"בישיבת הממשלה שתדון בנושא יש בכוונתי להצביע נגד שחרור המחבלים משום שמדובר במהלך שמעודד את הטרור ופוגע בכוחות הביטחון שסיכנו את חייהם למען לכידת המרצחים. אפילו בהסכמי אוסלו לא הוכנס סעיף המתייחס לשחרור הרוצחים". כך, בשני משפטים קצרים אך ברורים מנמק שר התחבורה ישראל כץ את התנגדותו למחווה הישראלית לאבו-מאזן. כץ הוא אחד משני השרים היחידים (לצדו של שר הכלכלה בנט) שהצהירו בפומבי על כוונתם להתנגד להצעתו של ראש הממשלה. כשאתה מגיע ממפלגתו של ראש הממשלה לא מדובר על דבר של מה בכך אבל כץ יכול להרשות את זה לעצמו מבלי לחשוש מנתניהו.
שאלת שחרור המחבלים היא כמובן הסוגיה הפוליטית הבוערת ביותר שעל סדר היום אבל היא רחוקה מלהיות היחידה שמונחת על שולחנו של מי שנחשב לאחד מהאנשים החזקים ביותר בממשלה הנוכחית.
"אין סיכוי שנוותר לוועדים"
משהו טוב עובר על שר התחבורה ישראל כץ בחודשים האחרונים. כץ שפתח לאחרונה את הקדנציה השנייה שלו במשרד התחבורה כבר השלים את העברתה של רפורמת השמיים הפתוחים ובימים אלו הוא שם את כל יהבו על הרפורמה בנמלים ועל הרפורמה בשוק ייבוא הרכבים. השר מרגיש שהציבור מאחוריו ושהגיעה העת להכות בברזל כל עוד הוא חם – והוא לא חושש לעלות להתקפה.
בלשכתו התל אביבית, השר כץ מסביר לי מה ההיגיון שעומד מאחורי הרפורמה ומה ירוויח ממנה האזרח הקטן. "הרפורמה בנמלים באה לשנות מצב שבו אין בין שני הנמלים הקיימים תחרות אפקטיבית ולכן החלטנו להקים גם בחיפה וגם באשדוד שני נמלים מתחרים בבעלות פרטית של חברות בינלאומיות, אשר ישיגו שתי מטרות: תחרות אמיתית שתיאלץ את הנמלים הקיימים להתייעל, לעבוד ולהגביר את איכות השירות – ובמקביל תהפוך את ישראל למוקד גלובלי של תובלה ימית". כתוצאה מכך, מבטיח כץ, יתווספו לשוק הישראלי מקומות עבודה רבים נוספים בין היתר משום שלפי הנחייתו לכל הפחות 60% מהמועסקים בנמלים החדשים יהיו ישראלים.
שר התחבורה נשמע נחוש אבל גם הוא יודע שעובדי הנמלים הקיימים שכבר הכריזו על סכסוך עבודה לא יעברו על כך לסדר היום ולכן השאלה המתבקשת היא האם לדעתו של השר ניתן יהיה לפתור את הנושא בהידברות בין הצדדים, ואם לא, כמה רחוק תהיה הממשלה מוכנה ללכת על מנת ליישם את הרפורמה הזו גם במחיר של עימות חזיתי?
גם כאן, השר כץ לא מתבלבל ועונה מיד: "הוועדים הם שריד אנכרוניסטי מהתקופה שבה הכל היה מופעל כאן על ידי הממשלה. הם מחזיקים את היד על השאלטר והשליטה הזו חשובה להם יותר מהתפתחות הנמל. השליטה הזו היא שמאלצת את הממשלות שהיו כאן לאורך שנים להתקפל. הממשלה הנוכחית נחושה לחלוטין לא לעצור את התהליך, אין סיכוי שנוותר וכדאי לוועדים ולהסתדרות להבין שבמאבק הזה הם לא יכולים לנצח".
ככל שזה תלוי בשר התחבורה – הפעם הדברים ייראו אחרת לחלוטין. השביתה הייתה מאז ומתמיד נשק יום הדין של ההסתדרות ושל הועדים הגדולים. בחודשים האחרונים היו שרמזו על כוונת הממשלה לחוקק חוק שיגביל את זכותם של עובדי השירותים החיוניים לשבות. שאלתי את השר האם הוא תומך ביוזמה מהסוג הזה וגם כאן, כמו בכל התשובות הקודמות שהעניק המסר היה מאוד ברור – והתבסס על שיטת המקל והגזר.
"בשבילי מדובר בחוק אופציונלי", אומר כץ, "אם הוועדים ינסו למנוע מהממשלה לממש את ריבונותה וליישם את הרפורמה בנמלים – נעביר את החוק. אם לא תנסו – לא תמצאו אותי מטפל כרגע בחוק הזה". בשלב הזה הוא לא מותיר מקום לספק ומחדד: "מבחינתי מדובר בנוסחה – אם ההסתדרות תוריד את השלטרים ותנסה למנוע את הרפורמה נעביר את החוק שקובע שהורדת השאלטר אסורה. אם לא יעשו זאת – החוק ימתין".
"היחסים עם יאיר לפיד התחילו בקטטה"
בכל הנוגע לרפורמה בנמלים ולרפורמות האחרות שבהן הוא היה מעורב עד כה, מצא שר התחבורה שותף בדמותו של שר האוצר יאיר לפיד. לפיד עצמו אף התגאה בכך שבטרם החל המשא-ומתן על התקציב השנתי של משרד התחבורה, סיכמו ביניהם השניים לנהל אותו רחוק מאור הזרקורים התקשורתי ולהימנע מהכפשות הדדיות. על פניו, לא מדובר על חיבור טרוויאלי בין מי שמיתג את עצמו כנציג "הפוליטיקה החדשה" לבין אחד מהאנשים החזקים ביותר בליכוד ומי שנתפס אולי כאחד הנציגים של "הפוליטיקה הישנה". ביקשתי משר התחבורה להרחיב מעט על הקשר האישי שנוצר ביניהם.
אחרי רפורמת השמיים הפתוחים שהשלים יחד עם משרד האוצר ובמקביל לרפורמה המתוכננת בנמלים, רואה שר התחבורה לנגד עיניו רפורמה משמעותית נוספת – הרפורמה בענף הרכב וזאת לאחר שחוק העוסק בנושא כבר עבר בקריאה ראשונה בכנסת. כיום, מסביר השר "מונח החוק בועדת הכלכלה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית ועד סוף השנה החקיקה הזו תושלם". השר העריך כי השלמת הרפורמה בהצלחה תוביל להוזלה משוערת של כ-20% במחירי הרכבים החדשים המשומשים ובטיפול בהם.
מתי תהיה רכבת לאילת? מתישהו
ביקשתי לקבל את התייחסותו של השר לשני פרויקטים נוספים שאותם הוא מוביל – הרכבת הקלה בתל-אביב והרכבת המתוכננת לאילת. כץ מספר שמיזם הרכבת הקלה כבר יצא לדרך והחברה שהופקדה על הפרויקט תשלים את משימתה. ומה באשר ללוח הזמנים? כאן נשמע כץ מהוסס ועושה רושם שהדבר לא יקרה בקרוב – "חברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים - י.ג) שהופקדה על הפרויקט תבצע את המשימה. אמנם יש בחברה קשיים ניהוליים אבל אין לי ספק שהעבודה תושלם. באשר ללוח הזמנים – אני כל הזמן שומע על דיווחים כאלה ואחרים אבל עושה רושם שהם מוקדמים מדי משום שעדיין לא ניתן להעריך דבר".
גם עתידה של הרכבת לאילת עדיין מעורפל משום שהפרויקט טרם תוקצב אבל דווקא בהקשר הזה חזר השר על כוונת הממשלה "לחתום על הסכם עם מדינה זרה לבניית הרכבת בכדי לא להכביד על תקציב המדינה." המילה "סין" לא יצאה מפיו אך לכולם ברור שהרוח נושבת מזרחה.
אל תהמרו נגד כץ
בנושא המדיני נראה שלשר כץ אין בעיה להביע עמדות מפורשות. בעוד שבנושא שחרור המחבלים הוא לא התבייש לצאת כנגד עמדת ראש הממשלה, הוא לא חושש להביע את תמיכתו בנתניהו בנושא משאל העם. "אני אמנם סקפטי באשר לסיכוי שאכן יושג הסכם", אומר כץ, "אך במידה ואכן נגיע להסכם הרי שמשאל העם ישיג שתי מטרות חשובות: שמירה על יציבות הממשלה והרגעת המתחים בציבור הישראלי – לכן, אני מאמין שמדובר בצעד נכון אך ורק בנושא כל כך דרמטי כמו גבולות מדינת ישראל".
חצי שנה בלבד חלפה מאז יום הבחירות וכמובן שעוד מוקדם מאוד לסכם את הקדנציה השנייה של כץ אבל המסר ברור: אם בעבר הפציר ראש הממשלה בשרים לחקות את כחלון הרי שבמהלך הקדנציה הנוכחית יבקש השר כץ למתג את עצמו כמי שעשה יותר מכל למען האזרח. ההתחלה בהחלט מבטיחה ובהינתן השילוב שבין הניסיון הפוליטי להמשכיות המקצועית לא הייתי מציע לאף אחד להמר נגדו.
הבלוג של יורי גנקין "ריאל פוליטיק"