גילוי נאות 1: לא סבלתי את עמנואל רוזן עוד הרבה לפני שהתפוצצה פרשת ההטרדות המיניות והרבה לפני שהדיבור על איש התקשורת הבכיר והמטריד הפך לפומבי. אולי זו דרך ההתבטאות שלו, אולי זו ההתנהלות הכללית, אולי זה בגלל שהוא אוהד הפועל שרוף. כנראה שזה בגלל שהוא אוהד הפועל שרוף.
גילוי נאות 2: אני מכיר ממקור ראשון את אחת הנשים שהוא הטריד. מכיר מספיק כדי שאאמין ולו ל-90% מהעדויות של הנשים שהציפו את סיפורן. אמנם איתה זה לא הגיע לידי הצעות מיניות, אלא רק להצעה ל"קפה", אבל הוא לחלוטין התאבסס עליה, כולל מתקפות של עשרות סמסים ושיחות בשעה, גם ממספרים חסומים, עד שלבסוף היא הבהירה לו שהיא לא בעניין ושאיתה זה לא יקרה, לא עכשיו, לא אף פעם. זה לא מנע ממנו לכתוב לה – בחורה שהוא מבוגר ממנה בעשרים שנה - שהוא חושב שפוספס כאן קליק.
גילוי נאות 3: מעולם לא הטרדתי או הוטרדתי מינית. לא בעבודה בכל אופן. הייתה את הפעם הזאת שנקלעתי בטעות לבר של הקהילה (בטעות אמרתי), ואחד הבחורים במקום החליט על דעת עצמו להעביר לי ליטוף על האחוריים. הבהרתי לו בחיוך שהוא בטח התבלבל. הוא לא נראה מוטרד מזה.
גילוי נאות 4: מעולם גם לא הייתי איש תקשורת בכיר.
תראו, יכול להיות שעמנואל רוזן באמת חושב שהוא לא עשה שום דבר פסול, ועל כך מעידה יותר מכל התגובה שלו לסיפור, ויכול להיות שהוא באמת חושב שמדובר בדרך חיזור לגיטימית, שייתכן ובעבר אף השיגה לו הצלחה בתחום. בכל זאת, האיש היה נשוי.
בין משה קצב לאיציק מרדכי
רק השבוע נתקלתי באיציק מרדכי מטייל להנאתו בקניון רמת אביב, כאילו אין עמנואל רוזן בעולם. עוד אחד שלא הבין ולא הפנים שהוא עשה משהו לא בסדר, כי דפוס ההתנהגות שלו בסך הכל פעל במסגרת הנורמה שהייתה נהוגה במילייה שלו פעם. מקרה הקיצון הוא כמובן זה של הנשיא לשעבר משה קצב, שהיה משוכנע שכנוע פנימי העמוק שהנשים בלשכתו היו מאוהבות בו עד מעל לראש. הרי איך אפשר שלא.
צריך כמובן לומר שרוזן רחוק מכל זה, בינתיים, למרות דבריה של הדס שטייף, שדומה שקצת נסחפה בתוך המערבולת של עצמה. רוזן כנראה היה חכם מספיק כדי לדעת להלך בדיוק באזור האפור והמטושטש, הדוחה אבל הלא פלילי. הקו המשותף למקרים הללו הוא העובדה שכולם בסביבה – הקולגות, התקשורת – ידעו. ידעו ושתקו. גם המתי מעט שסירבו לעבוד לצד רוזן עד שיתבררו השמועות, נותרו בחדרי חדרים, וכך גם הסיבה להפסקת העסקתו בחדשות 2. דבר לא דלף לציבור, ולמעשה שורה ארוכה של נשים שהוטרדו לפני ואחרי על ידי רוזן, פשוט הופקרו לטרף.
בסופו של דבר, גם אם לא יוגש נגדו כתב אישום והוא לא יועמד לדין פלילי, הקריירה של רוזן, לפחות במתווה הנוכחי שלה, הגיעה לסיומה. קשה להאמין שיימצא גוף שירצה להעסיק אצלו אדם שהדימוי שלו הוא כזה. המשטרה, כזכור, לא פתחה בחקירה פלילית, אלא במין ייצור כלאיים לא ברור שנקרא "בדיקה". מה זו בדיוק הבדיקה הזו? השוטרים ילכו ויקראו "הארץ"? הם שמעו שם על חומת התשלום בכלל?
מאוד יכול להיות, אגב, שמלכתחילה המטרה של תא העיתונאיות - שחברותיו ידעו שהנשים המעידות לא התלוננו וככל הנראה אין בכוונתן להתלונן במשטרה - הייתה לפגוע בתדמיתו ובדרך זו בכיסו של רוזן, ועל ידי כך להפעיל לחץ על אנשי תקשורת בכירים אחרים שיש לגביהם שמועות דומות.
ורק להבהיר: אני, כאמור, אינני איש תקשורת בכיר.