זה באמת ביזיון, אבל לא ביזיון כמו עצם קיום האירוע הזה שנים כה ארוכות. ביזיון שצה"ל פונה בתחינה לאזרחי המדינה לתרום לו, בזמן שתקציב משרד הביטחון שעומד על מיליארדי שקלים בשנה הוא הגדול ביותר בפער עצום מזה של שאר משרדי הממשלה, והתקציב הזה ממומן מכספי המיסים של אותם אזרחים (אלה שמשלמים, כמובן), אזרחים שגם נתנו מספר שנים במדים (אלה שמשרתים, כמובן), ובמילים אחרות – אנחנו כבר תרמנו בעבודה.
בכלל, השאלה שצריכה להישאל – ודומני שאני הראשון להשתמש בצמד המילים האלה – היא "איפה הכסף?". איך זה לעזאזל שצה"ל זקוק לעוד ומאיפה החוצפה לבקש את זה מאיתנו? אם ניהול התקציב הצה"לי הוא עד כדי כך כושל, למה אף אחד לא נותן על כך את הדין?
"איפה הכסף" היא גם שאלה שמבקר המדינה נדרש אליה בעבר, והוא התריע על אי סדרים בניהול האגודה למען החייל – מטעמה נערך השירותרום - ועל כך שכספי תרומות רבים אינם מגיעים לחיילים.
זאת, בצירוף שכרם של מנכ"ל האגודה ובכירים נוספים שעומד על עשרות אלפי שקלים בחודש לכל אחד, מראים שמשהו רקוב מאוד בכל הסיפור. ואחרי 33 שנים כנראה שהריקבון הזה כבר העלה סירחון כל כך גורף שגם בצה"ל כבר לא יכולים לסתום את האף.
רוצים לתרום – תתרמו בשקט, אף אחד לא חייב לשיר תוך כדי.