1. כמה זה היה צפוי. כל מי שעוקב ומכיר את נבחרת ישראל היה יכול לדעת שאחרי תקופה כזו של ציפיות גבוהות באופן חסר פרופורציה, הפיכת השחקנים לגיבורי-על והמאמן לאל יווני (או גרמני במקרה של אלי גוטמן), המשחק נגד ווילס יסתיים במפח נפש. רק הולם שכיאה למי שרגיל לפשל ברגעי האמת, השער הראשון יגיע בתוספת הזמן ואחרי רצף טעויות של ההגנה ושל השוער.
3. כן, זה אותו מאמן שחי מהתקשורת ונותן לה – מבלי להודות בכך כמובן – להשפיע על אופן קבלת ההחלטות שלו. אותו מאמן שמקרב אליו עיתונאי חצר שדאגו להלל את גוטמן בכל התקופה האחרונה ולספר כמה הוא "השתנה". אותו מאמן שאחרי הניצחון הגדול במשחק הקודם נגד בוסניה זכה למחיאות כפיים במסיבת העיתונאים. ברור שזה לא עלה לו לראש.
5. ועכשיו לשערים: השלישי כבר היה לפרוטוקול, אבל בראשון השוער אופיר מרציאנו היה ממוקם רע מאוד, ובשני, לפי הדיווחים, ממש עכשיו הוא החליט לזנק לעבר הכדור. מפתיע ששוער שספג 97 שערים בחמשת המשחקים האחרונים בליגה (נתון שקר כלשהו, אבל הממצא האמיתי לא מעודד הרבה יותר) - מקבל גולים כאלה.
6. טיפ לגארת' בייל: כל הכישרון שיש לך ברגליים לא מצדיק את הפריזורה הזו על הראש.
7. לאחרונה, כחלק מקידום נותנת החסות של נבחרת ישראל, נערכה תחרות לקביעת הקמע של הנבחרת, יעל או נחליאלי, שבה ניצחה היעל. לו רק היו בוחרים בנחליאלי, השער הראשון לא היה קורה. זו הרי ציפור שידועה בניתור שלה.
8. ראש הממשלה נתניהו הגיע לצפות במשחק. חבל שהוא לא נכנס במחצית לחדר ההלבשה של הנבחרת כדי לתת נאום מוטיבציה כמו שרק הוא יודע: "הוולשים נעים בכמויות לעבר השער!".
9. אגב יש לקוות שמי מאנשיו של נתניהו טרח לעדכן אותו שנאתכו = צ'רקסי, לא ערבי; טיבי = איתן, לא ערבי.
10. אחרי הניצחון על אנדורה, אחת מנמושות אירופה, על קפריסין הבינונית להחריד ועל בוסניה שעשה רושם שזלזלה, ראינו מה קורה כשמגיעה נבחרת שלוקחת את המשחק נגד ישראל ברצינות. ביום שלישי תגיע לכאן נבחרת בלגיה, אחת החזקות באירופה, וזה לא הולך להיות נעים. מצד שני, אולי אחרי שיצפו שם בקלטות מהמשחק הזה, הבלגים יגיעו שאננים ואז לך תדע.
11. בסוף המשחק כינה השדר עמיחי שפיגלר פעמיים את ביברס נאתכו "הקפטן שלנו". פרט שולי: קפטן הנבחרת הוא טל בן חיים. נו מילא, יורם ארבל היה עושה את הטעויות האלה עוד תוך כדי המשחק, אז מי אמר שאין גרף שיפור במשחקי הנבחרת.
1.