובים אט אט לסף גרעין ממנו לא תהיה דרך חזרה. חייבים לעצור אותם.
הפתרון: ראש הממשלה ינאם בפני מועצת עיריית חדרה וינסה לשכנע אותה להטיל סנקציות כבדות על העיר המסוכנת. ואם זה לא יעזור – יש להיערך לתקיפתה ע"י חיל האוויר. או הצבת מחסום בקצה כביש הסרגל. מה שיהיה יותר קטלני.
בעיית שיטת הממשל
אחת הביקורות הגדולות הנוגעות להתנהלות הפוליטית בישראל נסובה סביב שיטת הממשל. נתניהו בעצמו התלונן על כך שהוא לא היה יכול לממש את שלל תכניותיו הענפות והנשגבות רק כי הרכיב ממשלה שנכפתה עליו ולכן נאלץ לפטר את שריה וללכת לבחירות. כעת, משהתאפשר לו להרכיב את ממשלת חלומותיו ממפלגות הימין והחרדים, ולהשיג את היעד מספר 1 שלו: להמשיך להיות בשלטון. אבל לך תדע אם פתאום משה כחלון ונפתלי בנט לא יקומו ויחליטו שגם הם לא אוהבים את "ישראל היום" ויחייבו את נתניהו לפטר גם אותם וללכת שוב לבחירות?
בעיית הפליטים
מדובר בתופעה שהולכת ומשתלטת על כל חלקה טובה במדינה, לא רק על תל אביב. יש כמות גוברת ובלתי פוסקת של פליטים שמצטרפים בהמוניהם לחיינו. ובאמת, כמה עוד אפשר לקרוא על דנית ואליאב, על וובה ואלה, על ליהיא ואביבית? נו די כבר!
בעיית הערבים
רק ביום הבחירות עצמו החל להדהד האיום האמיתי על מדינת ישראל: ערבים שנעים בכמויות לכיוון הקלפיות. עד לאותו רגע היה ניתן לחשוב שמדובר בחלק מהליך ההצבעה הלגיטימי של אזרחי המדינה, אולם כפי שמיהר להצביע על כך ראש הממשלה: אחוזי הצבעה גבוהים במגזר הערבי הם סכנה קיומית. אלא שכרגיל נתניהו היה הראשון לזהות, כי העם לא שעה לאיום הזה ותראו מה קיבלנו: הכוח שלהם רק גדל ועכשיו יהיו 14 ערבושים בוגדנים בכנסת.
הפתרון: הגברת הפיקוח, החלת עוצר בשעות של מערכת בחירות, הקמת גטאות שיעזרו לרכז את האוכלוסייה הערבית במקום אחד ובמידת הצורך כבילתם בשלשלאות: אם הם לא יוכלו לנוע בכלל, ודאי שלא יוכלו לנוע לקלפיות. בהמשך יוחלו התקנות האלה גם על שמאלנים. למרות ששם ממילא לא אוהבים להניע את עצמם יותר מדי.