הפרופסור המכובד חי יותר ממחצית חייו בארה"ב, לשם היגר ב-1976 לאחר שלא מצא את מקומו בעולם האקדמי בארץ, כך שמבחינה מתמטית פשוטה, הוא יותר אמריקני מישראלי. וזה בסדר גמור. רק שבראיונות שלו, עשה רושם שהוא נדרש להתאמץ באופן מעט מופגן וייתכן שגם מביך עבורו, כדי לרצות את הציבור הישראלי עם הצטדקויות מעושות כמו "אני לא יודע לשיר את ההמנון האמריקני" ו"בנותיי מדברות עברית".
אפשר להפסיק עם השקר הזה שכל אחד עושה בנפשו. פרופסור ורשל הוא רק עוד נתון בסטטיסטיקה העגומה של חוקרים ומדענים ישראלים, שבוחרים להעביר את עצמם לניכר, בין אם משיקולים כלכליים ובין אם משיקולים מקצועיים (ולרוב השניים שלובים זה בזה). הם יודעים שמי שרוצה להמשיך ולעסוק בכך בארץ, שם מוח בריא במיטה חולה.
זה מאוד פשוט: ישראל היא מדינה שמתעמרת בסטודנטים שלה: בשכר לימוד מנופח, בהיעדר תמריצים הולמים, בחוסר דאגה אמיתי לעתידם. לפי מחקר שפורסם השבוע, ההוצאה הלאומית פר סטודנט בארץ צנחה ביותר מפי שלושה (!) מאז שנות השבעים. מה הפלא אם כן, שלפי אותו מחקר, ישראל נמצאת במקום הראשון ב"בריחת מוחות" לארה"ב.
כשמסתכלים למטה יותר נתקלים בשורה ההמונית של מקצועות הלימוד המגוחכים בבתי הספר התיכונים, שתופסים במערכת השעות את מקומם של היסודות. ומיותר לדבר על הרמה ההולכת ומידרדרת של הלימודים וההוראה בבתי הספר היסודיים, וזה עוד לפני שהזכרנו את המוסדות החרדים שלא טורחים ללמד ליב"ה ועדיין מקבלים מימון ממשלתי.
כמה סמלי, שהזכייה של פרופסור ורשל בנובל מגיעה בשבוע שבו הלך לעולמו הרב עובדיה יוסף, שהקים מפלגה שמטפחת את הקיפוח והפערים החברתיים ומרחיקה את ההשכלה מציבור בוחריה.
לאן נעלמה תגובתו של יאיר לפיד?
כל זה כמובן לא טרד את מנוחתו של ראש הממשלה שכהרגלו מיהר להתקשר לאיש עליו לא שמע מאודו עד לפרסום הזכייה בפרס, כפי שהוא עושה עם כל אדם שזוכה בתואר כלשהו ויכול לספק לו כותרת ותמונה לא מזיקות. במקרה הזה אפילו יש קווי דמיון ביניהם: גם ביבי ירד לתקופה מסויימת לארה"ב לצרכי לימודים. אם כי הוא לא הסתפק בזה ושינה את שמו, לבנג'מין ניתאי, כי הזהות הישראלית היא בדמו של ביבי.
מוזר, אגב, שקולו של שר האוצר יאיר לפיד טרם נשמע בעניין. הראש מסתחרר מלחשוב אילו פיתולים יעשה לפיד, שרק לאחרונה תקף את מי שבחרו לרדת מהארץ ולעבור לברלין (בזמן שהוא עצמו חי תקופה לא מבוטלת בארה"ב), כדי להלל את הזכיה של ורשל ואת המערכת האקדמאית בישראל. אחרי הכל, מדובר באדם שביקש לעשות דוקטורט מבלי שיש לו תעודת בגרות, כך שהוא מבין דבר או שניים בנושא ההשכלה בארץ.
אבל אל תתנו לכל זה לקלקל לכם את המסיבה. להפך - תיהנו מזה עד כמה שאפשר, כי פרופסור ורשל הוא ככל הנראה מאחרוני הנפילים הישראלים שיזכו בפרס נובל למדעים. והוא, כאמור, לא כזה ישראלי.